אמנות טפלות וטקסים של שחקני כדורגל תמיד היו חלק בלתי נפרד מהמשחק. יכול להיות שעכשיו כשהחקנים מגיעים ליבשת המרובה ברופאי האליל ומגיה שחורה הכל הולך לעבוד לשחקנים על כל מנהגיהם השונים?
רופא האליל, ת'ואגי מלונגו, החל את המגמה וכישף את הג'בולאני החל מהסיבוב השני, אולי זו הסיבה לריבוי הגולים? כנראה שלא. אם תשאלו את קשר נבחרת דרום אפריקה, סטיבן פיינאר, אולי הוא יחשוב אחרת: “לפני שאני נועל את הנעליים אני נושא תפילה קטנה, ורק אז נועל אותן"
גם מיודענו, ג'ון פנסטיל, מגלה מה עזר לו להצליח כל כך בזירה התל-אביבית ולהגיע עד לפריימיר ליג ולמונדיאל: “אני מוריד את החולצה ומתפלל עליה לפני שאני לובש אותה שוב ונכנס למגרש"
החלוץ של נבחרת חוף השנהב ואלוף אנגליה עם צ'לסי, סלומון קאלו, מרגיע קצת את ההתלהבות ומדבר רק על טקס קטן. בכל זאת הוא מראה שהראש שלו בעיקר בכדורגל:”אין לי ממש טקסים כשחקן, אבל לעיתים קרובות אני נועל את נעל שמאל לפני נעל ימין. אלה הרגלים קטנים עם מעט חשיבות, אתה חושב לעצמך אם עשית ככה פעם אחרונה וכבשתי אז אתה ממשיך אבל זה לא תמיד עובד"
קשר נבחרת איטליה, דניאל דה רוסי, מסכים עם קאלו בעיקרון אבל זה לא מונע ממנו להשתולל לפני פתיחת המשחק: “כל פעם יש לי כמה טקסים. אני קופץ שלוש פעמים ואז יורד על ברכי שלוש פעמים. זה דברים טיפשיים קטנים שמרגיעים אותי"
על טקסים ואמונות טפלות