חאמס רודריגס כבר בן 34. השחקן שפרץ לחיי קהילת אוהדי הכדורגל במונדיאל בברזיל בשנת 2014 הצליח לקנות את עולמו באותם ימים והשיא הגיע במעבר המתוקשר לריאל מדריד, מיד עם סיום גביע העולם. מאז, הספיק לשחק עבור באיירן מינכן, אברטון, א-ראיין הקטארית, אולימפיאקוס וסאו פאולו עד אשר החליט לחזור למדריד וחתם בקבוצה הקטנה בעיר, ראיו וייקאנו. כעת, בראיון שנתן לגוף התקשורת הספרדי ‘מארקה’, הוא מביט לאחור.
חאמס, רצית לחזור לשחק במדריד.
“זו עיר מדהימה. הגעתי לכאן ב-2014 ונשארתי לזמן מה”.
אתה מתכוון להישאר במדריד גם אחרי הפרישה?
”בוודאות. אני אוהב את קולומביה, אבל אני מאוד אוהב לחיות במדריד”.
איך האוהדים של ראיו וייקאנו קיבלו אותך?
”בארגנטינה שיחקתי עבור מועדון דומה, באנפילד. קבוצה מאוד מקומית. האנשים כאן תומכים בי מאוד והחוויה בשלושת החודשים שלי בקבוצה חיובית. ברור שאני רוצה לשחק יותר, אבל זו לא ההחלטה שלי”.
אתה נמצא במועדון שונה, רחוק מהרעש שיש בקבוצות הגדולות.
”בקבוצות גדולות אתה חי בבועה שלא נותנים לך לצאת ממנה. בראיו, אתה יוצא מהבועה וחי את היום-יום בצורה שונה. זה כיף להרגיש קרוב יותר לאנשים”.
הכניסה של השחקנים לאצטדיון הוואייקאס באמצע הרחוב היא אגדית.
”כן, זה מוזר, לא חוויתי דבר כזה לפני כן. זה כמו לשחק משחק נגד המשפחה שלך. בשבילי זה דבר חדש אבל אני מקבל את זה בצורה טובה”.
למה אתה לא משחק יותר?
”אלו לא החלטות שאני מקבל, אלה דברים שאני לא יכול לשלוט בהם. אני לוקח אחריות על הדברים שלי, אבל בנוגע לאם אני משחק או לא, אני לא שולט בזה. המשימה שלי היא להתאמן טוב, להיות כשיר כמו שאני עכשיו וכמו שהראיתי במשחקים שלי בקולומביה. שם, אם אני לא כשיר אני לא משחק. זו הסיבה שאני מנסה לטפל בעצמי. אני משתדל להתאמן כמו שצריך כדי שבמידה ואעלה לשחק, אהיה מוכן”.
נבחרת לשחקן המצטיין בטורניר הקופה אמריקה האחרון. החוסר בדקות לא רגיל.
”נכון, אבל כמו כל דבר בכדורגל, זה עניין של טעם ואולי יש מאמנים שמשחקים בדרך מסוימת ואתה פשוט לא מתאים להם לתכניות. זה לגמרי בסדר. אני עוד רגע בן 34 ואני יותר בוגר בשלב הזה של הקריירה. אני יודע לאן לרוץ, איפה לבקש את הכדור, איפה ליצור שטח. בנבחרת הכל קל יותר בגלל שיש שחקנים לצידי שמשחקים טוב ורוצים לשחק כמוני. עבורי, זה הרבה יותר קל לשחק עם שחקנים שדומים לי. מאז שנסטור לורנצו (מאמן נבחרת קולומביה) מונה למאמן, אנחנו משחקים כדורגל טוב וזה מתבטא בתוצאות”.
אתה כבר חושב על מונדיאל 2026?
“בטח. יש עוד המון זמן, אבל אני חושב שקולומביה יכולה להגיע רחוק אם כל השחקנים יבואו בכושר טוב. אני חושב שאנחנו יכולים להגיע לגמר. עשינו את זה בטורניר הקופה אמריקה האחרון, כשנבחרות כמו ברזיל, אורוגוואי וארגנטינה משחקות מולנו, והצלחנו להביס אותם”.
מחר אתה תפגוש את ריאל מדריד.
”זה תמיד נחמד לשחק נגד ריאל מדריד. זה מועדון שבו הייתי שמח ויכולתי להראות כל מה שאני יודע. המשחק הזה תמיד מיוחד. כבר הייתה לי ההזדמנות לשחק נגדם כששיחקתי בבאיירן מינכן בליגת האלופות וזה היה מיוחד”.
מאחת עד עשר, כמה היית שמח בריאל מדריד?
