אי אפשר היה לבקש יותר משלב שמינית הגמר של ליגת האלופות. אולי חוץ מהעובדה שרציתי שפרננדו טורס יבקיע סוף סוף עבור צ'לסי וישבור את הבצורת בת 24 השעות שלו. הספרדי כבר עבר את השוער והחיוך התחיל לעלות על פניי, אך לצערי שלח את הכדור לרשת החיצונית. וככה גם נעלם לו החיוך.

צ'לסי היא קבוצה של מאני-טיים, למרות שנאפולי קבוצת כדורגל טובה יותר, אך הכחולים הגיעו מחויבים. לפני המשחק דיברו על כך שהקבוצה מתבגרת ותהו מה הכיוון אליו הולכים פרנק למפארד, ג'ון טרי ודידייה דרוגבה. צריך לזכור שצ'לסי עדיין לא הבטיחה את מקומה במפעל בעונה הבאה דרך הליגה.

לבעלים רומן אברמוביץ' אין סנטימנטים כלפי אף אחד - הוא רוצה תוצאות. הוא מוכן לשלם הרבה כסף בשביל שזה יקרה ואנדרה וילאש-בואש שילם במשרתו הרבה בגלל ההפסד בנאפולי.

טרי נוגח פנימה (רויטרס)
טרי נוגח פנימה. צ'לסי המתבגרת בשלב הבא (רויטרס)
 

נדהמתי מהאינטנסיביות של המשחק בסטמפורד ברידג'. היה משחק ברמה הגבוהה ביותר. ראינו שבכל פעם שצ'לסי הבקיעה היא הלכה אחורה וכשנאפולי השיגה את השער שלה היא הסתגרה ושילמה על כך ביוקר.

רוברטו די מתיאו מצליח עד כה, אבל יימדד רק בתארים, בדיוק כמו במקרה של אברהם גרנט שאף אחד לא זקף לזכותו את ההגעה לגמר במוסקבה. צ'לסי עדיין מעט איטית ומסורבלת ואין שינוי קיצוני בסגנון המשחק שלה בעקבות חילופי המאמנים. חבל על נאפולי שהציגה סגנון משחק אטרקטיבי, אך תראה את רבע הגמר מהבית.

במשחק השני, ריאל מדריד הייתה גדולה על צסק"א. ברגע שריאל יצרה פער גדול על ברצלונה בליגה, היא יצרה גם פער פסיכולוגי על פני יריבתה המושבעת. ריאל תנצח במשחק הליגה הבא בין השתיים ואם תקבל את בארסה ברבע הגמר יש לה סיכוי אדיר לעבור אותה.

שחקני ריאל חוגגים, הרוסים מאוכזבים (רויטרס)
שחקני ריאל חוגגים. יתרון פסיכולוגי על בארסה (רויטרס)
 

כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה וגונסאלו היגוואין קיבלנו ביטחון ויקחו אליפות העונה בספרד. ז'וזה מוריניו מחליף עקיצות הדדיות דרך קבע עם פפ גוארדיולה ואם יעזוב בסיום העונה, נראה לי שייקח איתו את רונאלדו לקבוצה הבאה שלו.

וכמה מילים לקראת ההגרלה. טוב לראות שיש מגוון של מדינות חוץ משתי האימפריות מספרד שפייבוריטיות לזכות בתואר הנכסף. מילאן לא תוכל לסכן את ריאל ובארסה שעשויות לסדר לנו קלאסיקו כפול ומרתק כבר בשלב הבא.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה