אבראו: מקווה שאוהדי בית"ר מעודדים אותנו

ראשי ההתאחדות האורוגוואית לא האמינו למראה עיניהם. אחרי שבמסיבת העיתונאים הראשונה שלהם בדרום אפריקה, לפני למעלה מחודש, נכחו 30 עיתונאים לכל היותר, למעלה מ-250 אנשי תקשורת מרחבי העולם הגיעו כדי לראות מה שלום הנבחרת הדרום אמריקנית האחרונה שעוד נותרה בטורניר.

הסלסטה הגיעו למלון המפואר ביוהנסבורג בשעות הבוקר, כשהשחקנים בעצמם נראים נבוכים מכמות תשומת הלב שקיבלו ממאות המצלמות והמיקרופונים שהמתינו להם. אפילו דובר הנבחרת נראה אובד עצות לאור הביקוש הרב לשמוע את מוצא פיהם של השחקנים, שעוד עשויים לזכות בגביע העולמי בעוד שבוע.

את מירב הפלאשים קיבל כמובן לואיס סוארס, החלוץ שייזכר לעד כאיש שהציל את אורוגוואי בדקה ה-120 עם אותה נגיעת יד מפורסמת שמנעה מגאנה לעלות לחצי הגמר והביאה את הסלסטה לדו קרב פנדלים אותו הם ניצחו.

כשהתבקש דובר הנבחרת ע"י עיתונאים בריטיים לראיין את סוארס, הוא חייך. "אני יודע בדיוק מה יקרה אם הוא ידבר. אתם חושבים שאני משוגע?!", ציין בחיוך כשהוא מודע לכך שמשפט אחד לא נכון של סוארס רק יפגע ביחס של העולם לנבחרת המפתיעה של המונדיאל.

אבראו: נגע לליבי איך שאוהדי בית"ר קיבלו אותי
אחרי אימון קל, הגיעו השחקנים למלון, כאשר חלקם התפנו לענות לשאלות העיתונאים. השחקן המעניין ביותר עבור התקשורת היה החלוץ סבסטיאן אבראו, מי ששיחק בעברו תקופה קצרה בבית"ר ירושלים וכיום נחשב לאחד הכוכבים של מועדון הפאר הברזילאי, בוטאפוגו. עבור העיתונאים הברזילאים, שמאוכזבים מהנבחרת שלהם, אבראו הוא האטרקציה הבאה במונדיאל הזה.

למרות שהחלוץ האורוגוואי לא הספיק לקרוע רשתות בבית"ר, בברזיל הוא נערץ מאוד. מאז גארינצ'ה האגדי בוטאפוגו לא מכרה כל כך הרבה חולצות, כאשר כיום החולצה הפופולרית מכולן נושאת את השם: "אל לוקו אבראו". באחד העיתונים בארץ הסמבה הוא אף נבחר לשחקן היעיל ביותר בליגה, מחמאה אדירה לחלוץ.

אבראו: "אני זוכר את אוהדי בית"ר, איך הם קיבלו אותי" (שי לוי)

כשראה אבראו את הצוות של ONE הוא נופף לשלום ונראה כאילו הוא עדיין לא שכח את התקופה הקצרה בישראל. אחרי שענה לכל השאלות על המועדון הברזילאי שלו ועל הנבחרת, הוא נשאל על ידינו על התקופה בירושלים ועל כך שבישראל עדיין לא שכחו את התקופה שלו פה.

על כך הוא ענה בחיוך ל-ONE: "תודה רבה, דרישת שלום חמה ולבבית לחבר'ה בישראל. תמיד אזכור איך קיבלו אותי האוהדים של בית"ר בשדה התעופה ובכלל. אני זוכר איך הם הראו את זה וזה נוגע לליבי. אני מקווה שהם מעודדים אותנו".

