אדן הזאר לראשונה בקריירה נגד ויאדוליד הערב (שישי, 22:30) ויש בזה משהו סמלי. ריאל מדריד התמודדה מול הסגולים-לבנים כבר ארבע פעמים מאז הגיע הכוכב הבלגי לסנטיאגו ברנבאו, אבל הוא לא היה כשיר לאף אחד מהמשחקים המדוברים. אוגוסט 2019 – פצוע. ינואר 2020 – פצוע. ספטמבר 2020 – פצוע. פברואר 2021 – גם פצוע. בעונה שעברה שיחקה ויאדוליד בליגה השנייה ולכן לא התמודדה מול אלופת ספרד, אבל סביר להניח שגם זה לא היה משנה את הסטטיסטיקה. כי הזאר אמנם יכול היה לשחק במשך רוב 2021/22, אך המאמן קרלו אנצ'לוטי בקושי העניק לו הזדמנויות כאלה, עם שבעה משחקי ליגה בלבד בהרכב.
העונה החמיר המצב אפילו יותר, והזאר פתח עד כה פעם אחת בלבד בליגה הספרדית ופעם נוספת בליגת האלופות. הוא נדחק לגמרי לשוליים, ממש לקצה הסגל ושום דבר לא מזכיר עוד את השחקן המרהיב שריתק והקסים בצ'לסי – במיוחד בעונתו האחרונה שם. עם מאוריציו סארי על הקווים, הבלגי פרח, כבש שיא אישי של 21 שערים בכל המסגרות במדי הכחולים ותג מחיר של 100 מיליון אירו לא הרגיש מופרך עבור מי שציפה לשחזור היכולת הזו במדריד.
אנשי ריאל לא ידעו שהם קונים כוכב פצוע ופגיע, ומאז לא מיצה הזאר אפילו עשירית מהפוטנציאל. ככל שחלף הזמן, כך החלו כולם להפנים שזה כבר לא יחזור. הזאר לא ישוב לכושרו העילאי מפעם. לא היה קל להשלים עם זה, אבל גם הקשר עצמו העיד לא מכבר: "לא אוכל לשחק שוב כמו בצ'לסי".
הייתה אשליה כי המנוחה המאולצת הזו תאפשר לו להגיע רעב ורענן לגביע העולם, אולם קו המחשבה הזה לא היה מציאותי והתוצאה הייתה אומללה. אחרי שני משחקים ראשונים גרועים מול קנדה ומרוקו, אפילו רוברטו מרטינס – המאמן שסמך עליו תמיד והעניק לו את סרט הקפטן – ויתר עליו במחזור הנעילה בשלב הבתים, כאשר הבלגים היו זקוקים לניצחון על קרואטיה.
הזאר נכנס אז בדקה ה-87, לא השפיע על התיקו המאופס ששלח את השדים האדומים הבייתה ומיד אחרי הטורניר הודיע על פרישה מנבחרת בלגיה. הוא ייזכר כאחד השחקנים הבולטים בתולדותיה עם 33 שערים ו-36 בישולים ב-126 הופעות, אבל בקטאר התקבל הרושם שזה היה פשוט יותר מדי. הפרישה הייתה צריכה להגיע לפני המונדיאל, ולא אחריו.
כעת, כאשר בלגיה כבר מחוץ לתמונה, נותרה להזאר רק התעסוקה במועדונים, וכאן השאלה המרכזית והקריטית ביותר היא: מה המרכיב הפיזי בדעיכתו ומה המרכיב הפסיכולוגי? אם הפציעות התכופות לא מאפשרות לו לשחק ברמה הגבוהה כלל, אפשר לוותר על הכל ולשמור על הבריאות. אין סיבה להתאכזר לגוף בניסיון סתמי להאריך את הקריירה על הדשא. ואולם, אם הזאר עדיין מסוגל לשחק, גם אם לא ביכולת שהפגין בצ'לסי, והמכשול המרכזי הוא הביטחון העצמי הנמוך אחרי שחלומו לעבור לריאל מדריד התרסק לרסיסים באופן כה מתסכל, אז לא הכל אבוד.
בכל הקשור לצד המנטלי ניתן לטפל, בעדינות ונחישות, ואז עדיין יהיו להזאר מספר שנים על הדשא. הוא הרי רק בן 31, כמו קווין דה בראונה, והפליימייקר של מנצ'סטר סיטי הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בתבל – גם אם למונדיאל הוא הגיע ללא חשק. כאשר רואים את הביצועים שלו במנצ'סטר סיטי על בסיס שבועי, אין בכלל ספקות בכך.
