קרלו אנצ'לוטי נכשל, טאטה הקריב את ליאו מסי

הקלאסיקו ה-225 ששוחק אתמול (שבת) לא היה עוד התמודדות בין ברצלונה וריאל מדריד, אלא משחק ששיקף את הדרך של שתי הקבוצות לאורך חמש השנים האחרונות. בעוד המועדון הקטאלוני נוקט בגישה של הסתמכות על שחקנים שגדלו ב"לה מאסיה" ומביא בכל קיץ סופרסטאר אחד שיחזק עמדה בעייתית, בבלאנקוס מחפשים לרכוש שחקני על בכל קיץ ובעצם לא יוצרים איזשהו שלד חזק עליו יכולה להתבסס הקבוצה.

קרלו אנצ'לוטי הגיע לריאל בתקופת פוסט מוריניו. המאמן האיטלקי המעוטר ידע שהוא צריך לעשות כל מיני שינויים והתאמות על מנת שעונה כמו שחוותה הקבוצה בעונה שעברה לא תחזור על עצמה. אם בתחילת העונה אנ'צלוטי נקט בדרך מסויימת ונראה היה שלאט לאט הוא לומד להכיר את ריאל, המשחק מול ברצלונה הבהיר שהוא כלל לא יודע איזה כלים יש לו ביד וחמור מכך הוא עדיין לא יודע באיזה מערך הוא יוצא למערכה ומי יהיו שיובילו אותה.

מאמן ריאל עלה עם מערך פחדני, מערך שמשדר - אנחנו באים לקאמפ נואו כדי להוציא תיקו. אבל החשיבה מאחורי המהלך הזה הייתה דווקא די הגיונית. אנצ'לוטי רצה לצמצם את השליטה של ברצלונה בכדור ולשבש לה את משחק הטיקי טאטה. משחק עם שלושה בלמים, שאחד מהם משחק בקישור (סרחיו ראמוס), הייתה שיטה בה גם נקט ז'וזה מוריניו אחרי שהוא קיבל בראש בקלאסיקו הראשון שלו.

בעוד מוריניו השתמש בפפה כבלם שיסגור את מסי באמצע וימנע ממנו לנהל את כל המשחק של בארסה, אנצ'לוטי בחר דווקא בראמוס, אחד הבלמים הטובים בעולם, לשחק באמצע. אבל מול המאמן האיטלקי לא עמד פראייר. טאטה מרטינו עשה יופי של שעורי בית ועלה עם מערך שהפתיע את המאמן הוותיק. טאטה שם את מסי באגף ימין, עמדה בה הוא לא שיחק ב-3 העונות האחרונות ובעצם הפך את הצבתו של ראמוס באמצע למיותרת.

אנצ´לוטי וטאטה. הטעויות של קרלו (רויטרס)

שינוי סדרי עולם
אם מסתכלים על המהלך של מאמן ברצלונה יותר לעומק אפשר להבין שהוא ממש הקריב את מסי לטובת המשחק הזה. מתי ראיתם את הארגנטיני במשחק כל כך חלש, כאשר הוא לא מצליח להעביר מסירות פשוטות ומחמיץ ממצב שהוא בדרך כלל מבקיע בעיניים עצומות. אז נכון, הפרעוש חזר מפציעה והוא עדיין לא בשיא כושרו, אבל עצם הצבתו באגף ולא באמצע, היכן שהוא הכי מסוכן, מנעה ממנו לבוא לידי ביטוי והמון התקפות של ברצלונה שוחקו מבלי שהפנומן הארגנטיני נוגע בכלל בכדור, בהחלט מחזה נדיר בשנים האחרונות.

מי שלקח את המושכות היה ניימאר, בקלאסיקו הראשון שלו בקריירה. הברזילאי שיחק על הקו השמאלי, אבל כאשר הוא ראה שמסי משותק באגף הימני ויש הרבה אוויר במרכז המגרש,  נכנס המון לאמצע כדי לקבל את הכדורים ולנהל את המשחק. השער השני של בארסה התחיל מכדור שקיבל ניימאר על קו האמצע ושיחרר לאלכסיס סאנצ'ס שכבש בגאונות. טאטה הבין שהתלות במסי גדולה מדי ורצה להוכיח שבארסה שלו יכולה לנצח משחק גדול מבלי שמסי מהווה חלק משמעותי בפאזל.

