"אני לא אוהב לשחק כחלוץ מרכזי", אמר לפני כחודשיים רודריגו בראיון לתקשורת הברזילאית. הוא מעדיף לפרוץ באגפים וקרלו אנצ'לוטי יודע זאת, אבל לאיטלקי אין הרבה ברירות בריאל מדריד בימים אלה. אחרי עזיבתו של קארים בנזמה, נותרו הלבנים ללא סקורר מוכח במרכז הרחבה, אלא אם מגדירים כך את חוסלו – וזה יהיה נכון רק בערבון מוגבל.
לכן האוהדים כה מאושרים מכך שג'וד בלינגהאם לקח על עצמו את מלאכת הכיבוש בתחילת הקדנציה המופלאה שלו בסנטיאגו ברנבאו, אולם לכולם ברור שהקצב המטורף הזה לא יימשך לנצח. האליפות תחזור לבירה רק אם תהיה לה אספקת שערים סדירה מהחלוצים ובהקשר זה הפציעה של ויניסיוס במדי הנבחרת בחודש שעבר היוותה מכה קשה במיוחד. הקיצוני השמאלי המלהיב אמור להיות הכוכב הדומיננטי ביותר של ריאל בחוד מכאן והלאה אחרי שהצרפתי הוותיק פינה את הבמה, והיעדרותו במשך חודשיים לפחות הורסת לחלוטין את המערך שנבנה כעת. וזה בדיוק העיתוי בו לקח רודריגו את המעמסה על כתפיו, כפי שהוא רגיל לעשות כאשר הקבוצה הכי זקוקה לו.
כי הרי את שמו בספרי ההיסטוריה הוא כבר כתב. גם אם יבחר לפרוש עכשיו בגיל 22 ויעבור לשחק גולף, תמיד יזכרו אותו לטובה בזכות השערים שכבש בדרך לזכייה בליגת האלופות ב-2022. במשחק הגומלין הביתי ברבע הגמר מול צ'לסי, היה זה רודריגו שנכנס כמחליף וכבש את השער המצמק הקריטי ממסירה גאונית של לוקה מודריץ', כאשר הכחולים כבר הובילו 0:3. הכיבוש גרר את המשחק להארכה ובנזמה עשה סדר. פרשנים כבר החלו לסכם את ההצגה של מנצ'סטר סיטי במדריד במשחק הגומלין בחצי הגמר, כאשר רודריגו שנכנס כמחליף כבש צמד בזק תוך דקה בזמן פציעות וגרר שוב את המשחק להארכה. את הקאמבקים האלה אי אפשר יהיה לשכוח לעולם. הם כבר חלק אינטגרלי מה-DNA של המועדון.
וכן, בשני המקרים היה רודריגו מחליף. גם בגמר עצמו נגד ליברפול הוא דרך על הדשא שניות ספורות לפני שריקת הסיום, בעיקר כדי למשוך את הזמן ולאפשר לוויניסיוס לקבל את תשואות הקהל. כי איך שלא תסתכלו על זה, רודריגו תמיד ניגן כינור שני לבן ארצו. הוא צעיר ממנו בחצי שנה, הגיע לסנטיאגו ברנבאו שנה אחריו ובאופן כללי היה תמיד בצילו. במובן מסוים זה אפילו התאים לו כי מעולם לא היה עליו לחץ גדול במיוחד.
בשלוש העונות הראשונות שלו בספרד היה רודריגו בעיקר שחקן רוטציה שעלה מהספסל על מנת לרענן את השורות או פתח כאשר הכוכבים המרכזיים היו זקוקים למנוחה. הוא אף מיעט לעשות כותרות, עד שהפך לפתע לגיבור על מול צ'לסי וסיטי. בסך הכל, הוא מצא את הרשת 18 פעמים בכל המסגרות בתקופה זו, אבל גם לא ממש ציפו ממנו ליותר.
ויניסיוס משך תמיד את אור הזרקורים. תחילה קטלו אותו על אנוכיות ונטיה לקבל החלטות לא נכונות – עד כדי כך שגם בנזמה טען שהוא "משחק נגדנו". לאחר מכן, בעקבות השדרוג העצום ביכולתו, הוא הפך לסופרסטאר אמיתי, אך במקביל גם ליעד לקריאות גזעניות וללעג לא הוגן על אהבתו לריקודים. היה קשה למצוא שבוע בו לא דוסקסה דמותו הססגונית והייחודית בדפים הראשונים של הצהובונים, בעוד בעונת 2021/22 לבדה הפציץ הברזילאי המוביל 22 שערים. רודריגו היה ברזילאי המשני, אבל אשתקד החלה התדמית הזו להשתנות בהדרגה.