מבחינת הגיל, הזאר לא אמור להיות בסוף הדרך והבזבוז במדי ריאל בתקופה האחרונה זועק לשמיים. אם אלופת ספרד סבורה כי לא ניתן להפיק תועלת מהזאר, ואם הוא יכול לשקם את התשוקה לכדורגל במקום אחר, היה כדאי לשחרר אותו כאן ועכשיו. העובדה כי הושקע בו הון עתק לחלוטין לא רלוונטית כאן. אין שום סיבה להמשיך לשלם את שכרו רק כדי לאמלל אותו עוד יותר. זה סעיף שניתן לחסוך בתקציב, בעוד את ההוצאות על רכישתו ב-2019 אי אפשר להציל.
ואכן, כל הסימנים מראים כי בקיץ הקרוב יגיע הרומן הזה לסיומו, והחוזה יופסק. הבלגי פסל את האופציה להקדים את הפרידה לינואר מסיבות משפחתיות – הוא לא רוצה לעבור למדינה אחרת באמצע שנת הלימודים.
המדינה החדשה הזו עשויה להיות ארצות הברית או קנדה. ב-MLS מתעניינים בהזאר, ואפילו האלופה הטרייה לוס אנג'לס, במדיה משחק האקס המיתולוגי של ריאל, גארת' בייל, היא אופציה – בנוסף לטורונטו וקבוצות נוספות.
הדיווחים על האפשרות להגיע לאינטר או ליובנטוס שמגיעים מכיוון ארץ המגף מרגישים כמו ברווזים. אין למועדוני הפאר של איטליה היגיון להסתכן כך – הם כבר עשו את זה עם מספר גדול מדי של כוכבים מעבר לשיא. אולי זה יהיה מציאותי יותר אם הזאר יפגין לפתע ניצוצות של כדורגל אמיתי בחודשים שנותרו לעונה הזו, וכאן גם לאוהדי ריאל נותרו עדיין תקוות על אש קטנה. האם עוד יש להם סיכוי לראות את הזאר בריא לגמרי ובעל מוטיבציה גבוהה?
התקוות האלה מתודלקות באמצעות הדיווחים בתקשורת בימים האחרונים. בעיתונים 'אס' ו'מארקה' נכתב כי אנצ'לוטי שבע רצון מהביצועים של הבלגי באימונים מאז שובו המוקדם מהמונדיאל וגם ממצב רוחו. הברזילאים שהגיעו עד לרבע הגמר בקטאר – ויניסיוס ורודריגו – לא יעמדו לרשותו של הבוס ביום באצטדיונה של ויאדוליד וזה מאפשר להזאר להיות בשלישיית ההתקפה לצד קארים בנזמה ומרקו אסנסיו. למעשה, יהיה זה המשחק הראשון שלו בהרכב העונה בעמדה המועדפת באגף השמאלי, כי בפעמים הקודמות ניסה אותו המאמן בתפקיד הרבה פחות טבעי כחלוץ מרכזי.
באופן כללי, יהיה זה משחק מאתגר למדי מבחינת האלופה. גם שני הצרפתים הצעירים – אורליאן טשואמני ואדוארדו קמאבינגה – עדיין מתאוששים מגמר המונדיאל, ולא יהיו שם. גם לוקה מודריץ' עדיין חסר. פדריקו ואלוורדה שעבר חוויה לא פשוטה מבחינה מנטלית בקטאר והפגין יכולת מאכזבת מקצועית – יהיה במרכז המגרש כדי למלא את החור שהם הותירו והמעמסה על כתפיו תהיה גדולה. יידרשו הברקות בחלק הקדמי על מנת להכניע יריבה עקשנית ומאורגנת, להזאר עשוי אולי להיות חלק בזה.
הוא לא ראה שער ליגה מאז מאי 2021. זה צ'אנס האחרון שלו לשים כדור ברשת בשנת 2022, לשים אותה מאחוריו ולהתכונן בשקט תעשייתי ל-2023 שאולי תאיר לו פנים קצת יותר. זו צפויה להיות השנה בה יעזוב את הסנטיאגו ברנבאו והמאזן הסופי לא יהיה חיובי בשום אופן, אבל מי יודע – אולי בכל זאת יתאפשר לו לסיים את הקדנציה העצובה הזו עם חיוך על הפנים? אחרי כל מה שעבר במדריד, זה מגיע לו.