בניחוח ברצלונאי: הרכב העשור בליגה הספרדית

בינואר הקרוב, אמצע העונה שבפתח, אנחנו עומדים בפני עשור חדש. קצת לפני שזה יקרה, בלה ליגה משחקים/שיחקו כמה שמות גדולים שבהחלט ראויים להיכנס להרכב העשור בספרד, אולם לא לכולם יש מקום. מספר כוכבי על נשארו בחוץ עקב כך שהעבירו חלק קטן מדי מהשנים האחרונות בלה ליגה, אבל לפניכם ה-11 הטובים ביותר שדרכו על אדמת ספרד בין 2009 ל-2019.

שוער: מארק-אנדרה טר שטגן, 2014 ועד היום

הקרב בין הגרמני לבין איקר קסיאס היה מאוד צמוד, והספרדי כמובן עדיף עליו מבחינה היסטורית ללא עוררין, אולם בין 2009 ל-2015 אז עזב, זכה שוערה של ריאל מדריד באליפות אחת בלבד, כשמנגד יריבו מבארסה הפסיד רק תואר מקומי אחד בחמש עונותיו. לא רק התארים הם המדד; טר שטגן פשוט השכיח לחלוטין את עזיבתו של ויקטור ואלדס ורבים יגידו שאחרי מסי, הוא היה השחקן הכי יציב של הקטאלונים בשנים האחרונות. הוא הפגין אינסטינקטים חתוליים יוצאי דופן והביא לבדו נקודות לקאמפ נואו במספר מקרים.

סופסל/ו ברגע האחרון: גם יאן אובלק ראוי למילה טובה, אבל הוא הבריק רק במשך שלוש שנים וזה לא מספיק, קסיאס גם היה קרוב מאוד.

מגן שמאלי: מרסלו, 2007 ועד היום

קשה שלא לבחור בעמדה הזו בברזילאי, שעשה היסטוריה עם ריאל מדריד. שיתוף הפעולה הקטלני עם כריסטיאנו רונאלדו באגף הוליד לבלאנקוס אין ספור שערים, שעזרו להם לזלול תארים בזירה המקומית ובאירופה. בעונה האחרונה הוא אמנם חווה ירידה מסוימת ביכולת, אבל רעב אף פעם לא היה הבעיה של הברזילאי ועם עובדות קשה להתווכח: הוא נבחר בעשור האחרון שלוש פעמים להרכב השנה של אופ"א וחמש פעמים להרכב השנה של פיפ"א. לכל זה תוסיפו 36 שערים ו-87 בישולים אותם תרם לקבוצה מהבירה בעשור האחרון, ותבינו עד כמה הבחירה קלה.

סופסל/ו ברגע האחרון: מילה טובה מגיעה גם לפיליפה לואיס ולג'ורדי אלבה, שבהחלט ראויים לאזכור בקטגוריה הזאת. גם אריק אבידל, כיום בתפקיד מקצועי בבארסה, היה אלגנטי מאוד כששיחק בתחילת העשור.

בלם: ג'רארד פיקה, 2006 (התחיל בסראגוסה) ועד היום

הוא קיבל לא מעט ביקורות לאורך השנים, אבל הבלם הקטאלוני בשיאו הוא ללא ספק מהטובים ביותר שיש. בעונה הראשונה שלו בברצלונה הוא זכה בטרבל היסטורי תוך שהוא לומד מהמנהיג מספר 1 של בארסה קרלס פויול, כאשר הוא אפילו כבש באותו 2:6 היסטורי על ריאל מדריד בברנבאו. פיקה הוא הקפטן השקט של האלופה, נותן הכול על המגרש ואפילו משחק כחלוץ כשצריך וזה עובד לו לא רע. עם שמונה אליפויות בעשר שנים ואין ספור תיקולים מוצלחים, המקום של השחקן הגבוה ביותר בסגל הבלאוגרנה בנבחרת הזאת חייב להיות מובטח.

סופסל/ו ברגע האחרון: דייגו גודין הנהדר נדחק ברגע האחרון אל מחוץ לרשימה בשל המחסור בתארים, ושער האליפות שלו נגד ברצלונה בקאמפ נואו לצערו לא הספיק.

בלם: סרחיו ראמוס, 2004 (התחיל בסביליה) ועד היום

גם כאן מדובר בבחירה קלה מאוד, כי מה שהספרדי עשה בעשור האחרון אף אחד לא ישכח לעולם. את העשור האחרון עוד החל כמגן ימני, אבל מאז שז'וזה מוריניו הסיט אותו לעמדת הבלם הוא היה הקיר האחרון והמנהיג של ריאל מדריד מאחורה. מדובר בווינר הכי גדול של הבלאנקוס ואולי של הרשימה הזאת, כאשר הגול החשוב שלו ב-2014 בתוספת הזמן של גמר האלופות מול אתלטיקו מדריד נתן את הסיפתח לעידן הטוב ביותר של ריאל מדריד בעשורים האחרונים באירופה. גם בגמר ליגת האלופות שלאחר מכן הוא הרשית, כשבנוסף כבש שערים דרמטיים בגמרים נוספים, במשחקי ליגה וכמובן נגד היריבה המרה ברצלונה.

