לקראת גמר יורו 2024, הזמין מאמן ספרד לואיס דה לה פואנטה את גאבי להצטרף ולסייע במשימה. קשר ברצלונה לא יכול היה להיות על המגרש, כמובן, כי הוא היה בתהליך החלמה מקרע ברצועות ברכו במניסקוס שעבר בנובמבר הקודם, אבל הבוס וכל שחקני הסגל רצו שהוא יהיה בחדר ההלבשה. כי גאבי הוא שחקן קבוצתי. רוח הלחימה שלו לא יודעת גבול, הוא יודע לתמוך בחבריו, להעלות את הביטחון העצמי ולתרום למוטיבציה.
הוא מישהו שאתה רוצה לידך ברגע האמת. ואחרי שזכו האדומים במדליות הזהב, היה גאבי אחד הכוכבים הראשיים בחגיגות. הוא יכול היה להתרכז בתסכולו האישי על כך שהגורל מנע ממנו להשתתף בטורניר, אבל זה לא העסיק אותו. הוא הרגיש חלק אינטגרלי מההישג גם בלי לבעוט בכדור ולא קינא באף אחד. זה האופי שלו.
אתמול הבקיע גאבי את שערו הראשון מאז ספטמבר 2023. הוא הגיע בתזמון מושלם לכדור הרוחב של אלחנדרו באלדה והעלה את בארסה ליתרון על בילבאו בחצי גמר הסופר קאפ. אחרי פציעה כה קשה והמתנה כה ארוכה, אפשר היה להבין לו הכוכב הצעיר היה מתרכז בעצמו במסגרת החגיגות, אבל הוא עשה משהו אחר לגמרי. גאבי ציין את הכיבוש עם האצבע על השעון כמחווה לדני אולמו, ואף שלח נשיקה באוויר לעמיתו שישב ביציע כי עדיין לא ניתן היה לרשום אותו בסגל בצל הבעיות הכלכליות של המועדון.
חשוב להבין כי אולמו הוא היריב הישיר של גאבי על המקום בהרכב במרכז המגרש. לאמין ימאל, ראפיניה ופדרי אמורים להיות באנקרים במשחקים המרכזיים, אז נשארת משבצת אחת נוספת עליה מתמודדים גאבי, אולמו, פרמין לופס ופרנקי דה יונג. באופן עקרוני, אם אולמו לא יהיה חלק מהסגל, הרווח הנקי יהיה של גאבי, ומספר דקות המשחק שלו יעלה אוטומטית.
אלא שהוא לא חושב במונחים האלה. זה לא מהווה שיקול מבחינתו. כי גאבי הוא שחקן קבוצתי, וטובת הכלל תמיד לנגד עיניו. הוא רוצה לשחק בכל רגע נתון, אבל לא רוצה שזה יהיה על חשבון מישהו אחר בצורה לא הוגנת. הוא יהיה הראשון שיברך את אולמו, אם וכאשר הסוגיה תיפתר לטובתו.
המשחק אתמול היה רשום על שמו של גאבי. הוא לא רק כבש בפתיחה, אלא גם בישל במסירת אמן ללאמין ימאל בתחילת המחצית השנייה כדי לקבוע 0:2. הוא גם זינק, במהלך שאופייני רק לו, כדי לנגוח בכדור בגובה הדשא ליד רגלו המונפת של שחקן יריב. גאבי לא יודע פחד בהגדרה, וזה אפילו מוגזם. יש שחקנים שהסגנון שלהם נפגע מפציעות קשות בברכיים כי הם נזהרים יותר בתיקולים, במודע או בתת מודע.
לגאבי זה לא יכול לקרות. הוא ישמור על הזהות שלו גם יקרע את הרצועות עוד כמה פעמים. וגם אם יפתחו לו את הראש בבעיטה בתקרית כלשהי בסופו של דבר. אפשר להגדיר את זה כחוסר אחריות, אבל הגישה הזו מביאה ניצחונות. היא משדרת מנהיגות, אם אם המנהיגות הזו היא נטולת רסן.
הפציעה של גאבי פגעה מאוד בברצלונה בעונה שעברה – לא רק כי הוא מסוגל להיות החוט המקשר בין כל חלקי הקבוצה ביום טוב, אלא גם בגלל שהאנרגיות שלו ייחודיות. יש לבארסה הרבה שחקנים מחויבים שמשדרים הקרבה, אבל אף אחד מהם אפילו לא מתקרב לגאבי. גם התכונה הזו עשויה להיות שנויה במחלוקת, כי התיקולים שלו עלולים להיות חריפים מדי, והוא גם יכול לאבד את הראש ולזנוח לחלוטין את המשמעת, אבל בשורה התחתונה זהו נכס עצום. גאבי מדליק את שחקני קבוצתו ומוציא את שחקני היריב משיווי המשקל. הוא מעצבן אותם, וזו בדיוק מטרתו. הוא בטוח שזה מביא המון תועלת.
גם אם הוא עובר את הגבול לפעמים, הניצוץ בעיניים שווה הכל. כאשר נכנס גאבי בקלאסיקו האחרון בדקה ה-87, הובילו הקטלונים 0:4 בסנטיאגו ברנבאו. המשחק הוכרע, ואפשר היה רק לחפש את השער החמישי כדי להגיע למאניטה. הקשר לא היה מתנגד להיות זה שנועץ את המסמר החמישי בארונה של ריאל מדריד, אבל ידע שיש משהו קל הרבה יותר להשגה. כל אוהדי ברצלונה ידעו שיש סיכוי גבוה מאוד כי הוא יספוג כרטיס צהוב, וזה אכן קרה. ההתגרות החיננית בוויניסיוס העצימה את האושר שחש הקהל של בלאוגרנה באותם רגעים. ברצלונה הייתה זקוקה לשובבות הזו. היא קצת ילדותית, אבל גם בני 80 ביציע יכולים ליהנות ממנה ולהזדהות איתה.
בינתיים, שילב האנזי פליק את גאבי בזהירות גדולה מאוד. מתוך 13 המשחקים בכל המסגרות בהם שותף הקשר, ב-10 כמחליף, לעתים לדקות האחרונות. רק 3 הופעות בהרכב היו לו בליגה הספרדית ב-2024, והוא אף הוחלף בכולן, אבל הנה לכם תופעה מעניינת – התוצאה הורעה אחרי שהוא יצא. בארסה הובילה 0:2 מול סלטה ויגו עם גאבי על המגרש, וזה נגמר 2:2. לאס פלמאס כבשה את שער הניצחון בהר היהודים וניצחה 1:2 כשגאבי לא היה על הדשא. הוא היה מצוין מול אתלטיקו מדריד, והחבורה של צ'ולו סימאונה גנבה את הנקודות בדקות הסיום כשהוא צפה מהספסל. צירוף מקרים? אולי, כי המדגם ממש לא מייצג, אבל אולי אם יהיה לו כוח לשרוף את המגרש במשך כל 90 הדקות מצבה של ברצלונה יהיה טוב יותר. 2024 הייתה שנה אבודה עבור גאבי, למרות שהיה סוג של שותף לזכייה באליפות אירופה. 2025 יכולה להיות השנה שלו.
והיא התחילה מצוין אתמול. השילוב עם פדרי עבד כמו לפני הפציעה, ולא בפעם הראשונה מפנטזים האוהדים שהצמד הזה עשוי ללכת בדרכם של צ'אבי ואנדרס אינייסטה – לא לחינם הם לובשים את המספרים 6 ו-8 על הגב. הם מסמלים את המשחק הקבוצתי כפי שהוא אמור להיות, ואם שניהם ימצו בצוותא את הפוטנציאל בסיבוב השני של העונה, לברצלונה יהיה מה לומר במאבק האליפות למרות התוצאות המאכזבות בשלהי 2024. גאבי הוא הלב הפועם של הבלאוגרנה – כך היה לפני הפציעה, וכך צריך להיות גם אחריה. לשובו יש חשיבות כבירה, וההצגה שסיפק בחצי גמר הסופר קאפ היא המתאבן לקראת הבאות. הוא רק בן 20, וכל הקריירה עדיין לפניו. אותו ברצלונה תמיד תוכל לרשום בסגל.