הוא ההחתמה הכי נוצצת של הפועל ירושלים העונה, הוא מודע לציפיות, יודע מה נמצא על הכף ויותר מהכל הוא גם מודע לתחרות מכיוונה של האדומה שעשתה המון רעש בקיץ עם החתמות בפרופיל גבוה במיוחד, הפועל תל אביב.
כבר בפתיחת הראיון המיוחד והבלעדי ל-ONE, אוסטין וויילי אמר כי הוא מוכן להכל, כאילו שאי אפשר באמת להפתיע אותו. בכל זאת, מדובר בשחקן שהיה בכותרות כבר מימיו בקולג' באובורן. וויילי, שהגיע לשם בתור שחקן בפרופיל גבוה, נאלץ לשבת את השנה השנייה כולה על "אזרחי" לאחר שהוא וחבר נוסף לקבוצה הושעו בעקבות חקירה של ה-FBI לאור הדרך בה גויסו למכללה.
בחלק א’ של הראיון הבלעדי, הסנטר בן ה-25, שסיים את העונה שעברה כריבאונדר המצטיין וה-MVP של הליגה הטורקית, סיפר על החיים בירושלים, על האישיות שלו על הפרקט ומחוצה לו ומשפחת הכדורסל ממנה הגיע, ההתאהבות בכדורסל, שיתוף הפעולה עם ג’ארד הארפר, ההסתבכות במכללות, השיחות עם ברוס פרל, מאמנה של אובורן ודעתו על המצב החדש במכללות, שם שחקנים משתכרים בסכומי כסף גבוהים בניגוד לעבר.
אוסטין, אתה כאן כמעט חודש ואתה כבר מחייך.
"אני נהנה כאן ומאוד נרגש לקראת העונה. אני אוהב את הקבוצה שיש לנו".
האם הספקת לעשות איזה משהו מעניין שאתה כבר יכול לספר עליו? מקומות שביקרת, מקומות שאתה רוצה ללכת לבקר בהם?
"לא באמת הייתה לי את האפשרות להסתובב באופן הזה עם איפה שאני גר, אני גר ברחוב המקביל לאיפה שנמצא גן החיות והוא הכי טוב שיצא לי להיות בו, כך שלגן החיות ולאקווריום יצא לנו ללכת כבר הרבה פעמים. אני יודע שהבעלים הוא אוהד של הקבוצה והוא בחור ממש טוב, כך שהלכנו לשם מספר פעמים".
מיהו אוסטין וויילי?
"אוסטין הוא איש משפחה נחמד, צנוע מאוד, שקל להכיר אותו, אני חברותי ונאמן".
אבל לא חברותי כשאתה על הפרקט.
"לא (צוחק), זה סוויץ' שונה לחלוטין, אבל מחוץ לפרקט זה מי שאני".
הוריך שיחקו כדורסל, נראה שלא באמת היה לך סיכוי שלא תשחק גם אתה כדורסל.
"זה לא היה ככה, הם לא כפו עליי לשחק כדורסל ושמו לי את הכדור ביד, אלא נתנו לזה לבוא בטבעיות. אני אפילו לא נהניתי לשחק עד שהגעתי לכיתה ו' או ז' למעשה, בכל הפעמים האחרות זה היה יותר בשביל הכיף וקבוצות צעירות וחוץ מזה לא כפו את זה עליי אלא נתנו לזה לבוא בטבעיות וזה מה שקרה אז למדתי לאהוב את זה".
האם היה איזשהו מאורע ספציפי שגרם לך להתאהב במשחק?
"אני התחלתי לצפות באמת בכדורסל באזור העידן של קובי בראיינט, לברון ג'יימס, בוסטון סלטיקס של קווין גארנט וסאן אנטוניו ספרס, כך שזה באמת אחד העידנים הכי טובים של הכדורסל. התחלתי לראות משחקים עם אבי ולעקוב והתחלתי לאהוד".
ספר על התקופה שלך במכללת אובורן. איך היה המאמן ברוס פרל ומה ההשפעה שהייתה לו עליך?