האורוגוואים מגיעים למלון. נבוכים משהו מתשומת הלב (שי לוי)

על המפגש בחצי הגמר הוסיף: "להולנד קבוצה מצויינת שיודעת לשחק כדורגל טוב. אנחנו באים ברצינות למשחק ואם וכאשר אלוהים יעזור, אז נדבר גם על הגמר. אבל קודם בואו נעבור את הולנד".

סוארס בדרכו למלון. אבראו: "גיבור? אני מעדיף לא להתייחס" (שי לוי)

השאלה השניה שהפנינו לאבראו התייחסה כמובן ללואיס סוארס והאם הוא חושב שהוא גיבור. "סוארס הוא שחקן מצויין", אמר אבראו והמשיך: "הוא עשה מונדיאל גדול ותרם רבות לנבחרת. גיבור? אני מעדיף לא להתייחס". על פי התרגולים האחרונים, אבראו אמור להיות האיש שיחליף את סוארס המורחק בחוד של אורוגוואי נגד הולנד.

סוארס בכניסה למלון. היעדרות שעלולה להשפיע רבות מול הולנד (שי לוי)

"אם חושבים שאורוגוואי כבר חוגגת, יש חלום גם להניף גביע"
מלבד אבראו, גם הבלם המצויין דייגו לוגאנו הצטרף לשאלות הרבות שהופנו לשחקנים, כמו גם אדינסון קבאני המוכשר, מארוציו ויקטורינו וגם דייגו פרס, הקשר האגרסיבי של אוסקר טבארס במרכז המגרש.

ויקטורינו בלובי של המלון, מוקף באנשי אבטחה (שי לוי)

עבור אורוגוואי מדובר במעמד מדהים, אבל לא שיא, כמובן. במונטבידאו זוכרים היטב את 30 ביולי 1930 ואת 16 ביולי 1950, אז הסלסטה הניפו את הגביע העולמי. מדינה של שלושה מיליון וחצי תושבים, להבדיל מספרד, הולנד וגרמניה. גם השחקנים מרגישים זאת היטב.

ויקטורינו מפלס את דרכו בין המוני העיתונאים (שי לוי)

"אנחנו מדינה קטנה אבל עם הרבה היסטוריה ותשוקה לנבחרת. נולדנו במהלך המסורת של אורוגוואי. יש לנו רק 3.5 מיליון תושבים והגענו לחצי הגמר עם ארצות גדולות מאיתנו וזה מה שרצינו לתת לעם שלנו", אמר פרס והוסיף: "התלכדנו. מ-2002 אנחנו סובלים הרבה מחוסר אמונה, אבל עבדנו קשה. היה גם קשה להגיע עד לאן שהגענו וזה כבוד להגיע עד חצי הגמר".

אנשי התקשורת מחכים בכניסה למלון. מ-30 ל-250 בתוך חודש (שי לוי)

התחושה במחנה האורוגוואי היא של הישג עצום, אבל מי שחושב שהם מסתפקים בעלייה לחצי הגמר טועה. "אנחנו מדינה שזכתה כבר בשני גביעי עולם. אם מישהו חושב שבאורוגוואי חוגגים כבר עכשיו, הוא טועה. יש חלום גדול להגיע לגמר וגם לקחת את הגביע", סיפר איש הטלוויזיה המקומית. גם במדינה הקטנה מדרום אמריקה מודעים לכך שמבין ארבע הנבחרות, רק הם וגרמניה יכולות להתפאר בתואר: "אלופת העולם לשעבר".

פרס: "התלכדנו, היה קשה להגיע לאן שהגענו" (שי לוי)

אורוגוואי תעשה מחר את הדרך הארוכה לקייפ טאוןף כשההרגשה היא של אמונה. בנבחרת של טבארס כבר לא מתייחסים לביקורות על סוארס או לתלות בפורלאן. הסלסטה מגיעים מגובשים, מוכנים ודרוכים, אך יותר מהכל חדורי אמונה שהם בדרך להיסטוריה. מי היה מאמין שבחצי גמר הגביע העולמי תשחק אורוגוואי? כנראה שרק הם.