ליאו מסי נפרד מברצלונה. אחרי ההודעה הדרמטית של הקטלונים ביום חמישי ומסיבת העיתונאים של הנשיא ז’ואן לאפורטה למחרת, הפרעוש קיים היום (ראשון) מסיבת עיתונאים קורעת לב משלו, ובה הוא שיתף בתחושות הקשות על הפרידה מקבוצת חייו, שאצלה התכוון לחתום ולהישאר גם בשנים הקרובות. המסע”ת הועברה בשידור חי באתר ובערוץ ONE.
“האמת היא שאני לא יכול לחשוב על שום דבר, זה מאוד קשה עבורי אחרי כל כך הרבה שנים, הייתי כאן כל החיים, לא הייתי מוכן לזה. בשנה שעברה עם כל השטויות של הבורופקס הייתי משוכנע שאני רוצה לעזוב, אבל עכשיו זה כבר לא אותו הדבר. אני ומשפחתי היינו משוכנעים שנישאר בבית, בברצלונה, היה לנו מדהים כאן”, אמר מסי.
“היום אני צריך להיפרד מכל זה. מאז שהייתי בן 13 הייתי כאן, אחרי 21 שנה אני עוזב עם אשתי וילדיי הקטלונים-ארגנטינאים ואני לא יכול להגיד שלא נחזור כי זה הבית שלנו. אני אסור תודה לחבריי לקבוצה, למועדון שעמד לצידי. יש לי כל כך הרבה כבוד לכולם פה ואני רוצה לומר לכולם תודה על החוויות במועדון, כל כך הרבה דברים טובים שקרו, כל זה עזר לי לגדול ולצמוח והפך אותי למי שאני היום”.
“נתתי הכול עבור החולצה הזאת, מהיום הראשון ועד האחרון, ואני אסיר תודה לאכפתיות של כולם, לא חשבתי בחיים שאפרד ככה, לא היה קהל במגרשים בעונה האחרונה. היה קשה לא לשמוע את התשואות של האוהדים, לא לשמוע אותם צועקים את השם שלי, לא ראיתי את האוהדים שנה וחצי, אני דמיינתי שאעזוב את הקאמפ נואו מלא, להיות קרוב לאנשים ולהיפרד כמו שצריך. אבל זה צריך להיות ככה. אני מכיר באהבה שכולם במועדון נתנו לי, אני רוצה לחזור ולהיות חלק מהמועדון, ולעזור לו להיות הטוב בעולם”, הוסיף הפרעוש בדמעות.
אחרי מחיאות הכפיים הסוערות שקיבל, נשאל מסי מה הרגע הכי טוב שלו במועדון: “קשה לבחור רק רגע אחד, היו הרבה שנים והרבה רגעים גדולים, קשה לבחור רגע אחד, אולי הבכורה שלי, זה היה חלום שמתגשם, וכל מה שבא אחר כך היה מדהים, אבל תמיד אזכור את הרגע שבו הכול התחיל”.
מה קרה עם ז’ואן לאפורטה: “עד הרגע האחרון האמנתי שנאריך חוזה. אני עשיתי את כל מה שצריך, גם המועדון ולאפורטה, אבל זה לא הצליח בגלל לה ליגה. הרבה דברים נאמרו עליי, אמרו שאני לא רוצה להמשיך, אבל עשינו כל מה שיכולנו. רציתי להישאר, בעונה שעברה לא רציתי, אבל הפעם כן. החוזה כבר היה סגור כשחזרתי מהחופשה”.
העתיד: “זה יהיה קשה, במיוחד למשפחה שלי שחשבה שנישאר פה, אבל נהיה בסדר. יהיה שינוי קשה אבל צריכים לקבל את זה, להמשיך הלאה. פאריס סן ז’רמן זו אופציה, כן, אבל שום דבר לא סגור. קיבלתי הרבה שיחות ואנחנו מדברים. אני אסיר תודה על הקריירה שלי, במיוחד בברצלונה, התארים שבהם זכינו וגם ההפסדים שעזרו לי ללמוד ולגדול. יש הרבה מועדונים שפונים אליי”.
האם זה הרגע הכי קשה שלו: “כן, זה ללא ספק הרגע הקשה ביותר, אני צריך לעזוב את המועדון בזמן שלא ציפיתי לעזוב. זה הסוף עם בארסה וסיפור חדש יתחיל. זה המועדון שאני אוהב ולא רציתי לעזוב, לא ציפיתי לזה, מעולם לא שיקרתי, תמיד הייתי אמיתי ועכשיו אני אומר – לא רציתי לעזוב”.
איך תיראה בארסה בלי מסי: “זו אחת מהקבוצות הטובות בעולם, יש לקבוצה הרכב מדהים, עוד שחקנים יבואו בעתיד, שחקנים באים והולכים וכמו שלאפורטה אמר – המועדון חשוב יותר משחקן אחד. ברצלונה תתרגל לזה, ברור שזה יהיה מוזר בהתחלה אבל יש שחקנים מצוינים וסגל מדהים”.
מתי הבין שהוא עוזב והאם היה רוצה פרידה אחרת: “כשזה קרה אכלתי עם הנשיא, דיברנו, ואחרי הארוחה הזאת הבנתי בהתחלה שאין בעיות ושאמשיך. החוזה מעולם לא היווה בעיה. אחרי זה מה שקרה קרה, זה לא היה אפשרי וזהו. הייתי רוצה פרידה מהקהל, אבל זה לא יהיה אותו הדבר כמו עכשיו”.
האם לאוהדים הייתה תקוות שווא: “לא, כי באמת היינו משוכנעים שאני ממשיך, הכול היה מוכן ומסודר לזה, היינו מאוד כנים, במיוחד אני, וכמו שאמרתי לפני כן – לא ניסיתי לרמות אף אחד”.
מה דעתו על הצד של חאבייר טבאס והחוזה: “אני לא יודע אם הוא עשה הכול כדי שאשאר, אני רק יודע שבגלל לה ליגה זה לא קרה. בפעמים שכן פגשתי אותו דיברנו קצת, אין לי מה להגיד לו, אין לי בעיות איתו. אני עדיין מנסה לעכל את הכול, הדם שלי קפא, אני מנסה לעכל וזה קשה”.
איך ירגיש אם יתמודד נגד ברצלונה: “האנשים בברצלונה מכירים אותי, יודעים שאני אוהב להתחרות, אני אלחם כדי לזכות בהכול, רוצה לסיים את הקריירה בדרך שלי, לזכות בתארים, אני רוצה לברך את דני אלבס על המדליה האולימפית, אני מאוד קרוב אליו. המנטליות שלי היא לנצח, אני רוצה שככה יכירו אותי, אין ספק שאלך לקבוצה שאולי תתחרה עם בארסה”.
המפגש עם ניימאר, די מריה ו-וראטי: “פגשתי את השחקנים של פ.ס.ז’ באיביזה, אנחנו חברים, הצטלמנו כי נהנינו, הם אמרו לי לבוא לפאריס, אבל זאת הייתה בדיחה ואחרי זה עם כל מה שקרה, זה כל הסיפור. זאת רק הייתה בדיחה בין חברים”.
כמה זמן יוכל להישאר בטופ: “לא יודע, נראה איך אהיה מבחינה פיזית, לא היו לי פציעות רציניות אבל אני יודע מה יכול לקרות. צריך לחשוב על העתיד שלי. למועדון היה חוב גדול ואי אפשר היה שאמשיך, צריך לחשוב על הקריירה שלי”.
הפספוס בליגת האלופות: “אני עדיין נקרע מזה כי היו שלוש עונות בליגת האלופות שהיינו צריכים לזכות ולא זכינו, היינו קרובים מאוד. זה הכדורגל, אני לא מתחרט על שום דבר, נתתי את הטוב ביותר שלי, לפעמים זה עבד ולפעמים לא, השגתי את המטרות שלי, ברור שרציתי עוד, כמו שדני זכה בהמון תארים, אני אנסה להתקרב אליו”.
החוזה שלו בברצלונה: “הסכמתי לקצץ ב-50 אחוז, לא ביקשו ממני יותר, זה שקר. עשיתי את כל מה שאפשר וזה לא היה אפשרי. אני לא מרגיש מרומה, באמת עשו כל מה שאפשר, לא רוצה להגיד שום דבר רע על אף אחד, תמיד הייתי ישיר ושקוף, אבל כשלא מדברים אז אחרים אומרים הרבה דברים”.
בהמשך, הפרעוש העלה פוסט פרידה מהקבוצה: “הייתי רוצה שזה יקרה בצורה אחרת, אבל פרידה אף פעם לא יכולה להיות נחמדה כנראה. מאוד הייתי רוצה להישאר כאן, עשיתי את כל מה שיכולתי ובסוף זה לא הצליח. יש לי רק מילות תודה לכל מי שהיה איתי במועדון לאורך כל השנים האלה, וגם לאוהדים שנתנו לי את האהבה שלהם וניסיתי להחזיר להם. נתתי הכול עבור החולצה הזאת, אני עוזב, אבל זה לא שלום ולהתראות אלא רק להתראות אחר כך. ויסקה בארסה”.
הנשיא ז’ואן לאפורטה העלה פוסט פרידה משלו: “אני מאחל לך ולמשפחתך את הטוב ביותר, ליאו. הדלתות של ברצלונה תמיד יהיו פתוחות בשבילך”.