עד לרבע הגמר מול בלגיה, חלוץ ארגנטינה, גונסאלו הייגוואין, לא היה פעיל, לא נמרץ והוא קיבל ביקורות די נוקבות מהתקשורת העולמית והארגנטינית בפרט. יש אומרים שזה לא השפיע, אך לדעתי אם הביקורת עניינית היא משפיעה בסופו של דבר.
החלוץ הגיע למשחק מול בלגיה, הראה את היכולות שלו גם באופן אישי וגם באופן קבוצתי, ועזר לנבחרתו להעפיל לשלב הבא. הוא השקיע המון ובסופו של דבר גם התכבד בשער הניצחון.
 |
| מסי מול אקסל ויטסל (GettyImages) |
|
| |
השחקן הזה יכול להיות תוספת חשובה לנבחרת ארגנטינה בהמשך הטורניר. כעת, לצד ליאו מסי ואנחל די מריה שנפצע, יש גם את היגוואין.
המחצית הראשונה של הארגנטינים הייתה די פושרת. למרות זאת היא הבקיעה שער יתרון שהפך לשער ניצחון אחרי איבוד כדור של וינסנט קומפני.
במחצית השנייה ארגנטינה הציגה משחק הגנה מצוין שמנע שוויון בלגי, ולא נתנה ליריבתה להגיע למצבים. משחק ההגנה של הנבחרת מדרום אמריקה מאוד ממושמע ואגרסיבי ולכן קשה להפתיע אותה.
יש סוג של הסכם בנבחרת הזאת - שחקני ההגנה עושים את עבודתם והכדור יגיע למסי והוא כבר יעשה את הפעולה ההתקפית. למעשה, כל ארגנטינה עובדת בשביל מסי וזה מה שהביא אותה לחצי הגמר.
למרות השליטה הבלגית בחצי השני, החילופים ההתקפיים של המאמן מארק וילמוטס לא הביאו את השדים האדומים למצב ממשי, למעט פעם אחת או שתיים כתוצאה מהגבהות.
 |
| מסצ´ראנו מול הזאר (GettyImages) |
|
| |
ואי אפשר שלא להתייחס לנבחרת ברזיל ולכוכב הכי גדול שלה, ניימאר. בלעדיו ובלי טיאגו סילבה יהיה לה קשה באליפות. זה כמו שיוציאו מארגנטינה את מסי. הביטחון ייפגע וגם המנהיגות. אמנם כעת יש הזדמנות לשחקנים אחרים לבוא לידי ביטוי, אך אני חושב שבלי ניימאר נבחרת ברזיל לא תיראה אותו דבר.
אגב, ראינו במונדיאל הזה ריבוי פציעות, אולי בשנים האחרונות יש ריבוי משחקים ועומס, כשהשחקנים לא מקבלים מנוחה ויש לכך השפעה ישירה.