לפני שבוע הכריזה מנהלת הליגה הליגה הלאומית ואיגוד הכדורסל על סיומה הרשמי של עונת 2019/20 בליגת המשנה והכרזה על בני הרצליה והפועל חיפה כעולות לליגת ווינר סל, זאת חרף מחאות של אליצור יבנה והפועל עפולה. יש קבוצות שהרוויחו ויש שהפסידו, אבל לא כולם היו מוכנים לדבר בקול ברור לגבי ההחלטה.
יו”ר מכבי רעננה ערן טסל כן שיתף עם ONE את מסקנותיו בעקבות ההחלטה: “היום עבר בדיוק שבוע מאז קיבלו איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה הלאומית החלטה לגבי סיום עונת 2019/20 בליגה הלאומית – ועם כל מה שכולנו עברנו מאז נדמה שזה היה כל כך מזמן… בפרפרזה על נושא אחר אני מרשה לעצמי לומר כי "ההחלטה על סיום העונה הייתה מההחלטות המוצדקות שבהחלטות". בכל יום שעבר מאז ברור לנו כי קברניטי האיגוד ומנהלת הליגה הלאומית קיבלו החלטה קשה אבל אמיצה, נכונה וראויה”.
ערן טסל (צלם: הראל שורצברג)
“נכון, כולנו, הנהלות, שחקנים, מאמנים, קהל ומועדונים ככלל, היינו מעדיפים הכרעה ספורטיבית על הפרקט, אבל בהחלטה שהתקבלה אין עצימת עיניים או הטמנת הראש באדמה, אין WISHFUL THINKING ואין התחמקות מלקיחת אחריות – יש כאן הסתכלות ישירה וכנה למציאות בעיניים והכי חשוב, שמירה על בריאות כל הנוגעים בדבר. בעוד כמה שבועות (ויש שיגידו כבר היום) יבינו שההחלטה הזו הקדימה את זמנה וגם יתר הליגות שנמנעו מלנקוט בצעד הזה ייאלצו לעשות זאת. לצערנו, המצב הולך להיות הרבה יותר גרוע לפני שהוא יהיה טוב וכל זה ייקח זמן”.
“עכשיו בוא ננתח את ההחלטה הזו ואת הטענה לחוסר ספורטיביות שבה בבחינת נושא העולות והיורדות. בסופו של יום בכל החלטה ניתן לבחור בין אלטרנטיבות. אם נסכים שסיום העונה הייתה ההחלטה הנכונה, אזי ניתן היה לבחור בין – 1. סגר מוחלט: אין יוצא ואין בא. אותן 14 קבוצות תשחקנה גם בעונת 2020/21 והקמפיין הנוכחי פשוט חסר משמעות. במצב הזה יש לפחות 6 קבוצות שנפגעות, כיוון שהן שואפות לעלות לליגת העל. רוב מתוך יתר הקבוצות הרוויחו הימנעות ממאבקי תחתית שאמנם הם אירוע לב בהתהוות, אבל הם חלק מהסיכון המקצועי”.
“2. עליות וירידות לפי המיקום הנוכחי – פגיעה בלפחות 4 קבוצות בחלק העליון של הטבלה ועונש קשה מאד לשתי קבוצות בתחתית הטבלה, שאחת מהן יורדת למרות שיוויון נקודות עם יריבתה בעקבות הפסד במשחק היחיד ביניהן (שבו נוצחה לאחר 4 הארכות). חשוב לציין שבצד של העולות יש יתרון של ניצחון למקומות 1-2 על מקומות 3-4 (ואם ההשבתה הייתה מתרחשת 4 ימים קודם לפני מה שהפך למחזור האחרון, כשהפער עמד על 2 ניצחונות, האם אז הקבוצות הדולקות אחרי צמד המובילות היו מקבלות את ההכרעה הזו בהבנה?)”.
