ניצחון אחד משבעה מחזורים, הכי מעט נקודות מבין קבוצות הליגה ב-6 המשחקים האחרונים, ו-38 נקודות בלבד בסיום הסיבוב – שלוש פחות מהעונה הקודמת עם צ’אבי ו-12 פחות מעונת האליפות לפני שנתיים. ברצלונה מרשימה בעליבותה בתקופה האחרונה והמשבר שלה מזכיר לא מעט את זה שחווה “מקבילתה מאנגליה” מנצ’סטר סיטי, כשהקטלונים מנפצים לאחרונה שיאים שליליים כמו שלושה הפסדים ביתיים רצופים (ועוד נגד מי).
מדובר בזעזוע של ממש, במיוחד לאור העובדה שהעונה עד נובמבר הייתה מרשימה במיוחד, הן בלה ליגה והן בליגת האלופות. בתחרות המקומית, הקבוצה הייתה דורסנית עם 11 ניצחונות ורק הפסד אחד בפתיחת העונה. אך ללא סיבה ברורה, הקבוצה התפרקה וכעת גם איבדה את הפסגה ואת המומנטום הנהדר שהייתה בו. זה הזמן לנסות להבין את הגורמים לכך.
הירידה בביצועי ההגנה וההתקפה
עד לאחרונה, ההגנה של הקבוצה הבריקה בזכות יישום מושלם של מלכודת הנבדל. היא השיגה תוצאות יוצאות דופן, אך גורם ההפתעה כבר חלף. היריבות עבדו קשה כדי להימנע ממלכודת הנבדל, והן מצליחות בכך. הקבוצה גם מבצעת הרבה יותר טעויות הגנתיות מאשר בתחילת העונה, ולא רק בנבדל. טעויות אישיות כמו אלו של מארק קסאדו שהורחק מול סלטה ויגו או פרנקי דה יונג שגרם לפנדל נגד בטיס עלו לקבוצה בנקודות. כתוצאה מכך הקבוצה לא שמרה על שער נקי כבר שמונה משחקים רצופים בליגה, מה שמעניק ליריבות יתרון גדול מדי, במיוחד כשההתקפה איבדה מהיעילות שלה.
לבנדובסקי כבר לא אותו הדבר
החלוץ הפלוני חווה ירידה משמעותית בביצועים. הוא התחיל את העונה עם נתונים מדהימים, ממוצע של יותר משער למשחק. במשחקים האחרונים הוא לא בשיאו, ופליק אף החליף אותו בכמה מקרים. בשבעת המשחקים האחרונים הוא כבש רק שני שערים, רחוק מאוד מהסטטיסטיקות הקודמות שלו, והקבוצה מרגישה זאת.
לאמין ימאל וראפיניה
גם השערים של לאמין ימאל חסרים, למרות שהוא היה פצוע בחלק מהמשחקים הללו. הכוכב הגדול של ברצלונה לא כבש אפילו שער אחד בשבעת המשחקים האלה. אם הקבוצה הצליחה לשרוד, זה הודות לתרומה יוצאת הדופן של ראפיניה, ששמר על המספרים מתחילת העונה, ולפראן טורס שחזר היטב מפציעתו, אבל הברזילאי והחלוץ הספרדי לא הושיעו מול אתלטיקו מדריד.
חזרת הפצועים
גורם נוסף שמפתיע במיוחד הוא ירידת הביצועים של הקבוצה דווקא כשהיא קיבלה בחזרה שחקנים חשובים כמו גאבי, פרנקי דה יונג ואפילו, במידה פחותה, אנסו פאטי ופרמין לופס. ככל שהאנזי פליק קיבל יותר שחקנים, כך הקבוצה נראתה פחות טוב. שני הראשונים רחוקים משיאם ולא תורמים כפי שמצופה מהם. דה יונג אפילו לא שיחק דקה במשחקים מול לגאנס ואתלטיקו, סימפטום ברור למצבו העגום, כשהוא בתחתית ההיררכיה של הקישור בבלאוגרנה.
מציאות חדשה
כרגע ברצלונה נמצאת במשבר עמוק שמוסתר מעט על ידי הניצחונות בליגת האלופות. לפעמים יש משברים שקשה להסבירם בגלל הדרכים הלא צפויות של עולם הכדורגל. במקרה של ברצלונה, עם זאת, ישנם תמרורי אזהרה בכל מקום. מדובר בקוקטייל מושלם לכשל רב מערכתי ונדמה שהסיבה הראשונה לכך קשורה בשאננות.
כבר בניצחון 1:3 בדרבי מול אספניול, הקבוצה של פליק הראתה סימני רפיון מוגזם, מה שכמעט הכניס אותה לבעיות. בוויגו הקבוצה הרגישה שהיא מנצחת אחרי יתרון 0:2 ומעדה בסוף, וגם מול בטיס היא חשבה שזה יהיה משחק קל לאור התקופה הלא יציבה של הירוקים-לבנים ומעדה. וזה עוד לפני שמזכירים את המשחק האיום מול לאס פלמאס. השאננות הזו מתחברת עם חוסר היציבות של קבוצה שהצעירות שבה והעדפת משחקים מסוימים על פני אחרים מובילות אותה לנצח באחד המגרשים הקשים באירופה, כמו בדורטמונד, ולהפסיד בבית ללגאנס ולאתלטיקו שלה לא הפסידו בבית מאז 2006.
אבל החור של ברצלונה עמוק יותר. מעבר ל-16 הכדורים שפגעו בקורות העונה, ולמרות שהיא עדיין הקבוצה בעלת ההתקפה הטובה בליגה, ברצלונה איבדה אפקטיביות. חוסר היכולת לסיים טוב מול שער היריבה יכול להיות קשור לירידה במצב הפיזי של קבוצה שהחלה את העונה בהתלהבות, עם מחציות שניות מבריקות בוולנסיה, בוואייקאס או בברנבאו, או מול בילבאו בבית.
הירידה הזו באנרגיה משפיעה ישירות על המאמן, שהראה כנות ואומץ כשהשאיר בחוץ "פרות קדושות" במידת הצורך, אבל רצף משחקים שבהם ערך שינויים מוזרים בהרכב מטיל ספק ביכולתו לחדש. במילים אחרות, ברצלונה הפכה לדוגמה לאי סדר במשחקים האחרונים. בדורטמונד זה הצליח, ומול אתלטיקו זה נכשל. לסיים כל משחק בלי "הפרות הקדושות" על המגרש זה דבר מוזר, במיוחד כשהחילופים מנוגדים לעיתים להיגיון.
ברור שבגיל 36, לבנדובסקי חווה קשיים פיזיים, אבל יש ויכוח אם הוא יכול לחלק דקות ולנצל את השטחים שפראן טורס יוצר. זו רק דוגמה אחת, אבל התמונה הטקטית של הקבוצה בדקות האחרונות של המשחקים האחרונים משאירה את פליק במצב רע, כשהקבוצה במעין כאוס ונראית כמי שאיבדה את דרכה.
למזלו הרב של המאמן הגרמני, ההנהלה עדיין תומכת בו ואנחנו רק בדצמבר כך שלברצלונה עדיין יש זמן להגיב. הקבוצה נכשלה בניסיון לבסס פער בטוח כדי לזכות בליגה, אבל היא עדיין לא איבדה אותה. פפ גווארדיולה כבר הרים ידיים באנגליה, אבל פליק נשאר אופטימי לגבי המרוץ בליגה הספרדית וזה בהחלט חשוב מבחינתה של בארסה.