"אני אומר שהוא בדיוק כמו שהוא נראה בטלוויזיה וכפי שמדברים עליו, הוא מאמן נהדר. אני מאוד נהניתי מזה והייתי שמח, אחת הסיבות המרכזיות שהגעתי לשם הייתה כדי לעזור ולבנות את התוכנית ולהרים אותה מעלה ואני מרגיש שהיא בדרך לשם ואפילו כבר נמצאת שם כך שזו הייתה חוויה נהדרת ולא הייתי מחליף אותה בעד שום הון שבעולם. לי ולו יש מערכת יחסים נהדרת עד עצם היום הזה".
דיברת איתו לפני שהגעת לישראל?
"כן, דיברנו קצת. הלכתי לאובורן עם הבן שלי והמשפחה בכדי שיראה אותם בפעם הראשונה ודיברנו. הוא סיפר לי על כך שהם עשו טיול של הקולג' לפני מספר שנים בישראל וכמה שהיא יפה ושהוא מכיר כמה אנשים במועדון, כך שהוא נתן לי הסבר קצר לפני שקיבלתי את ההחלטה הסופית להגיע לכאן".
האם דיברת עם אנשים נוספים לפני שהגעת?
"דיברתי מעט עם ספידי סמית', עם הבעלים וצוות האימון והם הסבירו לי הכל ואני מרגיש שקיבלתי את ההחלטה הכי טובה".
בהתחשב בכך שחבר קבוצה שלך לשעבר, ג’ארד הארפר משחק כאן, האם לקחת חלק פעיל בלשכנע אותו לבוא הנה?
"דיברתי איתו, אבל בכל הנוגע לזה שהם גייסו אותו זה לא היה קשור אליי, ג’ארד עשה את זה בעצמו, הוא שחקן נהדר והוא עשה דברים בקריירת הקולג' שלו ובקריירה המקצוענית שלו, כך שלא באמת הייתי צריך לעבוד על זה, פשוט אמרתי לו – לשם אני הולך ואם אתה רוצה בוא נלך והוא קיבל את ההחלטה נקווה שהוא שמח איתה גם כן כמו שאני שמח".
אם נחזור אחורה בזמן לימים שלך ושל ג'ארד בקולג', איך אתה רואה את הצמיחה של שניכם כשחקנים?
"אני מרגיש שיש הבדל גדול. תמיד היינו מוכשרים, אבל בכל הנוגע לגוף, ליכולות ולחשוב על המשחק זה באמת הבדל של יום וליל, כך שאנחנו עדיין מתפתחים, אנחנו יציבים בהתפתחות שלנו וגדלים ביציבות אבל אני מרגיש שהיה שינוי גדול".
השנים חולפות, אתה וג'ארד הארפר משתפים פעולה שוב ועכשיו יש לכם אפשרות להדליק את האש שלכם מחדש. אז למה אנחנו צריכים לצפות מכם?
"פשוט גרסה מעודכנת שלנו מהקולג', אבל בוגרים יותר. שנינו עדיין רעבים ועדיין צעירים כך שאנחנו נרגשים לשחק וזה אחד הדברים שממש גרם לי להתרגש השנה, לשחק עם ג'ארד שוב. מהקבוצה ההיא של אובורן שהזכרנו, עדיין כולנו קרובים ושומרים על קשר, כך שתמיד היינו קרובים. אני פשוט לא ידעתי שאני אוכל לשחק איתו שוב, כך שזה היה מאוד מרגש".
אתה אחרי עונה ראשונה נהדרת במכללות ואז מתחילה לה חקירת ה-FBI (בנוגע לשוחד לשם גיוס שחקנים) ועכשיו פתאום מודיעים לך שאתה מחויב לשבת בצד ולא לשחק במשך כל העונה השנייה, מה עובר לך בראש? איך אתה מרגיש ושורד את הדבר הזה?
"המנטליות שלי בנוגע להרבה דברים שקשורים לחיים היא שאני לוקח את הדברים מדי יום ביומו וצעד אחד בכל פעם. הגעתי לאחר קיץ נהדר והתמקדתי בלשחק שנה ראשונה שלמה באובורן ולהתפתח. ואז, הגיעו החדשות והיו מספר סימני שאלה, בהתחלה לא היה ברור איך הדברים הולכים לקרות מבחינת צעדים ואז הייתה שאלה בנוגע להיכן אני אשחק עד ינואר, עד שהם יחליטו על גזר הדין”.
