יום חג המולד מושלג בדצמבר 1915, חיילים משני צידי מלחמת העולם הראשונה מארגנים משחק כדורגל שנותן תקווה לשלום, איזו אידיליה. אבל כמו כל משחק בין שתי הנבחרות דברים השתבשו. המאמן האנגלי התלונן על מצב הדשא/בוץ של הגרמנים שטענו: “זה אותו המשטח לשני הצדדים". כשבתנאי המגרש שלך יש ארגזי פגזים ותרמילי כדורים קשה באמת להלין על גבשושית. וכך נולדה לה יריבות בת כמעט מאה שנים שפרק נוסף שלה ייכתב ממש בקרוב (היום ב-17:00)

שימו פריז 51 שנים קדימה, גמר המונדיאל 1966. כנראה המשחק הכי חשוב בהקשר הזה שנגמר ב-2:4 עם גול בספק וגביע אנגלי. ב-1970 מיני נקמה, האנגלים מובילים 0:2 ברבע הגמר והגרמנים בבליץ' שלא נראה מאז ימי הלופטוואפה הופכים את התוצאה ל-2:3 ומדהימים את הממלכה הבריטית עד כדי כך שמפלגת הלייבור מפסידה ארבעה ימים לאחר מכן את הבחירות.

ואז התחיל העניין הזה של האנגלים, כן עם הפנדלים ב-1990. ביורו באנגליה ב-1996 זה קרה שוב באותה הדרך. אמרה אמריקאית שחוקה אומרת "אם תעבוד עלי פעם אחת האשמה עליך, אם תצליח כבר פעם שניה אז האשמה עלי"

במחנה האנגלי טענו שאי אפשר להתאמן על פנדלים, במקרה שלהם זה נכון.

מוקדמות המונדיאל ב-2001, יאנקר העלה את גרמניה ליתרון מוקדם אבל אוואן עם שלושער, ג'אררד ואפילו אמיל הסקי עשו צחוק מהגרמנים במינכן לעיני 63,000 צופים.

במשחק האחרון לפני היום הגרמנים לא כיבדו את האנגלים באצטדיון וומבלי החדש והנחילו להם הפסד ראשון בהיכל המדונדש, 1:2 במשחק ידידות שהוא הכל חוץ ממפגש רעים.

גרמניה ואנגליה בקרב האחרון ביניהן באצטדיון וומבלי. שום כבוד (רויטרס)
גרמניה ואנגליה בקרב האחרון ביניהן באצטדיון וומבלי. שום כבוד (רויטרס)

הסרט ברור, אפוקליפסה אז, היום וגם בעתיד, ולזה של היום יש את הכוכבים שלו וגם את אלו של פעם שחוזרים להופעת אורח. כולם נותנים מימד נוסף לקביעה כי המשחקים האלו הן הפרק השלישי של שני הארועים החשוכים של המין האנושי.

הפצוע האגלי הראשון, ריו פרדיננד, דיבר בעיקר על החלק הטוב מבחינתו: “כשאני חושב על נבחרת גרמניה ב-1:5 זה מרומם את רוחי. אני מאוהב בתמונה הזאת של לוח התוצאות עם המספרים האלה. יש לי עותק של זה בבית, זה היה רגע יוצא דופן שנשאר איתך לנצח".

לוח התוצאות במינכן. רגע שריו פרדיננד לא ישכח (רויטרס)
לוח התוצאות במינכן. רגע שריו פרדיננד לא ישכח (רויטרס)

השוער, דיוויד ג'יימס, מרגיש מוכן להביט לבעיית הפנדלים בעינים אבל על הדרך נתן עקיצנות: “אני אבעט פנדל אם אצטרך. לא פוחד לקחת אחריות. אני אפילו מקווה לבעוט את הבעיטה האחרונה. אין לי שום חשש מהם, אם היינו פוגשים את גאנה במקום אז היה לנו מכשול יותר קשה".

ככה נראים אנגלים אחרי פנדלים (רויטרס)
ככה נראים אנגלים אחרי פנדלים (רויטרס)

מהצד הגרמני שלחו את תותחי העבר לדבר. “אם זה יגיע לבעיטות עונשין זה שלנו. ההיסטוריה פשוט מוכיחה שאנחנו יותר טובים בזה" אמר יורגן קלינסמן. פרנץ בקנבאואר דיבר על הטיפשות האנגלית שהביאה למפגש הזה אחרי שהאריות לא סיימו בראשות הבית: “אני לא מבין איך הם לא לקחו את הבית הקל שלהם. הם מאכזבים".

קלינסמן. יודע איך זה יגמר (GettyImages)
קלינסמן. יודע איך זה יגמר (GettyImages)

בתוך כל זה נותר רק לחכות לעוד פרק בהיסטוריה הזאת. האם תהיה זו שעתם היפה ביותר של האנגלים כדברי צ'רצ'יל? דבר אחד ניתן להגיד בבטחה, טוב שהמלחמות לא נגמרו בפנדלים.           

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה