אפתח בגילוי נאות: בשנים האחרונות אני משמש כיו"ר קבוצת עירוני נס ציונה בליגת העל, אולם לכדורסל לא הגעתי דרך ליגת העל ואפילו לא קרוב לכך, את מירב שנותיי בכדורסל העברתי במחלקות הנוער ובקבוצות בליגות הנמוכות בישראל דווקא כשחקן, כך שאת הכדורסל הישראלי חוויתי מכל הכיוונים.

עם השנים, מתוך רצון לבנות כדורסל בנס ציונה, התחלתי לעסוק בניהול כדורסל – אבל בבקשה אל תקראו לנו עסקנים. קודם כל, חשוב לי להדגיש שלאף אחד אין בעלות על אהבת ענף הכדורסל. בואו נצא מתוך נקודת הנחה שלכל המעורבים בנושא: שחקנים, מנהלים ואוהדים הענף חשוב מאוד. אקצין ואומר שלרובנו הוא החיים. לחלקנו זאת לא עבודה ולא פרנסה - אלא התנדבות ומפעל חיים.

חשוב שתבינו: אנחנו לא נגד הכדורסלן הישראלי, להפך - אני וחבריי בעד ליגה ישראלית שאותה מובילים שחקנים ישראלים. רובנו מחזיקים מחלקות נוער מפוארות עם אלפי ילדים, נשמש תמיד כשגרירים לכדורסל והכדורסלן הישראלי בכל מקום ובכל זמן, אנחנו בעד נבחרות ישראל ובכללי אנחנו בעיקר בעד ולא נגד.

יהונתן שולדבראנד וגיא פניני. הישראלים שובתים (משה חרמון)יהונתן שולדבראנד וגיא פניני. הישראלים שובתים (משה חרמון)

אנחנו נגד דבר אחד בלבד - החוק הרוסי. חוק שמגביל את המאמנים בניהול המשחק, חוק שפגע אנושות בשוק השחקנים הישראלי, חוק שבתקופתו חלה ירידה חדה בהישגי נבחרת ישראל הבוגרת והכי חשוב - חוק שנתנו לו צ'אנס במשך 11 מתוך 12 העונות האחרונות, אבל הוא לא ניצל את הצ'אנס שלו ונכשל.

עכשיו לנקודה הכי חשובה ומהותית בדיון: אנחנו כחברי המנהלת מוכנים לוויתורים, מוכנים לשינויים, מוכנים להתפשר - אך לא מוכנים למשא ומתן תחת איומים ולא מוכנים לחוק הרוסי שנכשל. בואו נשב יחד ונחשוב איזה פתרון הכי טוב – הן לשחקנים והן לקבוצות - בלי איומים ובלי אקדח על הרקה, אלא מתוך רצון אמיתי לגשר על הפערים בין שני הצדדים.

אתם השחקנים רוצים לשבות וזאת זכותכם. תמיד תהיה לכם הזכות לעשות זאת בשלב מאוחר יותר, אבל עכשיו זה לא הזמן! עכשיו הפגיעה בענף ובקהל היא לא מידתית, ולכן מתוך דאגה והבנת הסיטואציה הרגישה, אחת ההחלטות במנהלת עוד לפני תחילת המשא ומתן הייתה להמשיך את החוק הרוסי לעוד עונה עד אשר יתגבש פתרון. זה היה צעד כדי לתת לכם אמון שהמניעים שלנו נקיים ועל מנת שנוכל לפתור יחד את הבעיה.

שחקני נס ציונה (שחר גרוס)שחקני נס ציונה (שחר גרוס)

חשוב לי לציין שתי נקודות שעולות שוב ושוב בתקשורת שאין בהן שום הגיון: 

1. המיסוי על הזרים – במידה ויגדל נטל המיסוי על הקבוצות, גם השחקנים הישראלים ייפגעו מכיוון שתקציבי הקבוצות מוגבלים ובעקבות נטל המס הגדול יותר, החלק בתקציב של שכר הישראלים יקטן.  בשורה התחתונה הנהנים מהגדלת התקציבים בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות הם בעיקר השחקנים הישראלים, וזאת כי הטבת המס מגבילה את הקבוצות ברמת ההיצע לבחירת השחקנים (קבוצה לא תרצה לעבור את סף המס) וגם משאירה יותר כסף  לישראלים. לכן, אשמח אם מישהו יסביר לי איך הטבת המס לאמריקאים פוגעת בישראלים.

2. עתיד הכדורסל במסגרות האירופאיות – כיו"ר של קבוצה שמעולם לא שיחקה באירופה ותמיד היה בעד לדאוג קודם כל לאינטרס של הליגה הישראלית, אני יכול להעיד שברגע שהוחלט במנהלת הליגה כיעד אסטרטגי שחשוב לנו כליגה להשתתף ולייצג את ישראל באירופה, מוטלת עלינו החובה להתחשב גם בקבוצות שאנחנו שולחים על מנת שייצגו אותנו מעבר לים. לכן, גם על השחקנים - שאני בטוח שכולכם רוצים וחולמים להגיע הכי רחוק וחלק מזה הוא לשחק בקבוצה שמתחרה במפעלים אירופים - חלה אותה חובה.

במידה ונחליט כחברה, כמדינה או בכל פורום אחר שאנחנו לא רוצים להתחרות באירופה, הדיון יכול להשתנות ואז באמת ניתן לדבר על הורדת מספר הזרים. לכן, בהסתכלות רחבה על כל הצדדים ובאמת מתוך אהבה אמיתית לכדורסל והכדורסלן הישראלי, אני קורא לכל הצדדים: תורידו מעט מהאגו ובואו נחשוב על פתרון לעתיד טוב לכולנו.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה