“עוד אותו הצליל, עוד אותו הטעם, שמור כמו יין יין טוב”, זימר שמוליק קראוס בשירו “אחרי עשרים שנה”, במה שיכול להתאים גם למונדיאל 2018. נבחרת צרפת מחפשת לשחזר את ההיסטוריה מ-1998 ולזכות בגביע העולם השני שלה. לאחר שאיכזבו בענק את הקהל הביתי בגמר היורו האחרון, דידייה דשאן, מי שהיה הקפטן בזכייה הגדולה ההיא, רוצה לסגור מעגל כמאמן ולהחזיר את הטריקולור לפסגת הכדורגל העולמי.
צרפת אמנם עלתה מהמקום הראשון בבית המוקדמות, אך עם חלק קדמי איכותי במיוחד שכולל שחקנים מהקבוצות הטובות באירופה, נראה שדשאן טרם הצליח למצוא את הנוסחה שתוציא מהסגל את מרב הפוטנציאל שגלום בו. עם סגל שמתהדר בשני בלמים מהענקיות של ספרד, קישור אחורי מהיעילים באירופה וחוד שכל נבחרת הייתה רוצה, הטריקולור יודעים שאם זה יתחבר, יהיה קשה מאוד לעצור אותם. בשילוב הבית הנוח שקיבלו (פרו, דנמרק ואוסטרליה), יש להם זמן לעשות זאת תוך כדי תנועה.
נבחרת צרפת מודל 1998 (רויטרס)
נבחרת צרפת מודל 2018 (רויטרס)השנים האחרונות
אחרי שהגיעו לגמר יורו 2016 בזכות צמד של אנטואן גריזמן בדרך לניצחון מרשים על גרמניה בחצי הגמר, הטריקולור כשלו מול פורטוגל בגמר לעיני הקהל הביתי ויקוו בטורניר הנוכחי לעשות עוד צעד אל עבר זכייה שנייה בגביע העולם היוקרתי, אלא שהפעם המשימה תהיה קשה בהרבה - ללא ביתיות ומול הנבחרות הטובות בעולם.
במונדיאל הקודם צרפת נעצרה ברבע הגמר עם 1:0 קטן של נבחרת גרמניה, שקטע טורניר עם פוטנציאל. 0:3 על הונדורס ו-2:5 על שווייץ הציגו את הארסנל ההתקפי, אך קארים בנזמה ואנטואן גריזמן לא הצליחו להכניע ברבע את מנואל נוייר וגרמניה.
סיסוקו, רמי ומטווידי (רויטרס)קצת היסטוריה
נחזור לרגע ההיסטורי ההוא של הנבחרת, בדיוק 20 שנים לאחור במונדיאל השני אותו הצרפתים אירחו. אחרי שעברו בשמינית הגמר את פראגוואי בשער זהב ואת איטליה בדו קרב מהנקודה ברבע, החבורה של איימה ז’אקה פגשה את קרואטיה המפתיעה וגברה עליה 1:2 מצמד גדול של ליליאן תוראם בסטאד דה פראנס.
בגמר, המשימה כבר הייתה קשה בהרבה, כשממול התייצבה נבחרת ברזיל הגדולה עם רונאלדו, ריבאלדו, רוברטו קרלוס, קאפו ועוד שלל כוכבים. המארחת לא נבהלה ועם תצוגת תכלית שתיזכר לעד הביסה ללא תנאי 0:3 את הסלסאו, שפשוט נראו אבודים על כר הדשא בפאריס. זינדין זידאן עם צמד גדול ועמנואל פטי נרשמו באותיות של זהב בספרי ההיסטוריה של הצרפתים, כשהוליכו את הקונצרט הגדול. דידייה דשאן נטל חלק בניצחון הגדול, כשבין היתר הסגל הצרפתי התהדר בתור הזהב שלו עם שחקנים כגון: פביאן בארטז, יורי דז’ורקף, מרסל דסאי ופטריק ויירה, כשתיירי הנרי (אז בן ה-20) אפילו לא שותף בגמר היוקרתי.
זידאן עם גביע העולם (רויטרס)אחרי שהתרסקו ארבע שנים מאוחר יותר עם קמפיין מבזה ונקודה אחת בלבד, הטריקולור הגיעו למונדיאל 2006 בגרמניה בצורה שונה ועל אף שעלו רק מהמקום השני בבית המוקדם, הצליחו לעבור את ספרד בשמינית הגמר עם 1:3 מרשים. ברבע הגמר צרפת רשמה 0:1 קטן-גדול על ברזיל, כשהפעם היה זה תורו של הנרי, ששמונה שנים לאחר הזכייה ב-98’ הפך לאחד הברגים המשמעותיים בנבחרת, יחד עם פטריק ויירה ופרנק ריברי, לצד הוותיקים - זידאן, תוראם ובארטז. בחצי הגמר הנבחרת של ריימונד דומנק חלפה על פני פורטוגל מפנדל מדויק של זיזו ובקרב הישיר על הגביע חיכתה איטליה היעילה.
זידאן עוד הספיק להעניק לנבחרת יתרון בדקה השביעית, מרקו מטראצי איזן בנגיחה בדקה ה-19 והמשחק הלך להארכה. האירוע שייזכר כמובן לכולנו הוא הנגיחה של זידאן בחזהו של מטראצי, שזיכתה אותו בכרטיס אדום והגמר המסקרן הלך לדו קרב פנדלים, אותו בוודאי בצרפת יעדיפו לשכוח אחרי שהאיטלקים דייקו חמש פעמים מהנקודה הלבנה ואילו דויד טרזגה החמיץ את הבעיטה השנייה בדרך להפסד הכואב ביותר שידעו הטריקולור.
שחקני צרפת בהלם אחרי ההפסד בפנדלים בגמר מונדיאל 2006 (רויטרס)הבאנקרים
אין ספק שהנבחרת הצרפתית היא אחת האיכותיות בעולם, כשבכל עמדה היא מתפארת בשחקנים מהקבוצות הטובות בעולם, אולם מיד עם סיום קמפיין המוקדמות, ועל אף שנבחרתו סיימה ראשונה את הבית, דשאן נשמע מודאג במיוחד לקראת הטורניר היוקרתי: ״עשינו דברים טובים, אך יש לא מעט פרמטרים שעדיין לא בשליטתנו״, אמר והוסיף: ״קשה לנו לשלוט בקצב המשחק וממש לפגוע ביריב, נצטרך עוד ללמוד זאת בזמן שנותר, נהיה חייבים למצוא את האיזון״.
אנטואן גריזמן חוגג ביורו (רויטרס)דשאן מודאג כי הוא יודע כמה איכותי ומלא פוטנציאל הסגל שלו, עם חלק קדמי קטלני שכולל את גריזמן, שרשם עונה נהדרת במדי אתלטיקו מדריד (צמד בגמר הליגה האירופית) ומביא עמו את החדות והזריזות בתוך הרחבה. חלוץ הקולצ’ונרוס היה המשמעותי ביותר בשלב הבתים, כשהיה מעורב בעשרה שערים שכבשו הטריקולור. יחד איתו מאיישים את החוד גם קיליאן אמבפה, מי שאמור לתפוס את מקומם של ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו בעוד מספר שנים. גם אוליבייה ז’ירו הוותיק, שכבר עשה דברים יפים בנבחרת ואמור להביא מהניסיון שלו. בנוסף, גם אוסמן דמבלה מעניק לדשאן רוטציה רחבה בחלק הקדמי.
דשאן שם את יהבו על ההתקפות המתפרצות של שחקניו וכבר בקמפיין המוקדמות ראינו שיפור ניכר ומעבר יוצא מן הכלל בין הגנה להתקפה. 16% מההתקפות המתפרצות הסתיימו בבעיטות (22) מתוכם נכבשו ארבעה שערים, אחוז די מרשים והרביעי מכל הקבוצות האירופיות שהשתתפו בקמפיין. מעבר לזה, החבורה של דשאן היא המובילה בניסיונות הדריבלים, אך שנייה באחוזי ההצלחה אחרי בלגיה, וכמו שדשאן אמר הוא יהיה חייב למצוא את האיזון בין המשחק הקבוצתי לניסיונות הכדרורים של שחקני ההתקפה.
פוגבה וגריזמן (רויטרס)הגענו ללב של סגנית אלופת אירופה, כשהמנוע ממשיך להיות אנגולו קאנטה, שאמנם רשם עונה די פושרת עם צ’לסי, אך הקשר הוליך בגאון את קמפיין המוקדמות כשהיה לשחקן המוביל במאבקים על הכדור (62%) ותיקולים של שחקני היריב (75%). בתוך כך, קאנטה חילץ בממוצע 16 כדורים בכל משחק, בהחלט נתון אדיר למי שצריך להחזיק את הקישור של הטריקולור. לצידו עתיד לשחק פול פוגבה, שהציג עונה בינונית מאוד במדי מנצ’סטר יונייטד, אבל יותר מכולם הוא זה שיכול להביא את האקסטרה הדרוש להתקפת הנבחרת אחרי שבמוקדמות הרשית פעמיים. גם קורנטין טוליסו מבאיירן מינכן מעניק לדשאן אופציה נוספת בקישור המגוון.
אנגולו קאנטה כובש ביורו החולף (רויטרס)את מרכז ההגנה, אולי החלק שתיפקד הכי טוב בשלב המוקדמות עם שישה שערי חובה בלבד, יוליכו שני הבלמים המבטיחים של הענקיות הספרדיות - סמואל אומטיטי (ברצלונה) ורפאל וראן (ריאל מדריד). עוד נתון מרתק על כוחה ההגנתי של הנבחרת - היא מובילה את אירופה בתיקולים עם לא פחות מ- 66% הצלחה. למרות זאת, לדשאן יהיה כאב ראש לא קטן בבחירת החלק האחורי בשל פציעתו של לורן קוסיילני, שהמאמן הגדיר זאת כ”מכה קשה מאוד עבור הנבחרת”.
על הקווים
דשאן עבר דרך ארוכה בכדורגל העולמי הן כמאמן והן כשחקן, הצרפתי בן ה-49 שבשנה שעברה קיבל את הקרדיט כמאמן הלאומי עד 2020, מכיר היטב את המעמדים היוקרתיים ביותר, כשהיה שותף לזכייה ההיסטורית של נבחרתו (1998) במונדיאל וביורו (2000). בנוסף, דשאן הוביל את מארסיי כקפטן לזכייה פשוט פנומנלית בליגת האלופות ב-1992/93, והוסיף עוד אחת עם יובנטוס עם ניצחון על אייאקס בגמר 1995/96. מלבד זאת, הקשר האחורי האגדי השיג בעברו עוד שתי אליפויות צרפת ושלוש בסרייה A.
אחרי שעשה חיל כשחקן, דשאן החליט לפרוש אחרי הזכייה האחרונה ביורו (2000) וירד אל הקווים, כשהתחנה הראשונה הייתה מונאקו. עם הקבוצה מהנסיכות המאמן רשם את אחד ההישגים הגדולים שלו כמאמן, כשהוביל את הקבוצה הצרפתית הצנועה לגמר ליגת האלופות (2003/04), שם נחלה אכזבה מול פורטו של ז’וזה מוריניו עם 3:0. לאחר מכן, הצרפתי עבר ליעד אחר - יובנטוס, אותה הוליך חזרה לליגה הראשונה ועזב בתום עונה אחת בלבד, שוב לאחר מחלוקת. ב-2009 המאמן חזר לארץ מולדתו הפעם למארסיי, אותה הוביל לאליפות היסטורית אחרי בצורת ארוכה של 18 שנים, ללא ספק ההישג הגדול בקריירת האימון של דשאן. ב-2012 שב לנבחרת שהוא כל כך אוהב הפעם לתפקיד הנוצץ והמחייב על הקווים, כשעדיין הוא מחפש תואר ראשון כמאמן לאומי.
דשאן. צבר קילומטרז' (רויטרס)דברים שרואים משם
על אף היכולת ההגנתית הדי מרשימה בשלב הבתים, בתקשורת הצרפתית מודאגים בעיקר מפציעתו של קוסיילני, אך מנגד, יש כאלה שבטוחים מאוד ביכולת הטריקולור, אחד כזה הוא איימה ז’אקה, המאמן המצליח בתולדות הנבחרת: “יש לנו איכויות רבות עם הרבה שחקנים מצוינים, ואני בטוח מאוד בחבורה הזו. הימים שלפני לא פשוטים, במיוחד עבור המאמן, אך זהו אתגר יוצא מן הכלל עבור כולם. אם השחקנים יממשו את הפוטנציאל אני בטוח שצרפת תהיה אחת מהנבחרות המובילות בטורניר. דשאן? הוא עושה עבודה טובה בשנים האחרונות ועם הניסיון שלו כשחקן הוא יכול להצליח בגדול”.
איימה ז'אקה חוגג אחרי הזכייה במונדיאל 1998 (רויטרס)כבר לאחר ההגרלה, שזימנה לצרפתים את דנמרק, פרו ואוסטרליה, העיתונאי ז’אן מארי דשאן הגיב: ״לא תהיה הזדמנות שנייה, פחדנו מקבוצות הרבה יותר חזקות ואיכותיות. יש לנו מזל גדול, כשהיריבה העיקרית שלנו תהיה - אנחנו, נבחרת לא צפויה, כזו שראינו מול לוקסמבורג. מאידך, אנחנו גם יכולים לגלות נבחרת מצוינת כמו זו שהביסה את הולנד, קשה באמת לדעת איזו נבחרת נקבל ברוסיה”.
“המזל הגדול של דשאן שוב חזר עם הגרלת הבתים”, אמר העיתונאי גרגורי נאבולה והוסיף: ״הגורל זימן לנו נבחרת שניצחנו 0:6 לפני ארבע שנים (אוסטרליה) ועוד אחת שהגיעה אחרי שנים רבות של היעדרות, ללא יותר מדי ניסיון (פרו). לכן, המטרה העליונה - לסיים ראשונים את הבית, כי אחרת זה יקשה מאוד להצליח בשלבי הנוק אאוט”.
בשלב המוקדמות העיתונות הצרפתית לא פירגנה יתר על המידה לחבורה של דשאן, בעיקר בשל היכולת ההתקפית הדלה יחסית, בהשוואה לפוטנציאל הטמון בחלק הקדמי של הטריקולור. אחרי ה-0:1 על בולגריה, הודו בתקשורת שהנבחרת נראית לא טוב וחילצה בקושי ניצחון על נבחרת חלשה. גם אחרי ה-0:0 הביתי מול לוקסמברג כבר ראו שחורות. “כמו תמיד, גם הפעם שלב המוקדמות קשה עבורנו, בניגוד לטורנירים הגדולים בהם אנו זורחים״, ציין פייר גורדון, המסקר את הנבחרת.
פול פוגבה. ענה בצורה חריפה לתקשורת (רדאד ג'בארה)מן העבר השני, מי שהעביר ביקורת על התנהלות התקשורת היה פול פוגבה, שהשיב לעיתונאים: “יש כאן דור של שחקנים מצוינים, אבל בניגוד למדינות אחרות, לא תומכים בנו מספיק. אנחנו צריכים את הדחיפה של כולם, תקשורת ואוהדים, במקום שיורידו אותנו למטה. אם ננצח יגידו שאנחנו טובים, אם נפסיד - אנחנו רעים, אבל בסדר, נמשיך לעשות את העבודה שלנו על כר הדשא”.
האוהדים
עם הגעת האוהדים הצרפתים לטורניר היוקרתי, ברוסיה חוששים מתקריות אלימות בעיקר בשל העובדה כי ב-1:3 של הטריקולור על הנבחרת המארחת במפגש הידידות, חלק מהאוהדים הרוסים בסנט פטרסבורג נהמו לעבר פוגבה ודמבלה, ש”זכו” גם לקריאות גזעניות נוספות. כך שהאוהדים הרבים והצבעוניים שצפויים להגיע למוסקבה, שם נבחרתם תתאכסן, יזכו לאבטחה כבדה, כמו גם באצטדיון בלוז’ניקי ובקאזאן שם דשאן וקבוצתו יתמודדו במסגרת שלב הבתים.
אוהדי נבחרת צרפת. בלי גזענות, בבקשה (רויטרס)השורה התחתונה
אחרי האכזבה בגמר היורו האחרון, דשאן וקבוצתו, שרוצים לעשות צעד נוסף עם כלים יוצאים מן הכלל כמעט בכל עמדה, יודעים שמחכה להם משימה כלל לא פשוטה, אך כמובן שהמטרות והציפיות הן להגיע לשלבים המאוחרים. פשוט זה לא יהיה, אבל כמו שהגדירו את זה היטב בתקשורת הצרפתית - זו אחת הנבחרות הכי לא צפויות בטורניר, שקשה לדעת מה תקבל ממנה.
השאיפה של אחת מארבע הפייבוריטיות לזכייה היא קודם כל להעפיל מהבית הנוח שקיבלה מהמקום הראשון, אחרת רוב הסיכויים שהטריקולור יפגשו בשמינית הגמר את ארגנטינה של ליאו מסי ואז המסע לחלום יהיה קשה פי כמה. אם דשאן יצליח לחבר את הנבחרת תוך כדי תנועה ולהוציא את הפוטנציאל של החלק הקדמי, זה עוד עשוי להסתיים בסגירת מעגל אחרי 20 שנה עם גביע עולם שני בהיסטוריה.