סופסל/ו ברגע האחרון: שותפו של הספרדי להגנה, רפאל וראן, הבריק מאז שהגיע ללבנים ב-2011 וצמח לאחד הטובים בעולם בתפקידו.

מגן ימני: דני אלבס, 2016 – 2002

בקיץ האחרון הוא הזכיר למה הוא מהגדולים אי פעם בעמדה הזאת כשלקח את תואר שחקן הטורניר בקופה אמריקה בגיל 36, אבל אנחנו כאן כדי לדבר על מה שעשה מ-2009 ועד שעזב, והוא עשה המון. אחרי תקופה מוצלחת בסביליה, הצטרף הברזילאי לברצלונה של פפ גווארדיולה והציג תיאום עיוור עם מסי באגף ימין, שהוליד כמות שערים מטורפת עבור בארסה. אלבס לא הפסיק לתקוף ולבשל אך לא שכח גם את המשימות ההגנתיות. כמעט בכל עונה סיים כאחד מהמבשלים הבכירים בקבוצה, והוא זכה בלא פחות מ-20 תארים בתקופתו אצל הקטאלונים.

סופסל/ו ברגע האחרון: חואנפראן לו קריירה עשירה בלה ליגה ועבר בריאל, אוסאסונה ובעיקר באתלטיקו עשה דרך אדירה, התקדם, וצמח עם השנים, אבל למרות ששיחק במשך תקופה ארוכה יותר, אלבס פשוט עדיף עליו.

קשר: סרחיו בוסקטס, 2008 ועד היום

שחקן מאוד ‘אנדרייטד’, גם ברשימה הזאת וגם בטופ העולמי. פפ גווארדיולה הציג אותו לעולם כשחקן צעיר ב-2008 וכבר מהשנה הראשונה הוא הפך לבורג משמעותי בברצלונה עם משחק סופר-בוגר, אינטיליגנטי ואלגנטי. הספרדי ממעט לאבד כדורים ומרבה לחלץ אותם עם תיקולים נקיים ויפים לעין. המיקום שלו במגרש כמעט מושלם והוא גורם להכול להיראות כל כך קל. בארסה נראית אחרת לגמרי כשמסי לא על המגרש, אולם גם כשבוסקטס לא ב-11 רואים שמשהו במכונה חורק, ולכן אין שני לו בעמדה הזאת.

סופסל/ו ברגע האחרון: לוקה מודריץ' בהחלט חווה עלייה משמעותית ביכולת מ-2017 כאשר הוביל את ריאל לתארים ואת נבחרתו לגמר המונדיאל (על הדרך קטף גם את כדור הזהב), אך זה לא הספיק לו כדי להיכלל ברשימה היוקרתית. בנוסף אליו, צ’אבי אלונסו ששיחק בריאל בין 2009 ל-2014 היה נהדר וקשוח, אך לא השתווה ל’תמנון’.

קשר: דני פארחו, 2009 ועד היום

דרך ארוכה ומייגעת עבר קשרה של ולנסיה כדי להגיע לאיפה שהוא נמצא היום, אבל הוא ראוי להכרה על הישגיו בשנים האחרונות. פארחו שגדל בריאל מדריד ולא קיבל אצלה הזדמנות אמיתית בבוגרים פרץ לתודעה במדי חטאפה, אבל מאז נקנה על ידי העטלפים ב-2011 הוא היה השחקן המשמעותי ביותר שלהם, עד היום. מדובר אולי בשחקן המשתפר ביותר ברשימה הזאת, כשמדי שנה מספריו רק הולכים וגדלים והדיוק והנחישות שלו הופכים אותו לאחד מהקשרים הטובים בליגה הספרדית. בעונה שעברה הוא היה בשיאו עם תשעה שערי ליגה וסייע לקבוצתו גם לזכות בגביע. ההכרה הבין לאומית לא איחרה להגיע ובמרץ 2018 סוף סוף הגיעה הופעת הבכורה בלה רוחה.

סופסל/ו ברגע האחרון: סנטי קאסורלה וחסוס נבאס הם לא פחות מאגדות בוויאריאל ובסביליה וממשיכים להוביל את קבוצותיהם בגאון, אולם במשך חצי עשור כל אחד מהם גם שיחק בפרמייר ליג.

קשר: אנדרס אינייסטה, 2018 – 2002

האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש כשמזכירים את שמו של אינייסטה היא המילה קוסם. זה מה שהוא היה במגרש המגרש של ברצלונה במשך קרוב לשני עשורים. לצד ניווט האמצע של אחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים של הקטאלונים, הגיעו גם דריבלים שלא מובן איך הצליח לעשות, בישולים וכדורי עומק גאוניים וכמובן אותו שער מפורסם בסטמפורד ברידג' נגד צ'לסי, גול שבלעדיו מי יודע איפה הייתה אלופת ספרד בהווה. הקשר שכיום בוויסל קובה היפנית תמיד היה יציב, רגוע, הגון ואלגנטי, כאשר הוא גם זכה לכבוד שאף אחד לא קיבל לפניו – מחיאות כפיים בכל אחד מהאצטדיונים בהם שיחק בלה ליגה, זכר לאותו שער ניצחון שהעניק לספרד זכייה ראשונה בתולדותיה במונדיאל.