”עשר. כשבאתי למדריד, אנשים זכרו אותי לטובה. זה אומר שעשיתי דברים טוב ושהשארתי זיכרונות בקרב האוהדים. הם גרמו לי להרגיש בבית. הצלחתי לזכות בתארים ואני חושב שהופעתי טוב מאוד. היו לי מספרים מעולים. זה יהיה רגע מיוחד לשוב לסנטיאגו ברנבאו”.
אתה מתגעגע?
”אולי הייתי יכול להישאר שנה או שנתיים מעבר למה שנשארתי והמספרים שלי היו יכולים להיות טובים יותר. אבל באותה התקופה, בהתחשב בנסיבות, הם לא נתנו לי להישאר”.
מי היה החבר האהוב עלייך לקבוצה?
”המון. מרסלו, פפה, קיילור נבאס, סרחיו ראמוס. הסתדרתי עם כולם. הייתה לי גם מערכת יחסים טובה מאוד עם כריסטיאנו רונאלדו כששיחקנו ביחד. מהסגל הנוכחי, החלפתי כמה הודעות עם לוקאס ואסקס”.
מודריץ’ עם המספר 10.
”הוא גאון. הייתה לי הזדמנות לשחק איתו והוא הולך ומשתבח בכל עונה. ככל שהוא מתבגר, ככה האיכות שלו גדלה. כששיחקתי איתו, הוא כבר היה טוב מאוד”.
אתה תישאר שחקן פעיל גם בגיל 40?
”לא. מה שאחרים עושים בריצה אני עושה במסירה. כמה שנים עוד אשחק יושפע גם מהקבוצה בה אני נמצא וכמה אני מעוניין להמשיך”.
עם מי תרצה להחליף חולצה בשבת?
”עם מישהו ששיחקתי איתו. עם מודריץ’, שיש לי איתו יחסים טובים מאוד, או עם לוקאס ואסקס”.
איך מערכת היחסים שלך עם פלורנטינו פרס?
”טובה. הוא תמיד התייחס אליי בצורה טובה, כמו אבא. מהיום שבו הגעתי למדריד ועד לרגע בו עזבתי”.
ועם קרלו אנצ’לוטי?
”הוא תמיד היה אדם שעזר לי המון. כשהגעתי למדריד הייתי צעיר, חשבתי שייקח זמן עד שאתחיל לשחק ואצטרך להמתין להזדמנות שלי, אבל עם העזרה שלו זה הלך בצורה קלה יותר בגלל שהוא היה זה שנתן לי לשחק. הייתי איתו גם בבאיירן ובאברטון. אני חושב שביחד עם חוסה פקרמן (מאמן נבחרת קולומביה לשעבר), הם היו ההורים שלי בכדורגל”.
מה קרלו הוסיף לך?
”אם הוא נתן לך לשחק, זה בגלל שאתה שחקן טוב. הוא נותן רק לטובים לשחק. הוא לא ייתן לכאלו שלא טובים לשחק. הוא מתייחס אלייך בחדר ההלבשה כמו שאבא מתייחס לבן. יש לו יכולת מדהימה לנווט את השחקנים ואת מצב הרוח בחדר ההלבשה והוא מצליח בגלל זה להוציא מהם 100%”.
ערב הסעודית נראית כמו יעד עתידי עבורך?
”הייתי בקטאר למשך שמונה חודשים ובכדורגל אי אפשר לדעת. כרגע, אין לי שום כוונה לעבור לשם”.
אתה רוצה להיות מאמן בעתיד?
“אני נהנה מזה קצת יותר, אבל לא יודע אם ברמה שאהפוך לאחד כזה. כרגע, לא, אבל אני רוצה לנהל מועדון, להיות בעלים של קבוצה, ואני בוודאות אהיה קשור לכדורגל בצורה מסוימת. אני לא סוגר את עצמי לרעיון להפוך למאמן”.
אתה הנציג הטוב ביותר של קולומביה. הפופולריות הזו לא מפחידה?
”אני חושב שזה בגלל מה שעשיתי בכדורגל. אני מנסה לשחק עבור אנשים שרואים כדורגל כמוני. הכדורגל של היום מאוד מונוטוני, אף אחד לא מנסה לעשות דברים אחרת. עכשיו כולם רוצים לרוץ המון ולנצח ככה משחקים. אני מנסה לגרום לאנשים הנאה”.
אתה משחק נגד שחקנים מאוד פיזיים. איך אתה לא נפצע?
”אם אתה חכם, לא מצליחים לתפוס אותך. ברור שאם אשחק נגד שחקנים חזקים לא אכריח את עצמי לעשות מהלכים פזיזים כי אני יודע שאפסיד, ככה שאני צריך למצוא דרך אחרת ויש לי את האיכויות לעשות זאת”.