שחקני הפועל עפולה וגביע הליגה הלאומית (אבי רביבו)
“3. עליות לפי המיקום הנוכחי והקפאת הירידות – זו האלטרנטיבה שבה נפגעות הכי מעט קבוצות. אני חס וחלילה לא מזלזל בגודל הפגיעה שמתקיים באף אחת מהדולקות אחר צמד המובילות, אבל כאן נפגעות במקסימום 4 קבוצות בעוד לכל היתר אין בעיה וזה גם מאפשר (בהנחה שליגת העל מקפיאה את היורדת/ות) עלייה מליגה ארצית לליגה לאומית מבלי לשנות את מבנה הליגה. לכן, אין ספק שבמבחן הנדבקות, סליחה, הנפגעות מההחלטה, האלטרנטיבה שהתקבל היא ללא ספק הפחות גרועה (ויש שיאמרו הטובה ביותר)”.
“אגב, חשוב לציין שהחלטות דומות מאד התקבלות בליגות אירופאיות בסדר הגודל הדומה לישראל, כמו בליטא, שווייץ, בלגיה (שם המיקום בעת סגירת הליגה גם איפשר העפלה לגביעי אירופה) ואוסטריה, בגרמניה ההחלטה בבונדסליגה השנייה (המקבילה לליגה הלאומית) הייתה זהה לזו שהתקבלה כאן – שתי הראשונות עולות לבונדסליגה הבכירה והירידות מוקפאות”.
“לגבי עניין עולה אחת או שתיים אין בכלל שאלה – איגוד הכדורסל קבע ופרסום בתחילת העונה כי תהיינה 2 עולות לליגת העל. זהו תיקון וקיום של הבטחה שראשי הליגה הלאומית רודפים אחריה מספר שנים ונתקלים בהתחמקות חוזרת ונשנית של ראשי מנהלת ליגת העל, שכלל אין בסמכותה להכריע בעניין ולמרות זאת הם דוחים את הסכמתם מעונה לעונה בשלל תירוצים ואמתלות”.
עוגן יוחננוב ועמירם הלוי (מערכת ONE)“נכון, שמעתי את הטענה על כך שבעונות האחרונות זו שסיימה ראשונה לא הייתה זו שעלתה. לכך אציין כי פעמיים מתוך השלוש היה מדובר בקבוצה שלנו, רעננה, שלא נבנתה מראש לעלייה (בניגוד לבני הרצליה והפועל חיפה, המאיישות את שני המקומות הראשונים העונה) ובפעם הנוספת מדובר בקבוצה (מכבי קריית גת) שקרסה על קו הגמר הן מבחינה כלכלית והן מבחינת פציעות. מנגד, חשוב לציין כי בעשור הנוכחי קבוצות כמו הפועל גלבוע/גליל, עירוני נס ציונה (בעלייה הראשונה), עירוני נהריה והפועל תל אביב סיימו ראשונות ועלו, כך שהטענה הזו היא בעייתית”.
“חשוב לציין שבקרב מנהלת הליגה הלאומית, המורכבת כמובן מראשי הקבוצות, היה רוב שרצה בהחלטה, תמך בה וחשב (ובטח חושב בעוצמה גבוהה יותר כיום) שהיא נכונה. שאלו אותי מדוע לא הקפאנו את הליגה וחיכינו לראות כיצד המשבר מתפתח, כפי שעשו בליגת העל. כפי שעשו חשוב לי לתת כאן את הצד של ראשי הקבוצות כפי שאני רואה אותו (וכפי שעלה בשיחות שערכתי עם ראשי קבוצות נוספים): היה ברור מיום ליום שזהו משבר בהתהוות ולא משהו בר חלוף. בשלב הזה כבר ברור שזה הולך להיות הרבה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב, ולא בטווח של ימים, לצערי. הסתמן שלא יהיה שינוי לטובה (מבחינת תנאים, כמובן) במדיניות משרד הבריאות לפני תחילת אפריל וסביר יותר להניח שזה לא יקרה לפי סוף פסח לאחר מחצית אפריל. המשמעות היא לשים את הקבוצות בהולד, מבלי יכולת להתאמן ביחד, במשך תקופה של מינימום 3 שבועות ואולי אף 5 שבועות ויותר”.
“ומה מצפים מאיתנו אז? להגיע לרגעי ההכרעה של העונה כמו הוקוס פוקוס ולקוות שהכל יהיה בסדר? נכון שאלו תנאי פתיחה (או סיום...) שווים לכולם (או לפחות למי שלא ינסה לעקוף את ההנחיות), אבל הספורטיביות נפגמת כאן בצורה מהותית ביותר ויש גם סכנה גדולה לפציעות של שחקנים עם משחקים בעומס גדול ביותר (כמותית, מבחינת חלוקה לימים, והן מבחינת האינטנסיביות של המשחקים ברגעי ההכרעה). ומה היה קורה אם לשלב הזה היו מגיעים כמה שחקנים חולים בקורונה? מי הבטיח שכולם יישארו בריאים? ואם כולם יהיו בריאים ואז תוך כדי שמתחילים לשחק מישהו נדבק? אז שוב עוצרים את הליגה? מבודדים את הקבוצה שלו? זה לא רציני ולא פרקטי”.
טיילר ווידמן מגיע לכדור (הראל שורצברג)“מעבר לכך יש כאן את נושא השחקנים הזרים. נכון, ברור לכולנו כיום שהמצב בארצות הברית פחות טוב מאשר כאן. עדיין, בני אדם בסיטואציות הללו של חוסר וודאות רוצים להיות במקום שבו הם מרגישים הכי בטוחים –אין כמו בבית. הלחץ אצל מרבית השחקנים הזרים בליגה היה לעזוב את ישראל כמה שיותר מהר. אז אומרים לי “שיטוסו ויחזרו כשהליגה תתחדש”. על כך אני עונה - חברים, זה לא משחק בפלייסטיישן. אף אחד לא מבטיח שהם יחזרו. לא מחכים להם פה חוזי עתק והם ישימו את בריאותם ואת משפחתם לפני הכל (מה שצריך להיות גם במקרה של חוזי עתק). אין לי ספק שאם הליגה הייתה מתחדשת חלק ניכר מהשחקנים הזרים לא היה חוזר, ואם היה חוזר אז אולי היה צריך להיכנס לבידוד לתקופה מסוימת או שהיה חולה בקורונה בזמן שהותו בארה”ב, וכל זה כמובן לאחר תקופה ארוכה ללא אימונים עם הקבוצה וכשהוא חוזר היישר לרגעי ההכרעה. אתם מרגישים ספורטיביות באויר? ואם חלק לא היו חוזרים וחלק כן, איזה יתרון היו מקבלות הקבוצות שהזרים שלהן חזרו? ואם המשחקים שנותרו לי עד לסיום העונה הסדירה הם נגד קבוצות שמשחקות עם 2 זרים, בעוד ליריבות שלי יש משחקים נגד קבוצות עם זר אחד או אף ללא זר? זה הוגן?”.
נושא הזרים: “במקביל, יש לנו אחריות גדולה יותר מול השחקנים הזרים. שחקן ישראלי, אם יידבק, מלווה כאן על-ידי משפחתו. שחקן זר מלווה רק על ידי הקבוצה, שאנשיה מתמודדים בעצמם עם סיטואציות לא פשוטות בתקופה זו. אם נחליט למרוח את ההחלטה האם לסיים את הליגה או לא, מי מבטיח שבעוד יומיים או שלושה ניתן יהיה בכלל לטוס מישראל? או לטוס אל ארצות-הברית? אנחנו שומעים עכשיו שטראמפ קורא לאזרחיו מעבר לים לשוב הבייתה לפני שלא יוכלו לעשות זאת. מה יקרה אם זר שאני אשכנע אותו להישאר עד כמה ימים כבר לא יוכל לחזור הבייתה בתקופה הקרובה גם כאשר ההחלטה על סגירת הליגה תהיה סופית? מהרגע שהליגה נסגרה ביום שני ועד ששני הזרים שלנו, אנטינו ג'קסון וטיילר ויידמן, עלו על טיסה ביום שישי בלילה, הייתי באמת בחרדות – גם להשיג טיסה, גם לקוות שבארץ לא יטילו סגר מוחלט ויסגרו את נתב"ג, גם לקוות שבארה"ב עוד יאפשרו להם לנחות ולא יכניסו אותם שם לבידוד (ואולי אפילו לא בידוד ביתי אצל במחנה צבאי?) וכמובן לקוות שלא ישתעלו בטעות בימים הללו ונצטרך לקחת אותם לראות רופא. אני לא נרגעתי עד אשר שניהם שלחו לי הודעה שהם בבית – כל הזמן חששתי ממה שיכול להשתבש ובסופו של יום כיו"ר קבוצה הם באחריותי”.
סיכום עונתו הראשונה בתפקיד יושב הראש: “העונה הראשונה שלי כיושב ראש הייתה מטורפת. קבלת המינוי לתפקיד מראש העירייה חיים ברוידא עמוק אל תוך הקיץ אחרי שהמו"מ מול ג'ף רוזן (כפי שפורסם לראשונה ב-ONE) לא הבשיל בינתיים למהלך שיכול היה להצעיד את המועדון קדימה, תוך בניית הנהלה חדשה שלא עבדה ביחד לפני כן, פציעה (שלא קשורה לכדורסל) של תומר פורת ביום הראשון של האימונים, החלפת זר אחרי חודש, פציעה ארוכה של השחקן הטוב ביותר בקבוצה בתקופת ההכנה (טיילר ויידמן) באמצע המשחק הרשמי הראשון של העונה, ההחלטה למכור כרטיסים ומנויים בפעם הראשונה – כשהם מגיעים לידיי בערך שעתיים לפני משחק הבית הראשון, שחקן זר שעשינו טעות בהחתמתו כמחליף לויידמן ויצר לנו בור מקצועי וכלכלי שהתקשינו מאד להתאושש ממנו, התפטרות מסיבות אישיות של מאמן הקבוצה שלושה ימים אחרי שאני משוחח איתו על האפשרות להארכת חוזה, התפרקות מקצועית משחק אחרי משחק למרות החלפת הזר המחליף, סגירה עם מאמן וותיק ומנוסה (עופר ברקוביץ') שעתיים אחרי סיום משחק תבוסה משפיל בקריית-מוצקין, כשעד הג'אמפבול באותו ערב הייתי בכיוון מחשבה אחר לגמרי”.
עופר ברקוביץ' (צילם: הראל שורצברג)“פציעה שסיימה את העונה של השחקן הישראלי הבכיר בסגל (גיא לביא), העברת סרט הקפטן לשחקן שגדל בכפר-סבא, אורי טרוצקי הנפלא שמבחינתי הוא סמל, סיבות משפחתיות (משמחות – ילד נוסף) שהגבילו את הזמן שיכולתי להקדיש לקבוצה, מחשבות על בנייה מחדש של הסגל בעוד ברקוביץ' נוטע בנו את האמונה שלא צריך מהפכות גדולות אלא נקודתיות (עם החלפת זר נוסף – בינגו) וכי הוא מאמין בשחקנים, הפסד בשנייה האחרונה במשחק תחתית עם סל שהתברר כלא חוקי, פגישה לילית אקראית ברחוב עם ירין איינהורן שהובילה לכך שהוא חזר הבייתה לרגעי ההכרעה בכדי לעשות תיקון לאיך שהסתיימה העונה הקודמת שלו בקבוצה ועוד הרבה קטנות בדרך”.
לסיום כתב: “אז אם הגעתם עד לפה אני אסיים במה שהתחלתי – ההחלטה שהתקבלה לגבי סיום הליגה הלאומית, הקפאת הירידות והעפלת שתי הקבוצות הראשונות בטבלה במצב הנוכחי אל ליגת העל, היא מהמוצדקות שהתקבלו, ושאפו למקבלי ההחלטה באיגוד הכדורסל ולרוב שתמך בה בקרב ראשי הליגה הלאומית.