ניימאר ומסי. הברזילאי כיכב, הארגנטיני? כלי עזר במשחק (רויטרס)

שלא תבינו לא נכון, מסי הוא עדיין הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה והוא ימשיך להיות מי שיוביל אותה להישגים ולתארים בשנים הבאות, אולם בברצלונה מכינים את הקרקע לימים בהם הוא ייסגר או שלא יוכל לשחק בגלל פציעה. במועדון הקטאלוני בעצם מצאו פיתרון לבעיה הכי גדולה של הקבוצה בשנים האחרונות היעדר תוכנית חלופית. אם במשחקים בעונה שעברה בהם מסי לא שיחק (באיירן מינכן) ברצלונה כלל לא תיפקדה, מול ריאל היה אפשר לראות שברצלונה יכולה לשחק בצורה שוטפת וטובה גם בלי הכוכב הכי גדול שלה. אומנם זה עדיין דורש הסתגלות וליטוש אבל הפוטנציאל בהחלט קיים.

טאטה קרא את המשחק בצורה יוצאת מן הכלל. במהלך המחצית השנייה כשקבוצתו הייתה ביתרון הוא ראה שריאל יוצאת יותר קדימה ונשארת חשופה מאחור ולכן צריך לנצל את הדלילות עם שחקנים פיזיים ומהירים בחלק הקדמי. ססק פברגאס שתופקד בתפקיד שמסי משחק בו בדר"כ פינה את מקומו בשל העובדה שהוא לא שחקן מהיר וקשה לו להתמודד עם וראן ופפה. במקומו נכנס אלכסיס שכבר אחרי כמה דקות ניצל את המהירות שלו ואת החדות מול השער כדי להבקיע את השער שהכריע את המשחק. הקרדיט גם במקרה הזה שייך למרטינו שרצה להכריע את המשחק.

קרלו והטעויות
נחזור שוב לאנצ'לוטי, המאמן האיטלקי התחיל את העונה עם הצבתו של איסקו כעושה המשחק של הקבוצה במקומו של מסוט אוזיל שעזב לארסנל. המהלך הזה היה מצויין ואיסקו היה השחקן הטוב ביותר של ריאל בתחילת העונה. משום מה המאמן הפסיק להאמין בכישרון הספרדי הצעיר ובמשחקים האחרונים ציצמם משמעותית את כמות הדקות שלו. במשחק נגד ברצלונה, בו קבוצתו הייתה צמאה לשחקן יצירתי שייתן את הפס החכם, איסקו יובש 90 דקות על הספסל.

איסקו בטירוף. איפה הוא היה לעזאזל? (רויטרס)

מערך של רונאלדו, די מריה וגארת' בייל על פניו הוא מצוין, שלושת השחקנים מהירים, יודעים להבקיע, אבל אף אחד מהם אינו עושה משחק. לוקה מודריץ' היה הדבר הכי קרוב לכך בהרכב של אנצ'לוטי, אבל גם הוא לא ניחן ביכולות של הגדולים ביותר ועם כל הכבוד לקרואטי הוא לא ברמה של צ'אבי או אוזיל ואפילו לא של איסקו. לאנצ'לוטי יש עוד הרבה עבודה עד שהוא ימצא את הפיתרון שיאפשר לקבוצתו לנצח במשחקי גדולים.

ריאל פגשה את עד כה את יריבותיה לצמרת בספרד, ברצלונה ואתלטיקו והפסידה בשני המשחקים כשהקבוצה שמנגד משבשת לגמרי את צורת המשחק שלה. ריאל מדריד היא קבוצה שמובילה ויוזמת את המשחק. העוצמה והחוזק של ברצלונה מביאים ליתרון במאצ' אפ בין שתי הקבוצות ולכן אם נגד ברצלונה זה עוד מובן, נגד אתלטיקו זה ממש לא ומעיד על כך שאין איזון בקבוצה בין החלק ההגנתי לחלק ההתקפי.

בייל מול פיקה. הוולשי ממש לא עושה משחק (רויטרס)

קטונתי מלייעץ למאמן מעוטר כמו אנצ'לוטי בנושאים מקצועיים וטקטיים אבל אין ספק שגם הוא יודע שבמשחק החשוב של העונה עד כה הוא נכשל ובגדול. עכשיו הוא צריך לשאול את עצמו לאן ריאל הולכת מכאן. על מנת שריאל תהיה ברמה של אריות היבשת היא צריכה למצוא בעל בית במרכז השדה. בכל הקבוצות הגדולות יש מי שעושה את זה. בבאיירן מינכן זה בסטיאן שווינשטייגר, בדורטמונד זה אילקאי גונדוגאן, בארסנל זה אוזיל ובברצלונה אלה כמובן צ'אבי ואינייסטה.

הבלאנקוס בחרו לשחרר את אוזיל וזאת כמובן הייתה טעות, אבל הם לא צריכים להסתכל רחוק מדי, משום שמתחת לאף שלהם יש כישרון ספרדי שהוכיח בעונה שעברה עם מלאגה שהוא יכול לקחת קבוצה ולהוליך אותה לרמות הגבוהות ואם רק יתנו לו את הבמה אולי הוא יוכל להוליך את ריאל לעבר המטרה העיקרית שלה, תואר ליגת אלופות עשירי במספר.