מפגש בין ברצלונה לסביליה הוא לא עניין של מה בכך בספרד ובאירופה לאורך השנים, ובמיוחד לא העונה. הקטאלונים אמנם תמיד מגיעים כפייבוריטים למשחק הזה ולרוב גם אכן מנצחים, אבל פשוט אין לדעת לעולם אם האנדלוסים יפתיעו. כשהדברים מתחברים עבור החבורה מדרום ספרד היא יכולה לנצח כל קבוצה, ובל נשכח שגם בחלק מהפעמים שנכנעה לליאו מסי וחבריו היא אף הובילה ונתנה פייט ממש עד הסוף. רגע לפני שעוד קרב מסקרן בין השתיים יתקיים הערב (ראשון, 22:00), זמן לראות מה הן עשו העונה, לבחון את השתלבות שחקני הרכש (כן כן, גם מונס דאבור) ולצלול אל תוך העבר העמוס בשערים ודרמות במשחקים בין שני המועדונים הנפלאים הללו. המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV.
אחת הסיבות לכך שהמפגש הקרוב בקאמפ נואו יהיה בלתי צפוי היא חוסר היציבות של סביליה ובארסה העונה. לפני משחקים שלהן קשה לדעת אם נקבל הצגה, מה שאכן קרה בחלק מהמקרים, או הפסד בו הקבוצה בקושי מגיעה למצבים. לשתיים מאזן נקודות זהה לחלוטין עם שני הפסדים ותיקו לאחר שבעה מחזורים, וזאת תהיה בין הפעמים הבודדות שלשני המאמנים צפויים לעמוד סגלים מלאים (כבר ראינו את כאב הראש החיובי של יולן לופטגי ואת אי הכללתו של החלוץ הישראלי בסגל באף משחק ליגה עד כה).
הסיבות לאותו כאש ראש חיובי של המאמן, שבפעם האחרונה שעמד על הקווים בקאמפ נואו חטף חמישייה עם ריאל מדריד ויקווה לתוצאה אחרת לחלוטין הפעם, הן הבאת שחקני רכש רבים לקבוצה הקיץ, כאלו שמיועדים להרכב, וללא ספק שינו את האנדלוסים עד כה. לא פחות משבעה (!) שחקנים שלא היו בסביליה בעונה שעברה פתחו בהרכב במשחק הליגה האחרון שלה – דייגו קרלוס, סרחיו רגילון, ז'ולס קונדה, פרננדו, לוקאס אוקמפוס, אוליבר טורס ולוק דה יונג. גם שניים משלושת המחליפים באותו 2:3 נפלא מול ריאל סוסיאדד החזקה, ז'ואן ז'ורדן ואלחנדרו פוצו, לא היו שייכים למועדון אשתקד – מהפכה של ממש.
המשימה של לופטגי לחבר תלכיד שחקנים חדש לחלוטין לכדי קבוצה שמחויבת לרוץ בצמרת היא לא פשוטה, חרף הכישרון הרב והמגוון הרחב של שחקני הרכש שהגיעו בעזרת המנהל המקצועי המתקמבק, מהטובים ביותר שיש בתפקידו, מונצ’י. בינתיים, למרות צמד ההפסדים הרצופים לריאל מדריד ולאייבר ואיבוד הגובה, הרושם הוא שהולך למאמן הספרדי לא רע. הביקורות שהוא לרוב חוטף בתקופה האחרונה הן באופן לא מפתיע לגבי אי שיתופו של דאבור בליגה, דבר עליו המאמן נשאל מדי מסיבת עיתונאים ומנסה להרגיע ולהגיד שההזדמנות של הישראלי תגיע. את האוהדים של הקבוצה זה לא ממש מרצה, והם כבר פתחו בקמפיין "Free Dabbur" בטוויטר כאקט של נואשות בגזרתו.
החלוץ שקיבל את הספרה 9 אצל האנדלוסים ולא הפסיק לקרוע רשתות במדי זלצבורג, הפך אמנם לרכש הראשון של סביליה כשנרכש עבור 15 מיליון אירו, אך לא נספר כיוון שהעונה למועדון הזה יש מגוון פשוט עצום של כוכבים שיכולים לשחק בכל קבוצה מובילה באירופה – נוליטו ומוניר אל חדאדי להם עבר בברצלונה, צ'יצ’אריטו לו עבר בריאל מדריד, אוליבר טורס אקס אתלטיקו וכמובן לוק דה יונג, מלך שערי הליגה ההולנדית בעונה שעברה עם 28 כיבושים. עכשיו כבר מתחילים להבין את לופטגי? ובכן, לא ממש – משום שהשחקן האחרון פשוט לא פוגע עד כה בליגה ובשש ההופעות הכמעט מלאות שלו לא מצא את הרשת ולא הפסיק להחטיא מצבים קורצים.
החבר'ה שהשתלבו קצת יותר טוב מההולנדי הם צ'יצ'אריטו שמצא את הרשת פעמיים בליגה האירופית אך בינתיים לא ממש מקבל הרבה במה בליגה, מוניר אל חדאדי שכבש פעם אחת באירופית ואוליבר טורס שמצא את הרשת פעמיים (אחת בליגה). דווקא בקישור ובהגנה יש לבארסה לא מעט שמות שכדאי לה להיזהר מהם מעבר לאבר באנגה וחסוס נבאס הטובים והמוכרים שתמיד עושים לה צרות – לוקאס אוקמפוס המצוין שהגיע ממארסיי וכבר רשם שני שערים ובישול בליגה, הבלם הקשוח דייגו קרלוס ששיחק בכל אחד משבעת מחזורי הפתיחה וגם פרננדו שבא מגלאטסראיי ולא פספס אף דקת משחק בספרד מאז יריית הפתיחה.
ומה קורה לגבי השחקנים החדשים של הקטאלונים? נתחיל מכך שלמעט השלד של מסי-סוארס-דמבלה, החלק הקדמי של בארסה השתנה לגמרי. קרלס פרס ואנסו פאטי הצעירים זכו להזדמנויות הרבה בזכות חסרונם של הארגנטינאי והאורוגוואי בחלק הראשון של העונה, ואחרי שפיליפה קוטיניו, מלקום, ראפיניה וקווין פרינס בואטנג עזבו, הגיע במקומם אנטואן גריזמן שפתח עד כה בכל המשחקים הרשמיים. בעוד ששני השחקנים הצעירים מפגינים יכולת טובה ועושים מעל המצופה מהם, דווקא במקרה מהצרפתי שנרכש עבור 120 מיליון אירו בקיץ אין יותר מדי שביעות רצון, למרות שלושה שערים ושני בישולים מצידו עד כה בליגה, שכן רואים בבירור שהוא עדיין לא השתלב בשיטת המשחק של הבלאוגרנה.
מכשול נוסף שרוצים לפתור בהתקפה של ברצלונה (בעיקר כי ההגנה שלא מפסיקה לספוג היא כבר פחות או יותר "מקרה אבוד" ואף תחסר את קלמנט לנגלה המורחק נגד סביליה), הוא כניסתו של קפטן בארסה לעניינים. מול אינטר היה זה המשחק הראשון שבו מסי השלים 90 דקות העונה, ובסיום ההתמודדות בה בישל את שער הניצחון הוא אמר שחסר לו קצב המשחק והוא עייף. עכשיו, כשכל הפציעות שלו מאחוריו (האמנם?) הוא יקווה לעשות את מה שלא עשה במדי בארסה מאז המחזור האחרון בליגה בעונה שעברה – לכבוש ולהזכיר לכולם מי השחקן הטוב ביותר בלה ליגה.
הפרעוש יכול להיות מאוד אופטימי, שכן הוא יפגוש את הקורבן האהוב עליו אי פעם עם לא פחות מ-36 פעמים בהם חורר את הרשת של סביליה לאורך הקריירה. רק בעונה שעברה במפגש הקודם בין הקבוצות ברמון סאנצ'ס פיחואן כבש מסי שלושער מדהים והוסיף בישול בדרך ל-2:4, אותה תוצאה בדיוק כמו שהייתה גם בקאמפ נואו. בסך הכול לארגנטינאי יש חמישה שערים ושלושה בישולים בארבעת המשחקים שלו מול האנדלוסים בעונה הקודמת. סיבה עבורם לחשוש? בהחלט!
למרות כל זה, יש אבל והוא גדול. סביליה יכולה לנצל את העובדה שבארבעה מתוך שבעה משחקים העונה בלה ליגה, החבורה של ארנסטו ואלוורדה הייתה זו שספגה ראשונה. שער מוקדם של האלופה בקאמפ נואו אמנם עלול להרוג את המשחק מהר, אבל באם האורחת תצליח לשמור על הריכוז הנדרש, לסגור את מסי ואולי גם לעקוץ בעזרת החלק ההתקפי הבהחלט מסוכן שלה, הרי שיש לה סיכוי להוציא נקודות מהקטאלונים שנראים העונה פגיעים מתמיד. יחד עם זאת, על הנייר הכול נראה פשוט ופעולה אחת טובה של הקוסם עם המספר 10 יכולה לזרוק את כל תוכנית המשחק של לופטגי לפח.
לקבוצות היסטוריה עשירה בדרמות בשנים האחרונות. בארסה למשל פיגרה 2:1 בפיחואן והפכה עם שני שערים של ססק פברגאס ודויד ווייה ב-2012, כאשר שנה אחר כך הייתה זו סביליה שחזרה מפיגור 2:0 בקאמפ נואו בדקה ה-90 אך נכנעה לשער של אלכסיס סאנצ’ס בדקה ה-94. בסופרקאפ האירופי ב-2015 האנדלוסים חזרו מ-4:1 ל-4:4 מטורף והפסידו 5:4 בהארכה, ורק בעונה שעברה הקטאלונים מחקו פיגור 2:0 בגביע עם 1:6 מהדהד בגומלין – תמיד השתיים מספקות שואו אדיר. אם כל זה לא מספיק, אשתקד הובקעו 24 שערים בין הקבוצות בחמישה משחקים – כמעט חמישה למשחק. ה-0:0 האחרון ביניהן היה אי שם ב-2011, כשמאז הובקעו בין הקבוצות 94 שערים ב-23 משחקים – מעל ארבעה למשחק.
התשואות הרבות אותן קיבל דאבור במשחק הביתי האחרון בליגה האירופית ככל הנראה לא יחזרו בקאמפ נואו וספק אם הוא בכלל ייכלל בסגל למרות שבהחלט מגיע לו, אבל הוא יכול להתנחם בעובדה שאם גם הפעם דה יונג לא יפגע – יכול להיות שבמשחקים הבאים הוא כן יקבל במה, כך שיש תקווה. בספרד מדברים על כך שאם השחקן יעזוב בינואר או בסיום העונה מבלי שעשה משהו בקבוצה – האשמה תהיה על לופטגי, דבר שיהווה חצי נחמה. בכל אופן, גם בלעדיו ולמרות חוסר היציבות של שתי הקבוצות צפוי לנו משחק רב שערים, דרמות ומהפכים, כמו שרק בארסה וסביליה יודעות לספק.