קשה להגדיר את הסיפור של רוביניו בריאל מדריד בהצלחה מסחררת, והקריירה שלו מוגדרת בעיקר כפוטנציאל גדול שלא מומש. אחרי התקופה בסנטוס הציפיות של הבלאנקוס ממנו היו אדירות, אבל החיים שלו מחוץ למגרש השכיחו את העובדה שמדובר בשחקן מצוין. בספרד פרסמו היום (שישי) מספר וידויים שלו לאורך הקריירה.
“כשריאל מדריד רצתה אותי ראיתי שיש שם הרבה ברזילאים ואמרתי לעצמי – למה שאלך לברצלונה? אני יודע שחלק מהאנשים שציפו שאזכה בכדור הזהב”, אמר רוביניו על התקופה בלבן, “כשפלה מדבר עליך אנישים מקשיבים. הם עשו את ההשוואות האלה, אבל אין פלה חדש, לא עכשיו ולא אף פעם. הבכורה שלי בריאל הייתה נהדרת, הגעתי יום לפני ורציתי כבר לשחק, זה היה מושלם”.
עזיבת הלבנים: “המטרה שלי הייתה להגיע לצ’לסי. סקולארי אמר לי שההצטרפות שלי יכולה לעשות את ההבדל בקבוצה שלו, אבל המו”מ של ריאל איתם הסתיים לא טוב. לא אהבו את זה שצ’לסי מכרה חולצות עם השם שלי לפני שהגעתי ובסוף התפוצצה העסקה. אני לא מתחרט שעזבתי את ריאל אבל אני מצטער על זה שזה היה בטעם רע. זה היה מועדון שפתח לי את הדלת והציע לי הזדמנות לכבוש את אירופה. מאוד אשמח לפגוש שוב את פלורנטינו פרס, לפגוש אותו, לתת לו חיבוק ולהודות לו על כל מה שעשה עבורי והאהבה שנתן לי”.
התקופה במנצ’סטר סיטי: “אהבתי את מנצ’סטר, את המועדון, המסעדות והדיסקו. אהבתי ליהנות. דיברתי כמה פעמים עם הבעלים של הקבוצה והוא אמר לי שהוא הולך להתאמץ בלנסות להחתים את קאקה וליאו מסי. זכיתי באליפות בכל הקבוצות ששיחקתי בהן חוץ מסיטי. אם אני מתחרט על משהו זה שלא הצלחתי לזכות בתואר עם סיטי, זה הדבר היחידי שהופך אותי לעצוב”.
דעתו על זלאטן ובקהאם: “איברהימוביץ’ נהג להגיד שהוא זה ששכנע את מילאן לצרף אותי. היה אומר לי ‘אתה כאן בשבילי’. האם הוא שחצן? כן, אבל בצורה טובה. הוא סומך על הביטחון והכישרון שלו, עבורי הוא כל מה שחלוץ צריך להיות – איש של שואו ו-ווינר. באימונים הוא אתגר את גאטוסו לקרב ג’יו ג’יטסו והוא חגורה שחורה. מי ניצח? זלאטן תמיד מנצח. דייויד בקהאם תמיד היה עם הברזילאים, הספרדים קינאו כי הוא דיבר יותר פורטוגזית מספרדית”.