“אני עדיין הייתי עם הקבוצה בהכנות, עד שהם אמרו שאני לא אוכל לשחק בינואר, אבל הדרך שבה התמודדתי עם זה הייתה בהסתכלות של מה הלאה, כך שנשארתי במכון הכושר כדי להישאר מוכן ושלטתי בדברים שהייתה לי שליטה עליהם. זו הגישה שלי בחיים וזה לא ממש השפיע עליי בצורה כל כך שלילית כפי שזה היה משפיע על אנשים אחרים, כך שאני מרגיש שזה עוזר לי המון בחיים".
אפשר רק להניח שהחלום של כל שחקן כדורסל הוא להגיע ל-NBA. יחד עם זאת, כשהיית בקולג' נאלצת להחמיץ את כל השנה השנייה. האם העובדה שלא שיחקת באותה השנה השפיעה על הכל, כלומר אלמלא המצב הזה האם יכול להיות שכבר היית מגיע ל-NBA?
"אני לא יודע, אולי. אני לא אוהב לחשוב על זה, אנחנו כבר לא יכולים לעשות שום דבר לגבי זה עכשיו. לא שיחקתי באותה השנה ועדיין הייתי על הרדאר של ה-NBA ועדיין הלכתי לקומביין ובסופו של דבר חזרתי. לאחר מכן העפלנו לפיינל פור, כך שעדין עשינו היסטוריה, אז אני לא יודע. לעולם אי אפשר לדעת, אבל אני שמח על המקום שבו אני נמצא כעת וה-NBA זו עדיין אופציה, כך שאני עדיין ממשיך להשתפר ואני רוצה לנצח כאן, אני רוצה לעשות צדק עם הקבוצה הזו והעיר הזו ולגבי העתיד, מי יודע?".
אם היו מוצאים שם משהו שזה נכון, גזר הדין היה גרוע יותר כן?
"כן".
אם כך, במידה רבה זה היה הרע במיעוטו במקום מסוים, שזו הייתה "רק" שנה אחת.
"כן. הרבה אנשים מסתכלים על זה בדרכים שונות, אני מניח שהייתי צריך להקריב, שמתי את זה מאחוריי".
בהתחשב בכל מה שקרה אז כשנאלצת לשבת בחוץ שנה ובכך שהיום שחקנים מקבלים תשלום די נכבד במכללות, מה דעתך על זה?
"אני חושב שזה נהדר. משלמים להם את מה שמגיע להם ואני שמח שהזמנים השתנו".
אתה מסתכל על הסכומים?
"לא באמת".
יש כאלו שמרוויחים מעל מיליון דולר, אם הסכומים האלו היו קיימים בתקופה שלך בקולג' או אפילו לפני כן כיצד זה היה משנה את המשחק לדעתך?
"אני מרגיש שהיו משלמים לי בערך אותו הדבר, הרווחנו לקולג' המון כסף אז אני מרגיש שזה היה בערך אותו הדבר, אבל מי יודע".
במונחים של מכללות, כמה גדולה הייתה העפלה הזו לפיינל פור עם אובורן, כדי שנבין למה ניתן להשוות אותה?
”זה כמו ששארלוט הורנטס יעשו את כל הדרך עד לגמר המזרח העונה או בשנתיים האחרונות. יש לאובורן היסטוריה של כדורסל עם אמי ואבי ועם צ'ארלס בארקלי ועם כל מי שהיה שם, אבל הייתה בצורת ארוכה. כשגדלתי תמיד הייתי אוהד של אובורן אז ידעתי שהייתה בצורת ארוכה של תקופה שלא הייתה טובה כבעבר, אז רק כשיש תוכנית שמגיעה למקום לפי החזון שלנו זו הייתה ברכה, זה היה מאוד מספק".
זה הכה בך שאתה חלק מההיסטוריה של עונה כזו במכללה? שהשם שלך כתוב בספרי ההיסטוריה?
"זה העניין, לא שמנו לב לכך בזמנו. אני תמיד אומר לאנשים שבאותה התקופה זה הרגיש פשוט כמו משחקי כדורסל של העונה הסדירה, להתכונן בכל פעם. אני באופן אישי ואני לא יודע מה לגבי השאר, אני באופן אישי לא חשבתי: 'וואו, זה מטורף', עד אחרי שכל זה הסתיים כשמסתכלים לאחור ורואים מה אותה הקבוצה השיגה".