ישראל הגיעה למשחק נגד גיאורגיה עם תנופה מהניצחון המעודד על סרביה, נראה שעודד קטש ייצב את החמישיה שלו ובחר לעלות שוב עם אותם חמישה. התפתח משחק קשוח משני הצדדים עם אחוזים נמוכים ועם החטאות מתחת לסל, בעיקר מצידו של ג’ייק כהן, והרבע הראשון הסתיים בתוצאה הנמוכה 9:11, לפחות לטובת ישראל. ג’ון דיברתולומיאו שנכנס הביא רוח חדשה למשחק, אבל עדיין התקשינו לייצר סלים במשחק מסודר ובגלל שנוצר מאבק על כל כדור מתחת לסל, אי אפשר היה לצאת לפאסט ברייק והיה קשה להשיג סל אחרי סל.
הגיאורגים, ללא טורניקה שנגאליה ומאט ג’נינג שלא שוחררו על ידי קבוצתם, התקשו לייצר נקודות ומתחת לסל סבלנו מהגובה של הסנטרים המקומיים שחסמו והקשו על הגבוהים שלנו להשיג סל. גם ברבע השני האחוזים לא השתפרו ואז הגיאורגים החלו לקלוע מהשלוש. שלוש שלשות רצופות, הודות לרכות בהגנה הישראלית, גרמו לקטש להזעיק פסק זמן. למרות הביקורת והבלאגן שיצר החלון של פיב”א, הקהל נותן גיבוי לנבחרות גם בהרכבים החסרים חרף אי שחרור של שחקני יורוליג ו-NBA.
עם עידוד הקהל כמו שראינו פה ובעוד מגרשים, כל משחק חוץ הופך לקשה. ישראל ניסתה לחזור למשחק ותמיר בלאט השיג שלשה שנייה בסך הכל לישראל, רגע לפני הירידה להפסקה והיינו כבר במרדף אחרי היריבה הביתית. קטש, שראה שאלכס צ’וברביץ’ ועידן זלמנסון לא מצליחים להתמודד עם הגבוהים הגיאורגים, הלך עם קו קידמי שכלל את תומר גינת וג’ייק כהן ואלו צמצמו קצת את ההפרש, אבל גם הם התקשו עם גוגה ביטאדזה המצוין והפיזי וכך סיימנו מחצית ראשונה גרועה, אך למזלנו רק בפיגור של ארבע נקודות הפרש עם שני סלים של בלאט ויובל זוסמן.
גם במחצית השנייה, אופי המשחק לא השתנה. המשחק האגרסיבי שהגיאורגים הכתיבו גרר אותנו לאותו סגנון, המסירות לשחקני הפנים העדיפים של הגיאורגים דרשו מישראל לעזור בפנים ואז ספגנו מספר שלשות, אבל גם גיא פניני, דיברתולומיאו וזוסמן השיבו בשלשות משלהם וכפו הארכה, לא לפני החטאה של בלאט שאילו קלע, היה מביא במו ידיו ניצחון. לפני הארכה וגם בסיומה, הכדור הגיאורגי האחרון נכנס לגיאורגי שרמדיני שהשיג סל ניצחון ואנחנו מסכמים עוד משחק בקמפיין שנותן ניסיון לצעירים אבל נגמר בעוד הפסד צמוד.
חבל על עוד הפסד דחוק, אבל צריך לנצל את שני המשחקים הבאים נגד גרמניה וסרביה להמשך הרצת השחקנים הצעירים ולבנות נבחרת למוקדמות אליפות אירופה הבאה, כי עדיין לא הבטחנו את השתתפותנו ביורובאסקט הבא.