זוכרים את ז’פרן איסאק סוארס ברמודז, המוכר יותר כז’פרן? למי ששכח, הוא היה מהגיבורים של אחד ממשחקי הקלאסיקו הגדולים בכל הזמנים, בו ברצלונה דרסה, רמסה והשפילה 0:5 את ריאל מדריד בקאמפ נואו ב-29 בנובמבר 2010 במפגש טעון בין הקבוצות של פפ גווארדיולה וז’וזה מוריניו.
מי שהיה אז שחקן קבוצת הנוער של הקטלונים הבקיע את הגול החמישי והמתוק ביותר שקבע ‘מאניטה’ (יד מלאה), ותוצאה היסטורית שתיזכר לדורי דורות. ז’פרן בוודאי סבר שהשער הזה יהפוך אותו לכוכב על וההתחלה בהחלט הייתה מבטיחה כששיחק בקביעות בהרכב נבחרת ספרד עד גיל 21 (כולל זכייה ביורו הצעירות), אבל הוא מעולם לא זכה לזימון לבוגרים ובחר בסופו של דבר לייצג את ונצואלה.
צעדים ראשונים לתהילה
בזמנו, נחשב ז’פרן לאחד מהכישרונות העולים בקבוצת המילואים, עם 82 הופעות בין 2006 ל-2009 ו-14 שערים. בבוגרים היו לו בסך הכול 34 הופעות, ארבע מהן בליגת האלופות. ב-2009 ערך את הופעת הבכורה שלו בבארסה במשחק ליגה נגד מיורקה. לפני הגעתו של פפ גווארדיולה, פרנק רייקארד אף העניק לו דקות בודדות במסגרת הגביע.
בתחילת 2010/11 סבל ז’פרן מכמה פציעות, כאשר גווארדיולה השתמש בו לעיתים אפילו כמגן ימני, למרות היותו קיצוני. הנער הצליח לכבוש שערים נגד חרס ובילבאו, לאחר מכן סבל מפציעה בכתף וחזר בדיוק בזמן לקלאסיקו בו כבש את השער המפורסם בקריירה שלו. פפ נתן לו פרס על העבודה הקשה ובשלושת המשחקים האחרונים של אותה עונה העניק לו מקום של קבע ב-11.
למרות הכול, ז’פרן לא הצליח לשכנע ובסופו של דבר הוא עזב בקיץ 2011 לספורטינג ליסבון. הוא הגיע כשחקן עם רזומה שכבש בקלאסיקו, אבל הפציעות לא אפשרו לו לקבל יותר מדי הזדמנויות. היו לו בסך הכול שלוש עונות בפורטוגל והוא לא הצליח לענות בהן על הציפיות. הוא שיחק הרבה פחות ממה שחשב, כבש במספרים נמוכים, סיים את החוזה וחזר לספרד.
ז'פרן חוגג את אחד משעריו בספורטינג ליסבון. מחזה נדיר (רויטרס)קאמבק לרמות הגבוהות? לא ממש
ולפתע הגיעה הזדמנות בוויאדוליד. זה היה בחורף 2014. הוא הכיר את הליגה, אבל הגיע בעיתוי לא מבטיח, כשהקבוצה נאבקה על חייה. מעט מאוד זמן לאחר שחתם הוא נפצע בירך וישב בחוץ חודש. לאחר מכן פתח מספר פעמים בהרכב, היה לא רע, אך לא הצליח למנוע את הירידה לסגונדה.
הירידה עשתה את שלה גם בכל הקשור למוטיבציה שלו. משחקן הרכב הוא הפך לשחקן ספסל שמקבל דקות בגארבג’ טיים ועולה מהספסל בעת פיגור במטרה לנסות ולהציל את המולדת. היו לו רק שלושה שערים בעונה הזו בליגה השנייה, כולל 0 דקות בפלייאוף העלייה לליגה הבכירה.
באותו הקיץ הוא גם עזב את ויאדוליד – ומאז פשוט הפך לשחקן משוטט. זה התחיל באופן, אחר כך גראסהופרס ציריך, ומשם זה כבר התדרדר לקבוצות כמו א.א.ק לרנקה, חודשים ללא משחק, סלאבן בלופו הקרואטית, מעבר לאל דאיד שבמזרח, וכיום הוא משחק עבור למפון וורייר… אליה הגיע כשהייתה בליגה השנייה בתאילנד, והיא עלתה לאחרונה לליגה הבכירה. כן, זו הקבוצה שמי שלפני קצת יותר מעשור הבקיע את אחד מהשערים הכי זכורים בקלאסיקו משחק בה כיום.
מקצה לקצה. ז'פרן בתאילנד (האתר הרשמי של למפון וורייר)בקיץ האחרון, ז’פרן החליט להגיע לחוויה מעניינת במדינה כמו תאילנד, ושם הוא דווקא לא התקשה למצוא את הרשת. ב-27 משחקי ליגה בעונה שעברה הוא הבקיע 11 פעמים ובישל שני שערים נוספים, כשהוא כמובן שחקן מפתח, ואף הוליך את קבוצתו למקום הראשון בליגה בדרך לעלייה לליגה הראשונה.
הקיצוני בן ה-34 חווה כמובן את העונות האחרונות שלו בכדורגל, והוא רוצה ליהנות מהן. ומה יותר מתאים עבור שחקן שזכה בגביע המלך, בשלוש אליפויות, פעמיים בסופר קאפ הספרדי, בליגת האלופות ב-2011, בסופר קאפ האירופי ובאליפות העולם לקבוצות מאשר לסיים בטעם מתוק?
חלק מאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המשחק. ז'פרן (רויטרס)ומה קרה בנבחרת?
אחרי שלא הפסיק לדחות את נבחרת ונצואלה והתעקש על ספרד (“זאת ההחלטה שלי ולא אשנה אותה”), כשהקריירה של ז’פרן איבדה מהמומנטום שלה, הוא חשב שוב על הדברים. ב-2014 ונצואלה שוב פיתתה אותו וב-2015 הדיבייט נגמר, כאשר הוא ערך בכורה במדי ונצואלה. למרות זאת, הקריירה הבין-לאומית שלו מסתכמת בשני משחקי מוקדמות מונדיאל ועוד שני משחקי ידידות.
ז’פרן של ה-0:5
אין ספק שהקריירה שלו יכולה הייתה להיראות אחרת לגמרי, אבל השער החמישי ההוא נגד ריאל מדריד ילווה אותו כל החיים. בראיון שערך לאחרונה הוא אמר: “אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול. הקבוצה ההיא של ברצלונה הייתה מושלמת, מרשימה, והמשחק ההוא היה משוגע. מי שלא נהנה מהמשחק הזה לא אוהב כדורגל, וכן, כבשתי, התחבקנו והרגשתי שמחה אדירה שלא ניתן להסביר. בחיים לא אשכח את זה”.
ז'פרן על לוח התוצאות לצד אגדות ברצלונה כמו פדרו, דויד וייה וצ'אבי (רויטרס)לאחר אותו ניצחון מדהים, נאלץ ז’פרן להתמודד עם הצד האפל של המשחק. פציעות, בלי הרבה המשכיות ויותר ציפיות מדברים שמתממשים בפועל: “להיות בברצלונה זה כאילו אתה בבועה שיש לך בה הכול. מחוץ לקאמפ נואו קר, מאוד קר. הכול משתנה, גם צורת המשחק שלך. השינוי הזה היה קשה עבורי. אתה מתרגל לנצח כילד, להיות בקבוצה הרבה יותר טובה, ואז נוחת בעולם האמיתי”.
ולמרות כל זה, לא הרבה מגשימים את החלום שלהם להפוך לשחקנים מקצועיים ולהתפרנס מכדורגל. לז’פרן כן היה את המזל הזה, ומי יודע איפה הקריירה שלו הייתה אם לא היה מבקיע את השער החמישי ההוא. בכל אופן, הוא לא מאבד תקווה: “אני מגשים את החלום שלי, אני שמח, לא אכפת לי שאומרים שאני גמור כי אני מרגיש טוב. שיגידו שזה כישלון להמשיך ללמוד ולהמשיך ליהנות. לתת דעה זה בחינם ולכולם יש מה לומר. אני מרגיש עכשיו טוב יותר מאשר איך שהרגשתי בגיל 20”.
ז'פרן והגול המפורסם בקלאסיקו ההוא, שאינייסטה כמעט גנב לו. מי יודע מה היה קורה (רויטרס)