יש אירוניה לא מבוטלת בכך שבעוד ברצלונה נקלעה לצרות בליגת האלופות וספגה שני הפסדים רצופים בלי לכבוש, השחקן שהיא מיהרה לשחרר בקיץ פורח במדי הסנסציה הגדולה של המפעל. בעוד רוברט לבנדובסקי לא הורגש אתמול כלל בסן סירו והועלם על ידי ההגנה של אינטר שגברה על הבלאוגרנה 0:1, להט פראן ז'וטגלה בהופעתו הטובה בקריירה וסייע לקלאב ברוז' לשמור על מאזן מושלם, בדרך הבטוחה והמפתיעה לשמינית הגמר.
המסע של אלופת בלגיה החל עם 0:1 על לברקוזן, בו הפגין הקטלוני יכולת מצוינת. הוא המשיך עם 0:4 מטריף באצטדיונה של פורטו, אז כבש ז'וטגלה בפנדל, בישל באמנות לקמאל סוואה הגנאי, והיה לדעת רבים השחקן המצטיין במגרש. ואפילו זה מתגמד אל מול ההצגה אתמול מול אתלטיקו מדריד.
במחצית הראשונה, ביצע ז'וטגלה סלאלום נפלא ברחבה וסידר אסיסט נוסף לסוואה, שרק היה צריך לדחוק פנימה לרשת חשופה. אחרי ההפסקה, הוא כבר הפציץ בעצמו, וברוז' חגגה 0:2 משכנע, בין היתר בזכות החמצת הפנדל של אנטואן גריזמן.
עבור החלוץ בן ה-23 היה זה מפגש מרגש באופן מיוחד. הרי לפני פחות מארבע שנים, בדצמבר 2018, הוא פגש את אתלטיקו במשחק המשמעותי הראשון בחייו, כאשר סנט אנדראו הזעירה התארחה אצל החבורה של דייגו סימאונה. הוא התפעל להיות אז על מגרש אחד עם קוקה וסאול, אבל איש לא שם לב אליו, כי אתלטיקו ניצחה 0:4. וזה, על קצה המזלג, סיפורו של ז'וטגלה – הוא בא ממעמקים. במשך שנים ארוכות, חלם הנער לשחק בליגה הספרדית הבכירה, ולא הפסיק לספר לחבריו שהוא הולך להגשים את השאיפה, אבל מעטים האמינו בו.
אפילו אספניול אהובתו זרקה אותו מהאקדמיה בגיל 15, ואחרי שהצליח לחזור בחלוף ארבע שנים הוא שולב רק בקבוצת המילואים. ביצועיו לא היו מרשימים במיוחד לדעת הצוות המקצועי, ובסופו של דבר הוא שוחרר שנית ב-2021. בדיעבד, זה היה הדבר הטוב ביותר מבחינתו, כי הוא הפסיק לטפח תקוות שווא במועדון שלא סמך עליו, ויצא לדרך חדשה מפתיעה במיוחד. הסקאוטים של ברצלונה זיהו את ההזדמנות והציעו לו לחצות את הכביש כשחקן חופשי. מי יכול לסרב לזה? המילואים של בארסה בכל זאת עדיפים בהרבה על המילואים של אספניול.
ואז התרחש הנס. ברצלונה נקלעה למשבר כה עמוק בסיבוב הראשון אשתקד, שהיא הייתה מוכנה לשלב בהרכב כמעט כל אחד. צ'אבי, שהתלהב עם הגעתו לקבוצה מביצועיו של ז'וטגלה במילואים, קידם אותו מיד לסגל הראשון, והבחור הוכיח את עצמו. כאשר פתח בדצמבר מול בוקה ג'וניורס במשחק לזכרו של דייגו מראדונה שהתקיים משום מה בסעודיה, הוא היה היחיד שמצא את הרשת, ואפילו השלים 90 דקות.
מיד לאחר מכן, כאשר שיתף את החוויות בקבוצת וואטסאפ לחברי הילדות להם סיפר בזמנו על חלומותיו, הוא כתב: "זה מדהים, כולי רועד". "גם אני בקושי מצליח לכתוב כי האצבעות לא מקשיבות לי", השיב לו מישהו. זה באמת היה תסריט אבסורדי, כמעט הזוי. לפתע, ז'וטגלה היה כוכב ברצלונה.
זה גם נגמר מהר מאוד. ז'וטגלה הספיק ליטול חלק בשישה משחקי ליגה ולכבוש לרשת אלצ'ה, לפני שנמצא תקציב עתק לרכש, וכוכבים החלו לזרום בינואר לקאמפ נואו. הצעירים האלמונים נדחקו שוב הצידה, והחלוץ חזר לקבוצת המילואים. הוא סיים את העונה בליגה השלישית עם מאזן נאה של 19 שערים ושישה בישולים, אבל היה ברור כשמש שלא יהיה בו צורך.
לבנדובסקי כבר היה על הכוונת, מספר השחקנים בסגל היה מופרז ודרש דילול, והניפוי היה מהיר. אפילו בוגרי אקדמיה עם יחסי ציבור מצוינים הועזבו, כמו ריקי פוץ' שהלך ללוס אנג'לס גלאקסי וניקו גונסאלס שהושאל לוולנסיה. אז מה הטעם לדבר על אוהד אספניול שחגג ממש לא מכבר בהפגנתיות כאשר הבקיע מול בארסה בדרבי של המילואים?
