הולנד היא הנבחרת המועדפת עליי ולכן התאכזבתי מאוד מההפסד שלה לנבחרת גרמניה. התאכזבתי גם מההפסד שלה במחזור הקודם לדנמרק ולכן לא הבנתי איך המאמן של נבחרת האורנג' שגה ועלה עם שני קשרים הגנתיים בהרכב גם הפעם.
ההרכב שפתח את המחצית השנייה, עם רפאל ואן דר וארט וקלאס יאן הונטלאר היה צריך לפתוח את היורו ואז ההולנדים היו משיגים תוצאות טובות יותר. כאשר יש לך נבחרת כל כך כשרונית, אין צורך לפתוח עם שני קשרים הגנתיים, מספיק אחד.
אני לא מסכים עם אלו שאומרים ששיטת ה-4-4-2 סיימה את דרכה. הנבחרות הן לא ברצלונה ואין להם את ליונל מסי. ספרד וצרפת משחקות בלי שחקן מטרה, אך בניגוד אליה גרמניה מציגה בטורניר הזה את מריו גומז, חלוץ מטרה קלאסי שפירק את ההגנה הכתומה וכבש צמד נהדר.
 |
| דה יונג עצבני. אין צורך בשני קשרים אחוריים (יוסי ציפקיס) |
|
| |
רובין ואן פרסי אמנם הבקיע, אבל הוא לא מצליח לתפקד כמו בארסנל. אריאן רובן עדיין לוזר ושאר השחקנים היצירתיים לא באו לידי ביטוי. גרמניה חזקה ומספקת את הסחורה. יש לה שילוב של שחקנים מוכשרים, בעיקר בחלק ההתקפי.
בכדורגל הכל אפשרי. הולנד תהיה חייבת לנצח את פורטוגל בכל מחיר בשביל הסיכוי לעלות. בשביל זה היא תצטרך לעלות עם שני חלוצים ובמגמה אחת: לתקוף, לתקוף ולתקוף.