ברצלונה הייתה צריכה לדאוג כאשר אלכסנדר סורלות’ נכנס אתמול (שבת) כמחליף בדקה ה-73. לא רק בגלל שהנורבגי של אתלטיקו מדריד הבקיע כג'וקר את שער הניצחון במחזור הקודם מול חטאפה. לא רק בגלל שהוא השלים כמחליף את המהפך הדרמטי מול אלאבס לפני חודש. היה רק צריך להיזכר בשני הביקורים הקודמים שלו אצל ספינת הדגל הקטלונית כדי להבין מה הוא מסוגל לחולל. הרי בשביל זה שלח אותו למגרש דייגו סימאונה.
במשחק האחרון של שנת 2024, עשה סורלות’ בדיוק את מה שהוא ביצע בתחילתה – שער ניצחון במשחק חוץ מול ברצלונה עמוק בזמן פציעות. בינואר, כאשר ניצחה ויאריאל 3:5 בהר היהודים וגרמה לצ'אבי להודיע על התפטרותו במסיבת העיתונאים, היה זה הערב הגדול של סורלות’. הוא בישל לג'רארד מורנו במחצית הראשונה, ואחרי המהפך של בארסה שהובילה 2:3, הוא דאג גם לבישול לשער השוויון של גונסאלו גואדס. ואז, כאשר המארחת חיפשה בכל כוחה את השער הרביעי שלה, הייתה זו הצוללת הצהובה שמצאה אותו וסורלות’ קבע 3:4 בדקה ה-99 אחרי רצף טעויות ביזאריות באופן קיצוני בהגנת הבלאוגרנה. היה גם זמן לשער החמישי, אבל זה פחות משנה כי הנורבגי היה חתום על השער המכריע.
אז אתמול זה היה דז'ה וו, אם כי הביצוע דווקא הזכיר את המשחק הראשון שלו בברצלונה. במאי 2023, עדיין בקאמפ נואו, חגג סורלות’ עם ריאל סוסיאדד. במחצית הראשונה הוא בישל במסירה מדודה למיקל מרינו, ואחרי ההפסקה שלח צ'אבי את השחקנים קדימה והפקיר את העורף. המתפרצת של הבאסקים הייתה קטלנית וסורלות’ סיים אותה במיומנות – הוא קיבל כדור רוחב וקבר אותו ברשת של מארק-אנדרה טר שטגן. בארסה הפסידה בסופו של דבר 2:1, אבל אז זה היה משמעותי הרבה פחות, כי האליפות בכל מקרה כבר הייתה בכיסה.
שימו לב, אם כך, לסטטיסטיקה המטריפה של סורלות’ נגד הבלאוגרנה. בשני משחקי החוץ הקודמים שלו הוא היה אחראי לשני שערים ושלושה בישולים, וניצח פעמיים. אתמול המאזן השתפר לשלושה שערים ושלושה בישולים בשלושה ניצחונות חוץ רצופים על ברצלונה עם שלוש קבוצות שונות. זהו מאזן היסטורי, חסר תקדים, הזוי ובלתי נתפס. וכל שער חדש שלו כואב יותר. ההפסד לריאל סוסיאדד היה לפרוטוקול. הפיאסקו מול ויאריאל לא שינה הרבה בטבלה הסופית, ואפילו צ'אבי חזר בו מהתפטרות רק כדי להיות מפוטר. אתמול זה היה משהו אחר לגמרי. זה הרגיש כמו תוצאה גורלית.
המשחק הכי טוב של פדרי העונה?
אתלטיקו לא רק ניצחה את ברצלונה בחוץ לראשונה מזה כמעט 19 שנה, אלא גם דילגה מעליה בדרך לפסגת הטבלה, בעוד בארסה עוד עלולה למצוא את עצמה במקום השלישי בחג המולד אחרי שתי היריבות ממדריד. מי יכול היה לדמיין זאת בשלהי אוקטובר, אחרי שבארסה פירקה את ריאל בקלאסקו 0:4 בסנטיאגו ברנבאו? עם ניצחון בודד וארבעה הפסדים בשבעת מחזורי הליגה האחרונים, הקטלונים נמצאים בצניחה חופשית והדיבורים על משבר עמוק הולכים ומתגברים. העניין הוא כי אתמול הם בכלל לא שיחקו כמו קבוצה שמידרדרת לתוך בור. נהפוך הוא – היה זה אחד המשחקים המשובחים של בארסה למרות חסרונו של לאמין ימאל הפצוע, ולו הכל היה הולך כשורה גם אתלטיקו הייתה סופגת רביעיה לפחות.
לפרקים זה היה קונצרט של כדורגל התקפי, ועל התזמורת ניצח פדרי – יש שיגידו כי היה זה משחקו הטוב ביותר העונה. הפליימייקר של בארסה קיבל חופש פעולה, כמעט ללא מגבלות והמשחק זרם דרכו. זה התאפשר בין היתר בזכות ההימור של האנזי פליק על גאבי, אשר פתח בפעם השלישית בלבד בהרכב אחרי שהחלים מהפציעה הקשה בברכו. ההחלטה התבררה כנכונה בהחלט. היה זה, לפיכך, טבעי והגיוני כי השניים שיתפו פעולה בדרך לשער היתרון. ההסטה של גאבי לכיוון חברו הטוב אמנם הייתה די מקרית כי הוא רצה להשתלט על הכדור, אבל פדרי כאילו קרא את המהלך מראש והסיומת שלו הייתה מושלמת. אוהדי ברצלונה היו נותנים הרבה כדי שאפשר היה לומר זאת גם על ניצול המצבים של הקטלונים במחצית השנייה, אבל המציאות הייתה שונה ב-180 מעלות.
עוד משחק ענק של אובלאק לאוסף
לפעמים זה עניין של מזל טהור, של סנטימטרים ספורים. ראפיניה עשה הכל נכון אחרי מסירת עומק כבירה של פדרי וההקפצה שלו מעל יאן אובלאק הייתה בדרך לרשת, אבל נחתה בסופו של דבר על המשקוף. מיד לאחר מכן הגיע שער השוויון של רודריגו דה פול ממצב קשה הרבה יותר. שומר הראש של ליאו מסי בנבחרת ארגנטינה מוגדר כלוחם גם באתלטיקו, אך בפועל הוא גם שחקן שחקן יצירתי עם נגיעה רכה בכדור – יודע זאת היטב כל מי שצפה בו מלהטט במדי אודינזה. באיטליה הוא אף כבש הרבה יותר, ויש לו בעיטה מצוינת מכל הטווחים. בארסה למדה זאת על בשרה אתמול.
ואז נכנס לפעולה גם השוער הסלובני עצמו. איכשהו, קרנו ירדה קצת בתודעה הציבורית לאחרונה, ולא ממש בצדק. קחו, למשל, את רשימת 100 השחקנים המצטיינים של העיתון ‘גרדיאן’ שהורכבה באמצעות משאל פרשנים מקיף – יש בה 10 שוערים, אך אובלאק נעדר. איך זה יכול לקרות בשנה בה הוא ספג פעמיים בלבד בארבעה משחקים באליפות אירופה, בה הדף פנדל של כריסטיאנו רונאלדו בשמינית הגמר וגרם לכוכב הפורטוגלי לבכות? אם מישהו היה זקוק לתזכורת לגדולתו, ראפיניה היה צריך להכריע את ההתמודדות בדקה ה-86, ופדרי קיבל הזדמנות כמעט זהה מיד לאחר מכן, שניהם נעצרו אצל אובלאק וגרמו לאתלטיקו לצייץ בטוויטר על גדולתו עוד לפני שהמשחק הסתיים.
החילופים של צ'ולו עובדים, של בארסה פחות
מובן שסימאונה היה קונה תיקו. בארסה לחצה על הדוושה בכל הכוח לקראת הסיום על מנת לקחת את הנקודות שכה הגיעו אלה. אלא שהקבוצה של צ'ולו יודעת לגנוב ניצחונות בעצמה, והעונה היא עושה זאת בתדירות חריגה. המהפכים נגד לגאנס, אלאבס וסביליה נהדרים בהחלט, אבל מרשימים יותר השערים המאוחרים שאתלטיקו כובשת במשחקים בהם היא לא ראויה לכאורה לנקודות.
בליגת האלופות היא פיגרה מול לייפציג וניצחה 1:2 בדקה ה-90. היא כמעט ולא עברה את החצי מול פאריס סן ז'רמן בצרפת, אבל ניצחה 1:2 בזמן פציעות כאשר אנטואן גריזמן בישל לאנחל קוראה. הארגטיני גם היה זה שכבש בזמן פציעות שער שוויון בדרבי מול ריאל מדריד וקבע 1:1. הוא גם היה זה שהבקיע את השער היחיד במשחק בבילבאו במחזור הרביעי בליגה, בו הבאסקים היו ראויים לנצח, אך הפסידו. בספטמבר קבע חוליאן אלברס 0:1 בדקה ה-89 במשחק החוץ המאתגר מול סלטה ויגו.
קחו את כל זה במצטבר ותבינו שאתלטיקו רק חיכתה אתמול להזדמנות להכות בבארסה בזמן פציעות. הביטחון העצמי הרי היה בשמיים, אחרי 11 ניצחונות רצופים בכל המסגרות. השינויים שביצע צ'ולו במחצית השנייה אולי נראו זהירים עבור מתבונן מהצד, אבל זה לא בהכרח היה המצב. המחליפים שלו כבשו העונה כבר 12 שערים, וזה לא רק סורלות’. המגן הארגנטיני נהואל מולינה נכנס אתמול במקומו של הבן ג'וליאנו סימאונה ששיחק כהרגלו עם המון הקרבה, ולא רק חיזק את ההגנה. הוא גם היה זה שדהר קדימה למתפרצת מול העורף הפרוץ של בלאוגרנה.
החילופים של בארסה לא היו טובים, ויש יסוד להניח כי לחסרונו של פליק המושעה הייתה השפעה על כך, אבל קו ההגנה הגבוה הוא בכל מקרה הוראה ברורה ומובהקת של המאמן הראשי. בזמן פציעות הושלמה ההפקרות כאשר כולם עלו קדימה ואתלטיקו הייתה מאושרת לנצל זאת. כשאתם מסתכלים שוב בתקציר, שימו לב לאופן בו השהה דה פול באמנות את המתפרצת כשהוא ממתין לכניסה של מולינה. המסירה הזו של ארגנטיני לארגנטיני הייתה שווה זהב, והברדק אצל בארסה גרם לכך שדווקא ראפיניה ניסה בכל כוחו למנוע מכדור הרוחב להגיע לסקורר הנורבגי. הוא נכשל, וסורלות’ נכנס לספרי ההיסטוריה.
זיכרונות מפרננדו טורס ומקסי רודריגס
מאז מרץ 2006 לא ראתה אתלטיקו ניצחון חוץ על ברצלונה. לאמין ימאל אפילו עוד לא נולד אז. בימים האחרונים התראיין בעיתונות הספרדית המאמן שהיה חתום על ההישג ההוא, אשר את שמו שכחו אפילו אוהדי קולצ'ונרוס רבים. זהו פפה מורסיה, שהוזעק שבועות ספורים קודם לכן מקבוצת המילואים כדי להחליף את קרלוס ביאנצ'י המפוטר ולהציל את הקבוצה שהייתה בדרך לשקוע בתחתית. הוא עשה זאת עם רצף ניצחונות וההישג בקאמפ נואו היה הגדול מכולם. פרננדו טורס הבקיע צמד, מקסי רודריגס הרשית גם הוא, הנריק לארסון רק צימק לבלאוגרנה, ואתלטיקו ניצחה 1:3.
מורסיה סיים את הקדנציה בתום אותה עונה, הלך לאמן קבוצות בליגה השנייה ולאחר מכן יצא למסע מוזר ברחבי העולם ועבד ברומניה, בולגריה, פינלנד, טוניסיה וקטאר. כאוהד שרוף של אתלטיקו, הוא לא מחמיץ את שידורי משחקיה, והעיד בימים האחרונים: "אני מחכה כבר מזמן שיושג עוד ניצחון חוץ על בארסה. מתאים לי להיות גם המאמן הלפני האחרון שניצח שם, ואני מקווה שסימאונה יעשה את זה הפעם". זה קרה, בנסיבות דרמטיות הרבה יותר בהשוואה לניצחון הקודם. כעת החגיגה במדריד לא יודעת גבול, ובקטלוניה מצב הרוח מזכיר סוג של אבל, אך כדאי להם להסתכל גם על היבט חיובי. זוכרים איך נגמרה העונה ב-2006? בארסה של פרנק רייקארד זכתה אז גם באליפות ספרד וגם בליגת האלופות. האם זה רמז לבאות?