פעם, ב-1999, נקלע השוער דידה לסכסוך עם קבוצתו קרוזיירו. הוא דרש לקצר את חוזהו כדי לעבור למילאן, המועדון סירב ובעוד העניינים נדונו בבית המשפט היה צורך למצוא פתרון זמני על מנת לאפשר לכוכב לשמור על הכושר. פיפ"א אישרה, בצעד חריג למדי, להעבירו בהשאלה ללוגאנו, שם התאמן – אך לא שותף אפילו לדקה במשחק רשמי. לימים, הוא הפך לדמות אהודה בסן סירו.
למה זה רלוונטי עכשיו? כי זו הייתה הפעם האחרונה בה שחקן מהליגה השווייצרית זומן לסגל נבחרת ברזיל. אז זה קרה מסיבות טכניות, ודידה לא באמת ייצג את לוגאנו כאשר לבש את מדי סלסאו. באוקטובר האחרון, העסק היה שונה – מאמן ברזיל, טיטה, החליט לכלול בסגל שחקן אמיתי משווייץ. ארתור קבראל, חלוץ באזל, הוזעק לקראת מוקדמות המונדיאל כאשר מתיאוס קוניה מאתלטיקו מדריד נפצע, והאוהדים השווייצרים יצאו מגדרם. קינג ארתור, כפי שהוא מכונה, זכה להכרה בינלאומית רחבה.
קבראל עצמו לא האמין כאשר ז'וניניו, מנהל הנבחרת מטעם ההתאחדות, התקשר אליו. הסקורר בן ה-23 חשב בהתחלה שמדובר במתיחה ולקח לו כמה שעות להתאושש ולהפנים את הבשורה. אביו, מאמן כדורגל במקצועו, שהשקיע אינספור מאמצים בטיפוח הכישורים של הבן מגיל צעיר מאוד, פרץ בבכי כאשר ארתור הודיע לו על החדשות המרעישות. בהמשך, כאשר נכנס נציג באזל למתקן האימונים של הסלסאו, הוא אמר לעמיתיו החדשים: "כמה כיף לפגוש אתכם. עד עכשיו רק צפיתי בכם בטלוויזיה". הם מצידם, לא ממש ידעו במי מדובר.
טוב, כוכבי ברזיל לא בדיוק עוקבים אחרי הליגה השווייצרית על בסיס קבוע, ואילו במולדתו בקושי הספיק קבראל להותיר רושם משמעותי. את תחילת דרכו הוא עשה בקבוצת סיארה – שם דבר בצפון המדינה, אך לא מתוקשרת כלל ברחבי ברזיל. כאשר עבר ב-2019 לפלמיירס, הוא גילה כי החיים במועדון גדול באמת עלולים להיות קשים מאוד. "הגעתי פצוע, לא התאמנתי כמו שצריך לקראת העונה, ולאחר מכן כבר לא ספרו אותי ולא נתנו לי לשחק באופן קבוע", הסביר החלוץ. למען האמת, לא נתנו לו לשחק כמעט בכלל, והמועדון חיפש דרך אלגנטית להיפטר ממנו.
לו מישהו היה מספר אז לראשי פלמיירס כי בחלוף שנתיים יהפוך קבראל לשם לוהט מאוד בשוק ההעברות באירופה, וברצלונה תוזכר כמועמדת בכירה להחתימו, ספק אם הם היו מאמינים. אבל זו המציאות, והעונה הוא מדורג כאחד הכובשים הפוריים ביותר ביבשת. עם 25 שערים ב-26 משחקים בכל המסגרות, הוא מושך תשומת לב לא מבוטלת, וגם קבוצות פרמייר ליג רבות לוטשות לעברו את העיניים. לאחרונה דווח בממלכה כי ווסטהאם פתחה במשא ומתן רציני לקראת פתיחת החלון בינואר וגם לידס נמצאת לכאורה בתמונה.
לסוכנים של שחקני באזל קל יותר לשווק את הסחורה וליצור באזז סביב לקוחותיהם בזכות מוחמד סלאח. התחבולן המצרי החל את דרכו האירופית בשווייץ, ומאז מתייחסים לסקאוטינג של באזל ברצינות גדולה הרבה יותר. הליגה השווייצרית, שמציגה ממוצע שערים גבוה למשחק, לא נתפסת כאיכותית במיוחד, אבל כוכבי ההתקפה מקבלים בה לא מעט מרחב כדי להציג את עצמם, וקבראל הוא הדוגמא האולטימטיבית לכך. חששות רבות ליוו את החלטתו לנסות את מזלו באירופה, והוא היה מוכן לחזור הביתה במהרה, אבל ההתאקלמות רק הלכה והשתפרה ככל שחלף הזמן.
גם באזל לא הייתה משוכנעת באוגוסט 2019 שהיא רוצה להמר על סכום כסף משמעותי על ברזילאי אלמוני יחסית. אז העסקה עם פלמיירס הייתה פשוטה – השאלה, עם התחייבות לקנות את החלוץ אם יבקיע 12 שערי ליגה לפחות בעונתו הראשונה. לפגרת החורף הוא יצא עם 7 כיבושים, ואז הגיעה הקורונה שהשביתה את הליגה לתקופה ארוכה והפכה את חייו במדינה הזרה לקשים הרבה יותר עם הסגרים והבידודים.
