בסיום אחד ממרוצי האליפות הטובים שידענו בשנים האחרונות בכדורגל האירופי, אתלטיקו מדריד גברה על ריאל מדריד וברצלונה וזכתה בתואר לה ליגה ראשון מאז 2014 והעשירי בתולדות המועדון.
אתלטיקו עברה הרבה בשנה הזאת. החל ממשחק בלי הקהל הביתי בוונדה מטרופוליטנו והשפעות הקורונה שפגעה בחלק משחקני הקבוצה, דרך פתיחת עונה נהדרת עם יתרון גדול בטבלה ועד להפסד בדרבי מול ריאל מדריד וריצה חזקה של ברצלונה שהפכה את מאבק האליפות מספרינט של קבוצה אחת למרוץ משולש.
הליגה הייתה קשה במיוחד. שחקניו של דייגו סימאונה הם האלופים עם כמות הנקודות הנמוכה ביותר מאז 2007/08 ואחד ממרוצי האליפות הצמודים ביותר שהיו בשנים האחרונות בכל היבשת. הם התמודדו גם עם פציעות של לואיס סוארס ושחקני מפתח אחרים, אבל למרות הכל, קטפו את התהילה.
עכשיו הגיע הזמן לחלק ציונים – מי הובילו את הקבוצה לאליפות, מי עשו את המינימום הנדרש ומי אכזבו? מי הפכו לשחקנים מהטופ העולמי ומי איבדו את המקום בהיררכיה? קבלו את ציוני התואר של הקולצ’נרוס.
יאן אובלק – 8
השוער הנפלא של אתלטיקו מדריד רק בן 28 וכבר עכשיו יכול להיחשב כאחד השוערים הגדולים בתולדות לה ליגה, עם 4 פרסי זאמורה (הפרס לשוער המצטיין) ובדרך הבטוחה לחמישי, שיא כל הזמנים. הוא היה שם פעם אחר פעם בשביל אתלטיקו, גם בין הקורות עם הצלות מרשימות שהשאירו את הקבוצה מעל המים. ב-6 המשחקים נגד הגדולות, ריאל, ברצלונה וסביליה, אתלטיקו ספגה 4 שערים. הכל מתחיל ממנו.
קיראן טריפייר – 7
האנגלי, אחד השחקנים הטובים ביותר של נבחרתו שמשחקים מחוץ לממלכה, היה משמעותי בהגנה לכל אורך העונה. המגן הימני היה משמעותי מאוד גם התקפית עם 6 בישולים, יותר מכל שחקן הגנה אחר של הקולצ’נרוס, כשהוא הצליח להוסיף להם ממד בהתקפה ולא להשאיר אותם חשופים בהגנה. סימאונה ויתר עליו לפרקים בשביל 3 בלמים, אבל הצליח להשפיע לטובה כששיחק.
סטפן סאביץ’ – 7.5
איש הברזל של אתלטיקו מדריד. יותר דקות בליגה מכל שחקן שדה אחר של האדומים כשהוא פותח ב-33 משחקים. אולי איבד צעד בהשוואה לשנים הקודמות ועשה הרבה מאוד עבירות (14 כרטיסים צהובים העונה), אבל עוגן אמיתי בהגנה. כל קבוצה צריכה אחד כזה.
חוסה חימנס – 7
קורונה ופציעה במפשעה מנעו מהבלם בן ה-26 להצליח לצבור מומנטום בתחילת העונה, אבל הוא היה משמעותי לטובה במשחקים בהם פתח. אולי שחקן ההגנה הטוב יותר של קבוצתו העונה. היכולת להיות במקום הנכון ובזמן הנכון הפכה את אתלטיקו לטובה יותר.
מריו הרמוסו – 7
עונה טובה מאוד של הבלם הספרדי בשנתו המלאה השנייה במועדון. בדומה לבלמים האחרים הוא לא תרם במיוחד למשחק ההתקפה, אבל פעולות נכונות הובילו לאמון קבוע מצ’ולו, שהפך אותו לבאנקר בהרכב. הכימיה עם סאביץ’ הפכה את השילוב שלהם, בין אם ליד בלם נוסף או שני מגנים, לצמד שקשה להבקיע מולו.
רנאן לודי – 6
המגן הברזילאי בן ה-23 לא הצליח להפוך לשחקן קבוע בהרכב של אתלטיקו, אבל קיבל מעל 1,000 דקות העונה והיה אחד השמות הראשונים שעלו מהספסל של סימאונה. הפוטנציאל שם, אבל לא אחד השמות המשמעותיים בזכייה של הקולצ’נרוס בתואר. שער השוויון מול אוססונה במחזור ה-37 היה קריטי במיוחד עבורו ועבור הקבוצה.
