משחקו היחיד של זינדין זידאן נגד ריאל מדריד היה בגמר ליגת האלופות, ב-20 במאי 1998 באמסטרדם. אז הייתה יובנטוס, בהופעתה השלישית ברציפו במעמד, פייבוריטית ברורה נגד הלבנים שהשתוקקו לקטוע רצף של 32 שנה ללא זכייה במפעל האירופי החשוב ביותר. מבחינת זיזו, היה זה גם סוג של חימום לקראת גביע העולם שנערך על אדמת צרפת באותו קיץ, אבל לא רק – הפליימייקר רצה להקדיש את הגביע לבנו לוקה שנולד בדיוק שבוע קודם לכן. הוא לא הצליח במשימה. פרדראג מיאטוביץ' כבש את השער המפורסם, וריאל חגגה 0:1 היסטורי.
ב-2001 הגיע זידאן לסנטיאגו ברנבאו שהפך לביתו לטווח ארוך מאוד, אבל אתמול – לראשונה מזה כמעט 24 שנה, שיחק שוב זידאן נגד ריאל. לוקה זידאן, בנו השני של הכוכב, התייצב כשוער ראיו וייקאנו נגד מובילת הטבלה וחלם על סנסציה מול האקסית המיתולוגית שלו. והוא עשה את המקסימום, עם פעולות בטוחות ויעילות, וגם הצלות מרהיבות – במיוחד זו שביצע בקצות האצבעות מבעיטה מסובבת של מרקו אסנסיו לפינה הרחוקה בשלהי המחצית הראשונה. ככל שהמשחק התקרב לסיום, ההישג היה מוחשי יותר ויותר, וזידאן כמעט שמר על רשת נקיה. מבצע מרהיב של ויניסיוס וקארים בנזמה בדקה ה-83 מנע זאת, אבל לפחות באופן מוזר לא נשברה המסורת המשפחתית. כמו אבא, הוא הפסיד לריאל 1:0.
הכישרון שהיה אמור ללכת בדרכו של אביו היה דווקא בנו הבכור אנסו, שנקרא על שמו של הגאון האורוגוואי אנסו פרנצ'סקולי, אותו העריץ זיזו. מאז למד ללכת ולכדרר, ייעד לו זידאן את תפקיד יורשו, והאימונים הועברו גם בחצר הבית. שם הייתה המשפחה זקוקה לשוער, ולוקה הקטן נבחר למשימה. הוא פשוט הועמד בין הקורות כדי שאנסו יוכל לבעוט לעברו, וכך נקבע עתידו. הילד התאהב בזינוקים עם כפפות, גילה שהוא טוב בזה, ובעיקר ראה בכך הזדמנות לעסוק בכדורגל בלי להיות מושווה לאביו – כי הרי ההקבלות האלה בדרך כלל לא נגמרות טוב.
אנסו יכול להעיד על כך. כמי ששיחק בדיוק במשבצת של זיזו, הוא נאלץ להתמודד עם ביקורות לא הגיוניות, ועשה מאמץ גדול לברוח מהן. הוא אפילו לקח בתחילת דרכו את שם המשפחה של אמא, וביקש לרשום על החולצה פרננדס. בשורה התחתונה, זה לא ממש עזר, והעסק רק הלך והתדרדר אחרי הבכורה המתוקשרת בגביע בשלהי 2016. אחרי מסע ארוך בין קבוצות זניחות למדי, הוא משמש כיום שחקן ספסל ברודז מתחתית הליגה הצרפתית השנייה. בחודש הבא הוא כר יחגוג יום הולדת 27, והקריירה שלו גמורה.
לעומתו, סבר לוקה שתפקידו על המגרש יעזור לו להנמיך את ציפיות הקהל והפרשנים. בקבוצות הנוער של ריאל הוא העדיף להיקרא פרננדס כמו אחיו, אבל במהרה שינה את השם בחזרה לזידאן, הוגדר כעילוי באקדמיה של ריאל, וחלם לרשת בבוא העת את מקומו של איקר קסיאס בין הקורות. את הבכורה בקבוצת המילואים הוא ערך ב-2016 לצידו של אנסו, כאשר גם אשרף חכימי היה בהרכב. לרוע מזלו, אם אפשר להגדיר זאת כך, אבא זינדין כבר היה אז מאמן הקבוצה הראשונה, ולכן האפשרות להתקדם לוותה באופן אוטומטי בטענות לנפוטיזם. הוא אולי סבר ששם המשפחה יזיק לו פחות, אך זה לא היה המצב. גם כשוער, זידאן נשאר זידאן.