הוא הפתיע את עצמו כאשר יצא מההרפתקה מחוזק מנטלית, והצטיין עם שובו של הכדורגל לפעילות. את הרף הנדרש הוא קבע כאשר הרשית צמד במשחק הגדול מול האלופה והמובילה יאנג בויז, ואת העונה סיים עם 14 שערים. המועדון "נאלץ" לשלם תמורתו 4 מיליון אירו, אבל איש לא הצטער על כך. כבר אז היה ברור שההשקעה עשויה להשתלם בגדול, וסעיף שחרור של 12 מיליון אירו הוכנס בחוזהו.
בעונתו השנייהף שיפר ארתור את מאזנו ל-18 שערי ליגה, וקיבל את הכינוי המחייב בקרב האוהדים. בקיץ כבר דובר על עזיבה אפשרית, אבל ההצעה הרצינית היחידה הגיעה מצידה של אנטוורפן הבלגית, ועם כל הכבוד זה לא היה השדרוג לו הוא ייחל. הברזילאי, שמעריץ את רונאלדו הפנומן מאז שהוא זוכר את עצמו, חולם לשחק בספרד, בדיוק כמוהו, או לפחות באיטליה או באנגליה. כאשר קצב הכיבושים התגבר מאוד בפתיחת העונה הנוכחית, החלום הזה הפך למציאותי הרבה יותר, ודקו מנסה לשדך אותו לקאמפ נואו.
למען האמת, קשה לראות את בארסה מוצאת במצבה הכלכלי הקטסטרופלי את המשאבים כדי להחתים שחקן שעדיין לא הוכיח את עצמו בזירה משמעותית, אבל אפשר להבין מדוע אוהדיה לא היו מתנגדים לראותו אותו בקבוצה. לשם התחלה, הוא משחק כבר עכשיו במדי בלאוגרנה של באזל, וצפיה בלקט ביצועיו גורמת באופן מיידי להתאהב בו. כי את קבראל אפשר להגדיר כ"שחקן יוטיוב" קלאסי – קל לחבר אודותיו סרטונים מלהיבים במיוחד.
כיאה למעריץ של רונאלדו הברזילאי, הוא אוהב פריצות סוחפות, ונודד לשם כך למרכז המגרש כדי לקבל את הכדור. הוא מחפש פתרונות יצירתיים בכל מצב, משתמש המון בבעיטות ראבונה ובמסירות עקב, ומסוגל לשגע מספר שחקנים בכדרור על שטח קטן. עם זאת, לא מדובר בווירטואוז שאוהב להשתעשע באופן חסר תכלית. קבראל הוא גם סקורר עוצמתי, שיודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון ברחבה, ניחן בבעיטה מצוינת בשתי הרגליים ובמשחק ראש משובח, ואחוז ניצול ההזדמנויות שלו השתפר מאוד בחודשים האחרונים. איך שלא תסתכלו על זה, מאז סלאח לא זכור בבאזל כוכב עם פוטנציאל כה מבטיח.
מצד שני, כדאי לזכור כי הוא עדיין לא התנסה ברמה הגבוהה באמת. הקדנציה הקצרה בפלמיירס עלולה לשמש תמרור אזהרה, בליגה האירופית הוא טרם הבקיע מול יריבות חזקות, וגם בנבחרת – על אף הזימון המרגש עד דמעות – הוא נותר בינתיים ביציע פעמיים וישב על הספסל פעם אחת. הבכורה בחולצה הצהובה תחכה לשנה הבאה, אם בכלל.
בתחילת 2022, אם הכל ילך לפי התוכניות, כבר יהיה קבראל בקבוצה אחרת, ובאזל כבר מתכננת כיצד תשתמש בכסף שתקבל תמורתו, אבל הרוכשים לא צריכים לפתח ציפיות מוגזמות. "ברור לחלוטין שארתור גדול על הליגה השווייצרית, אך זה לא בהכרח אומר שהוא מוכן לעשות קפיצת מדרגה גדולה במיוחד. סביר שהוא טרם בשל לא רק לברצלונה, אלא אפילו לווסטהאם או ניוקאסל. חייבים להיות מציאותיים כדי לא להרוס אותו מוקדם מדי", אומר העיתונאי השווייצרי פליקס פאולס.
אכן, הערכות שפויות לא יזיקו כאן, אבל אנשים אוהבים להיסחף – וכאשר רואים את המלך ארתור בפעולה זה אפילו כיף. חובבי הכדורגל הברזילאי היצירתי והטהור חייבים לאחל לו הצלחה ביעד החדש, כי אנחנו ראויים ליהנות מביצועיו על הבמה הגדולה. היכן זה יקרה? בואו נמתין קצת בסבלנות. דקו עובד שעות נוספות בנושא.