ויניסיוס היה ונשאר הכוכב, כמובן, אך גם רודריגו שותף הרבה יותר בעונתו הרביעית בקבוצה. לוקה מודריץ' שותף פחות בשל גילו, פדריקו ואלוורדה שולב יותר במרכז המגרש כתוצאה מכך והמשבצת באגף הימני התפתנה באופן טבעי עבור הברזילאי. סוף כל סוף הוא פתח ברוב משחקי הליגה והיה סוג של באנקר גם בליגת האלופות. כתוצאה מכך, הרשית רודריגו 19 שערים בכל המסגרות – יותר מאשר בכל שלוש השנים הראשונות בספרד במצטבר. לכן, לקראת המהפכה העצומה שעברה הקבוצה ללא בנזמה, היו ממנו לראשונה ציפיות אמיתיות בתחום הכיבוש – הוא היה אמור לקחת על עצמו חלק לא מבוטל מהנטל בתחום זה. "רודריגו הולך לפרוח", אמרו אנשי הצוות המקצועי לתקשורת.
לכן הייתה גם האכזבה מסוימת, כאשר העונה נפתחה מבחינתו בבצורת רצינית. רודריגו כבש את השער הראשון של ריאל העונה במחזור הפתיחה בבילבאו, אבל אז יצא לרצף של יותר מחודשיים ללא כדור ברשת. לכן הייתה כה חשובה הווינריות של בלינגהאם, אבל לזכותו של הברזילאי ייאמר שהוא לא ויתר לרגע. גם כאשר לא הלך לו מבחינת הסיומת, הוא המשיך לעבוד קשה מאוד עבור הקבוצה וגם לנסות בלי הפסקה – על אף שהעמדה על המגרש לא בהכרח מוצאת חן בעיניו.
מובן מאליו כי רודריגו אינו חלוץ מרכזי קלאסי. הוא נייד מאוד, נע לאגפים גם במערך הטקטי הנוכחי ומפנה שטחים רבים לחבריו, בין היתר לבלינגהאם עצמו. ההשקעה העצומה שלו לא הותירה מקום לספק אצל הבוס ואנצ'לוטי העיד אחרי תיקו 1:1 בסביליה באוקטובר: "רודריגו היה השחקן הכי טוב שלנו. הוא לא הבקיע, אבל הגיע להזדמנויות והיה מעורב מאוד במשחק הקבוצתי".
המעורבות הזו כללה בישול בעקב לבלינגהאם במהלך נפלא שנפסל בגלל החלטה תמוהה למדי של השופט. היצירתיות הזו שמזוהה בדרך כלל עם ויניסיוס, הראתה עד כמה רודריגו לא מוערך מספיק. הוא לא תחבולן כמו עמיתו, אבל יש לו יכולת טכנית מזהירה בכל זאת וראיית המשחק שלו צריכה לקבל תשומת לב גדולה יותר. ואז, בחודש האחרון, הכל התפוצץ באופן מרהיב בהחלט.
הבצורת נשברה כאשר רודריגו כבש ב-1:2 בבראגה בליגת האלופות בשלהי אוקטובר, ונובמבר כבר היה החודש שלו ללא עוררין. ב-0:3 על אותה בראגה בסנטיאגו ברנבאו סיפק רודריגו בישול משובח לברהים דיאס והבקיע בעצמו בהקפצה עדינה. ב-1:5 על ולנסיה, הוא העביר כדור רוחב נפלא לוויניסיוס, תרם לו אסיסט נוסף וכבש צמד בעצמו במחצית השנייה. אז יצא רודריגו למשחקים של הנבחרת והיה מעורב בריב מתוקשר עם ליאו מסי, לו קרא פחדן במהלך המהומות לפני ההפסד לארגנטינה במרקאנה. הפיאסקו הזה, ביחד עם הפציעה של ויניסיוס, יכול היה להוציא את הרוח מהמפרשים, אך ההיפך המוחלט קרה – כי רודריגו שב לספרד בכושר טוב אפילו יותר.
ב-0:3 בקאדיס היה זה המופע שלו - סלאלום וטיל לחיבורים במחצית הראשונה ועוד סלאלום נאה כדי להשלים צמד במחצית השנייה. במפגש מול נאפולי בליגת האלופות, הפציץ רודריגו לחיבורים שוב, מיד אחרי שהאורחת עלתה ליתרון – וכך נסללה הדרך לניצחון 2:4. במחזור האחרון, הוא רשם שוב את שמו על הלוח ב-0:2 על גרנאדה. לפיכך, עומד מאזנו המצטבר בחמשת המשחקים האחרונים במדי ריאל על שבעה שערים וארבעה בישולים. מה עוד אפשר לבקש? רק להמשיך באותו קצב ולוח המשחקים מבטיח רבות.
בשבת יוצאת ריאל למפגש מסקרן ומאתגר באצטדיונה של בטיס ורודריגו צפוי להיות הגיבור הראשי. בקצב הנוכחי, זו תהיה העונה הגדולה ביותר שלו בריאל ועם הוותק קל לשכוח שהוא רק בן 22. עם צניעות, השקעה והתמדה, הטוב ביותר עוד לפניו. בוודאות.