קוקה – 8
הקשר האחורי הפך לאחד השחקנים המזוהים ביותר עם אתלטיקו מדריד בשנים האחרונות וגם השנה היה מרכזי מאוד בחזון של סימאונה. הוא תרם להגנה עם תאקלים וחטיפות מוצלחים, היה מעורב בבניית מצבים ופשוט הפך את הקבוצה ליותר טובה. הקפטן של הקולצ’נרוס הצדיק את הבחירה בו לתפקיד.
מרקוס יורנטה – 9
עונת פריצה מדהימה של יורנטה. “דאבל-דאבל” עם כמות דו ספרתית של 12 שערים ו-11 בישולים כשהוא הראה את היכולת הנדירה לבנות התקפות ולסיים אותן, בנוסף לתרומה הגנתית חשובה והרבה מאוד עקביות, משהו שהיה חסר להם לכל אורך העונה. אחד משני שחקני העונה של הספרדים ושחקן שהפך, אין דרך אחרת להגיד את זה, לאחד הקשרים הטובים בעולם.
סאול – 6.5
עונה לא גדולה במימדים של סאול, שחקן טוב אבל לא אחד שפתח כל משחק. הצליח להשפיע על משחקים מהספסל ולתרום גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל לא אחד מהכוכבים הגדולים. החשיבות של שחקן ברמתו כאחד שמתנדנד בין ההרכב לספסל (שיחק ברוב הדקות של אתלטיקו העונה), במיוחד בעונת הקורונה, עצומה.
תומא למאר – 6
למאר התמודד עם פציעות בחצי השני של העונה ולא הצליח לשמור בו על עקביות, אבל חצי עונה ראשון טוב נתן לו את המקום בהרכב בלא מעט משחקים. אין לו מספרים מרשימים בהתחשב בתפקיד ההתקפי (שער אחד וארבעה בישולים), אבל המעורבות והיכולת לתרום במרכז המגרש הפכו אותו לשחקן חשוב במערכת של סימאונה, גם אם לא כבש.
יאניק קראסקו – 8
האס של צ’ולו. היה האקס פקטור בניצחון על ברצלונה בנובמבר, תפקד כחלוץ בתקופה בה סוארס ופליקס היו פצועים ונכנס לכושר אדיר לקראת סיום העונה. יכול לסיים מצבים וסיכן את השער בצורה טובה, במקביל היה אחד המבשלים הבולטים בקבוצה. בעונה הראשונה אחרי שחזר לאירופה מהליגה הסינית שיחק כדורגל טוב ומגוון מאוד, כשהוא משלב בין מסירות מפתח ליכולת כדרור ברמה הגבוהה ביותר.
ז’ואאו פליקס – 6
השחקן שהגיע בסכום עתק מבנפיקה לא נתן עונה רעה, אבל לא מספיק טובה בתור החלוץ השני של הקבוצה. פליקס רק בן 21 ומראה הרבה פוטנציאל, אבל 7 שערים ב-31 משחקים זה מעט מדי, במיוחד כש-4 מתוכם הגיעו בשני משחקים נגד אוססונה וקאדיס. לכן איבד את מקומו בהרכב, והיה פחות טוב העונה משחקני ההתקפה האחרים של הקולצ’נרוס.
לואיס סוארס – 9
ברצלונה שחררה אותו בחינם. הם אמרו לו שהוא לא מספיק טוב בשביל לשחק ברמות הגבוהות, אבל החלוץ חשק את שיניו וענה על המגרש. לא פחות מ-21 שערים בקבוצה שמאוד מתאימה לו, הן מבחינת סגנון המשחק והן מבחינת התרבות של המועדון, בגיל 34. קילר אמיתי שהוכיח זאת גם במחזור הסיום עם שער האליפות של הקולצ’ונרוס.
אנחל קוראה – 8
עונה טובה מאוד של הארגנטינאי בן ה-26. 9 שערים ו-8 בישולים, מסירות מפתח ומעורבות ביצירת המצבים ולא פחות חשוב מזה הרגל המסיימת שהפכה אותו לשחקן הרכב על חשבון פליקס, כשהוא הוכיח שהוא גם שחקן של מאני טיים עם שער שוויון במחזור הסיום מול ויאדוליד. קוראה כבר שנים במדריד וזאת אולי העונה הטובה ביותר שלו עד כה. בעונה הבאה, ככל הנראה, המקום שלו בהרכב לא יהיה מוטל בספק.
דייגו סימאונה – 9
סימאונה המציא את אתלטיקו מדריד מחדש העונה. זאת העונה הראשונה בתקופתו בה הקבוצה מחזיקה בכדור יותר מ-50% מהזמן ואנחנו רואים התקפה אחרת, אחת שבונה מצבים ומתמסרת ולא מחכה באופן בלעדי לטעויות של היריבה. היכולת לבנות התקפה טובה מבלי לוותר בחלק ההגנתי מרשימה במיוחד והובילה אותו לאליפות שנייה בספרד. צ’ולו, אחרי כמה שנים לא מרשימות, הוכיח שהוא עדיין אחד המאמנים הטובים בעולם.