הגביע הבין יבשתי, תחרות שהוקמה בשנת 1960 במטרה להפגיש את אלופות אירופה ודרום אמריקה, התקיים עד 2004, כאשר פורטו הייתה האלופה האחרונה לאחר שניצחה את אונסה קלדס הקולומביאנית בדו קרב פנדלים. באותו יום, 12 בדצמבר, הסתיים הגביע הבין יבשתי עם יתרון לדרום אמריקה: 21:22, ועם ארגנטינה כמדינה שזכתה במספר הרב ביותר של תארים: תשעה.
לאחר שנקבר במשך שני עשורים לטובת מונדיאל הקבוצות, פיפ"א החליטה להחזיר את גביע הבין יבשתי עם פורמט חדש, הכולל אלופות מכל הקונפדרציות. הדבר אפשר לראשונה לקבוצה שאינה אירופית או דרום אמריקאית להתחרות על התואר.
בלוסייל, אצטדיון הדגל של המונדיאל בקטאר, ריאל מדריד זכתה גם להפוך לקבוצה בעלת מספר הזכיות הרב ביותר בגביע הבין יבשתי. כעת עומדים לזכותה ארבעה גביעים (1960, 1998, 2002 ו-2024), כשהיא חולפת על פני פניירול, מילאן, נסיונל ובוקה ג'וניורס, שלכל אחת מהן שלוש זכיות.
קרלו אנצ'לוטי (רויטרס)התואר היווה גם שובר שוויון עבור קרלו אנצ'לוטי, שיצא מדוחא עם 15 תארים על הקווים של ריאל מדריד, מה שהפך אותו למאמן עם מספר התארים הרב ביותר בהיסטוריה של המועדון, והוא עקף בכך את מיגל מוניוס. מתוך 14 התארים של מוניוס, 11 היו בזירה המקומית ושלושה בזירה הבין-לאומית.
אצל אנצ'לוטי המצב הפוך: תשעה תארים בין-לאומיים ושישה מקומיים. למרות זאת, עם מילאן הפסיד אנצ'לוטי את הגמר היחיד שלו בגביע הבין יבשתי עד הערב, זה של 2003 נגד בוקה ג'וניורס (0:0 והפסד 3:1 בפנדלים).