בקיצור, ז'וטגלה לא היה רלוונטי, גם אם סעיף השחרור שלו נקבע באופן ביזארי על 50 מיליון אירו. "בארסה לא רוצה אותי יותר", הוא כתב במאי בפוסט אמוציונלי למדי, בו הודה לאנשי המועדון על ההזדמנות שניתנה לו לטעום את טעמה של הליגה הבכירה ולהתקדם מקצועית. אולי, לו הייתה ההנהלה בוחנת את כישוריו קצת יותר לעומק, היא הייתה מגלה שלא בהכרח ישתלם לשפוך הרבה מאוד כסף על כוכבים יקרים כאשר שחקן מצוין כבר הגיע אליה עם הרבה מאוד מזל.
כיום, כאשר מסתכלים האוהדים על מה שקורה, הם לא משוכנעים כי פראן טורס עדיף על פראן ז'וטגלה. רבים סבורים שהיה כדאי ללכת לא פראן אחר – אבל זו כבר היסטוריה. ברצלונה לא סתם נפרדה מז'וטגלה, אלא רצתה לעשות זאת מהר ככל הניתן, ולכן המחיר היה נמוך.
במצב כזה, טבעי שהיה לו ביקוש. ויאריאל, למשל, רצתה בו מאוד, וזו הייתה אופציה לא רעה. העניין הוא כי במדי הצוללת הצהובה יועד לו תפקיד של מחליף, בעוד ברוז' הציעה לו שני דברים מפתים במיוחד – מקום קבוע בחוד והשתתפות בליגת האלופות. והיה לה יתרון קטן נוסף – ההיסטוריה, כי כבר היה שחקן שהגיע לעיר הבלגית הציורית מהמילואים של ברצלונה והפך לכוכב על במונחים המקומיים.
קוראים לו ויקטור ואסקס, ואלה שעקבו אחרי ברוז' בתקופתו של ליאור רפאלוב יודעים היטב באיזה עילוי מדובר. הקטלוני, ששוחרר מבארסה ב-2011 כאשר לא הצליח לפלס את דרכו לסגל של פפ גווארדיולה, כונה בברוז' "הקוסם". הוא בילה שם יותר מארבע שנים, זכה בשתי אליפויות, הוכתר לשחקן המצטיין ב-2015, והקהל היה מוכן לנשק את רגליו שידעו לעשות דברים מופלאים עם הכדור. לא בטוח שז'וטגלה הכיר את הסיפור, אבל הבלגים דאגו לעדכן אותו בכל הפרטים, וכבר בראיון הראשון במדינה החדשה הוא הצהיר ללא היסוס: "אני רוצה להיות גדול יותר מוואסקס".
ואולי זה נשמע יומרני אז, אבל אפשר לקבוע שהמטרה הושגה כבר עכשיו, תוך חודשים ספורים. ז'וטגלה התאקלם במהירות שיא, התחיל את העונה בליגה הבלגית עם שישה שערים ושלושה בישולים ב-10 מחזורים, תרם הרבה יותר ממה שסטטיסטיקה יבשה מספרת גם כשהיא מרשימה, ושמר את ההופעות הטובות ביותר לליגת האלופות.
ואסקס כבש בכל הקדנציה שלו בברוז' שער אחד בצ'מפיונס, והקבוצה בדרך כלל הפסידה. לז'וטגלה יש כבש שני שערים, בעוד ברוז' בדרך להישג פנומנלי והיסטורי. בברוז' חשו אופטימיות זהירה אחרי ההגרלה, אבל איש לא העלה בדעתו שאפשר יהיה לנצח בשלושת המשחקים הראשונים ללא ספיגה. איש גם לא חשב שהחלוץ שהוחתם תמורת חמישה מיליון אירו יהפוך מיידית להצלחה כה מסחררת.
המאמן קארל הופקנס, בלם עבר הספיק לשחק בזמנו עם ואסקס, מאוהב. הוא הישווה את החושים של ז'וטגלה ברחבה לרומלו לוקאקו, ומעריך במיוחד את העבודה השחורה שהקטלוני מוכן לעשות ללא כדור. התנועה שלו לשטחים הפנויים והלחץ שהוא מפעיל על בלמי היריבה הופך אותו לנכס משמעותי אפילו יותר, והסגנון הזה מתאים כמו כפפה ליד ללואיס אנריקה.
כבר אחרי הניצחון בפורטו החלו לדבר בספרד על זימון אפשרי של ז'וטגלה לסגל הנבחרת, ואחרי הדרמה אתמול הקריאות האלה צפויות להתגבר מאוד. כאשר פירק את אתלטיקו, ניצח הקטלוני בקרב ישיר את אלברו מוראטה, ובספרד מחפשים כבר מזמן חלוץ נייד עם אחוז ניצול הזדמנויות טוב. בכושרו הנוכחי, ז'וטגלה עונה בול על ההגדרה, ואף אחד לא יופתע אם הוא יעשה את דרכו לגביע העולם בעוד קצת יותר מחודש. עד אז, הוא צפוי להשלים את העבודה ולהעלות את ברוז' לשמינית גמר ליגת האלופות. האם ברצלונה תהיה שם בלעדיו? זה כבר ממש לא בטוח.