לכן לא אהבו בתקשורת את ההחלטה של זיזו להעניק לבנו את הבכורה בליגה הספרדית במאי 2018, במה שהתברר תוך מספר ימים כמשחק הליגה האחרון שלו עצמו, כי הוא בחר להתפטר. לוקה לא הרשים בתיקו 2:2 באצטדיונה של ויאריאל, והיה לו חלק נכבד בשערים שספג. עם שובו של האב לקדנציה שנייה כמאמן, קיבל לוקה הזדמנות שנייה במרץ 2019. ושוב ספג פעמיים מול הואסקה הקטנה – ושמח מאוד כאשר בנזמה קבע 2:3 לקראת הסיום והציל אותו מכותרות בעייתיות נוספות.
בשלב זה חלה גם ההפנמה כי אינו יכול להתחרות באמת על האפודה הראשונה. כן, יש לו אינסטינקטים טובים, וגם משחק רגל משובח מאוד – אחרי הכל, הוא בנו של זידאן. כן, הוא היה פעם, ב-2015, אחד הגיבורים הגדולים בזכייה של צרפת באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 17. זה עדיין ממש לא מספיק כדי להתחרות עם טיבו קורטואה, והשם באמת עשה לו שירות רע. המשימה הייתה קשה גם כך, אבל עבור זידאן היא הייתה קשה שבעתיים.
"אני גאה באבא שלי ובכל מה שהשיג, אבל העיתונאים רק חיכו למעידות שלי כדי לדבר עלי. מי שלא היה בן של שחקן ענק לא יכול להבין במה מדובר. שחקנים צעירים צריכים להתפתח בלי קשר לשם המשפחה שלהם. הם לא צריכים לקבל יחס שונה. קל מאוד להגיד ששיחקתי רק בגלל שאני זידאן, גם בלי להכיר את הסיטואציה כלל וכלל. זו מעמסה כבדה", אמר לוקה בראיון לפני כשנה, כאשר כבר השאיר את ריאל הרחק מאחור.
לשם התחלה, הוא יצא לעונת השאלה בראסינג סנטאנדר ב-2019/20, והיה באנקר בהרכב ללא עוררין. מבחינה אישית, הייתה זו הצלחה, אבל הקבוצה ירדה מהליגה השנייה לשלישית ללא תנאי, מהמקום האחרון. היכולת שגילה בתקופה זו הביאה לו מספר הצעות נוספות מהליגה השנייה, ולוקה בחר בראיו וייקאנו – בזכות המסורת ורוח המועדון, וגם כדי לחזור להתגורר בעירו האהובה מדריד, ליד אבא. הוא חתם על חוזה לשנתיים, והשתחרר לראשונה בחייו מריאל כדי לצאת לדרך עצמאית.
את רוב העונה שעברה בילה זידאן על הספסל כי סטולה דימיטרייבסקי המקדוני היה בלתי ניתן להזזה. ואולם, דווקא בשלבים המכריעים ביותר של העונה, לקראת פלייאוף העליה לליגה הבכירה, הוא נסע עם נבחרתו ליורו 2020, כי ההתאחדות הספרדית ממש לא מתחשבת בטורנירים בינלאומיים כשהיא מתכננת את לוח הזמנים בליגה השנייה. לפיכך, הוזעק זידאן אל בין הקורות כאשר המועדון היה זקוק לו יותר מכל, ועשה עבודה אדירה. בגמר הפלייאוף מול ג'ירונה, אף התכבד האצטדיון של ראיו לארח ביציע את זיזו, שבא לראות את הצאצא שלו בפעולה בהופעה הפומבית הראשונה אחרי שעזב את ריאל.
זידאן לא אכזב את אבא – וראיו וייקאנו עלתה. ואולי דימיטרייבסקי שוב היה ענק בהרכב, ואפילו קושר למעבר אפשרי לברצלונה, אבל לוקה האמין שזמנו יגיע. זה קרה בשבועות האחרונים, וגם אם הקבוצה לא מצליחה לצבור נקודות כשהוא על הדשא, הופעותיו הותירו רושם חיובי. לכן סמך עליו איראולה ללא היסוס גם אתמול מול ריאל, וההימור הזה לא היה רחוק מלהניב הפתעה בדרבי. נגד המסירה הכפולה של ויניסיוס ובנזמה ממש לא היה לזידאן מה לעשות, ואם לא סופרים את מדליית הזהב ההיא ב-2015, היה זה משחקו המכונן בקריירה. סוף סוף, הוא עשה כותרות חיוביות גדולות בלי קשר לשם המשפחה שלו.
חוזהו בראיו מסתיים בקיץ, וזידאן עשוי להיות שחקן חופשי מבוקש בגיל 24. ההתקדמות שלו איטית מהצפוי, אבל הוא נמצא בעמדת זינוק לא רעה, ומצבו בכל מקרה טוב פי מיליון בהשוואה לאחיו אנסו. הדרך למעלה עוד ארוכה, אבל הוא מסוגל להגיע לשם. ואולי הוא לא יחזור לריאל, אבל הקרב אתמול בוודאי לא צריך להיות המפגש האחרון שלו נגדה. ואם זה יימשך, בסופו של דבר נציג המשפחה גם ינצח את לוס בלאנקוס.