סופסל/ו ברגע האחרון: מקבילו של קפטן בארסה אשתקד, צ'אבי, היה נהדר בין 2009 ל-2013 אך מאז חווה ירידה ביכולת עד שעזב לבסוף ב-2015. מבחינת טובי הקשרים בהיסטוריה של לה ליגה ולא של העשור, כמובן שיש לו מקום.

חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו, 2018 – 2009

450 שערים ב-438 הופעות בריאל מדריד הם מספיק כדי להעניק ל-CR7 מקום, אבל מה שהוא עשה בבלאנקוס היה מעבר למספרים. הפורטוגלי הגיע לבירת ספרד כדי לסיים את ההגמוניה של ברצלונה, והצליח חלקית במשימה שלו עם ניצחונות עליה בגמר גביע המלך ולקיחת שתי אליפויות על חשבונה, אבל החלוץ בעיקר ייזכר בספרד על מה שהוא עשה בזירה האירופית. רונאלדו הפך את החבורה בלבן לקבוצה הווינרית ביבשת וסחף אותה לזכייה בלא פחות מארבעה תארי ליגת אלופות בחמש שנים, כשבשני גמרים הוא גם מצא את הרשת. בתשע שנים בלבד חלק לא קטן מאוהדי ריאל מכנים אותו כגדול בהיסטוריה של הקבוצה, ואין ספק שבמועדון עדיין מתגעגעים אליו ולמספרים ההזויים שלו.

סופסל/ו ברגע האחרון: אריץ אדוריס הוותיק מאתלטיק בילבאו הוא חלוץ יוצא מן הכלל שלא מפסיק לספק שערים ורגעים נהדרים אצל הבאסקים, אולם מול רונאלדו זה פשוט לא כוחות.

חלוץ: קארים בנזמה, 2009 ועד היום

מה לא אמרו על הצרפתי של ריאל מדריד. השחקן הכי מושמץ ברשימה הזאת ללא עוררין אמנם רשם כמה החמצות ענקיות שעלו לבלאנקוס בלא מעט נקודות לאורך השנים, אבל את המספרים והתפוקה שלו הוא תמיד נותן, וזה דבר שלא פשוט לעשות במשך בעשור. ב-10 השנים שלו בבירת ספרד ירד רק פעמיים מעשרה שערי ליגה, הרבה בגלל חברו להתקפה. עם זאת, בעונה שעברה שהייתה שחורה עבור ריאל הוא סיים ככובש הבכיר עם 30 שערים ו-11 בישולים, והוכיח שיש לזידאן על מי לסמוך בחלק הקדמי. 222 שערים כחלוץ בקבוצה כמו ריאל בעשור לא הולכים ברגל.

סופסל/ו ברגע האחרון: אם היה מדובר בהרכב של חמש השנים האחרונות אין ספק שלואיס סוארס היה תופס את מקומו של הצרפתי. מאז הגיע לבארסה ב-2014 כבש 177 גולים ב-247 הופעות, כולל עונת שיא של 59 שערים בכל המסגרות ב-2015/16. פשוט מפלצת.

חלוץ: ליאו מסי, 2004 ועד היום

כאן כבר בכלל אין התלבטות. הארגנטינאי לא צריך להיות רק בהרכב העשור, מדובר גם בשחקן העשור של הליגה הספרדית, ואולי של העולם כולו. כבר בגיל 24, השחקן הפך לגדול כובשי ברצלונה והחזיק בארבעה כדורי זהב, כולל עונה בה כבש 50 שערי ליגה ו-91 שערים בשנה קלנדרית אחת ב-2012. הפרעוש הוא גאון כדורגל, כזה שמצריך מהיריבות לשנות תכנית משחק רק כדי לנסות לשמור עליו ולעצור אותו, לרוב ללא הצלחה. השחקן המעוטר בהיסטוריה של בארסה זכה אשתקד באליפות העשירית שלו, השמינית ב-11 השנים האחרונות, והוא חתום על עשור של שליטה כמעט מוחלטת של הקטאלונים בלה ליגה.

סופסל/ו ברגע האחרון: לאנטואן גריזמן לקח קצת זמן לפרוץ בריאל סוסיאדד, אך כשעשה זאת ונקנה על ידי דייגו סימאונה ואתלטיקו מדריד, הוא הצליח לשנות את ההגמוניה בבירת ספרד ולהעניק לקולצ'ונרוס לא מעט ניצחונות יוקרתיים על חשבונה של ריאל, וגם לא מעט תארים, תוך שהוא השחקן המוביל והמשמעותי ביותר בקבוצה בכל אחת מחמש עונותיו.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה