מבוכה גדולה בהפועל ירושלים בתום ההדחה המאכזבת בחצי גמר גביע המדינה וההפסד, שהרגיש בסיום כמו השפלה, בתוצאה 76:67 מול הפועל חולון.
הבעלים אורי אלון נחת מניו יורק המושלגת הישר למושב ה-VIP החמים והיוקרתי של שמעון מזרחי בפינה הקיצונית מהספסל הקבוע של מכבי ת"א. בהתחלה הבוס היה רגוע ולא התרגש מהריצה של חולוניה. אח"כ הוא כבר נעמד על הרגליים והדליק את הקהל הירושלמי כאשר התחושה באוויר הייתה שחולון התפרקה. אלא שהשמחה במהרה הפכה לעצב, ומבטים מופתעים הפכו לקפואים. המבוכה עברה לחיוכים ועד לסיום הוא נע בכיסא והחל לזמר את שיר הפרידה של ארז אדלשטיין ממסיבת העיתונאים של נבחרת ישראל ליורובאסקט: "הכל בסדר, טו דו בום".
לפי הירושלמים, הכל ממש לא בסדר. השחקנים פצועים. המכסה להחלפת זרים הסתיימה. שפה משותפת בין המאמן לשחקנים המובילים? אין. המראות הקשים של אוהדי ירושלים נוטשים את היכל מנורה מבטחים הרבה לפני הבאזר הסופי כנראה לא יעזבו את אנשי הפועל הרבה זמן. מסתבר שההבלחות האחרונות בליגה היו באמת פשוט הבלחות. שיטה, נוסחה של מאמן, יד מכוונת, שליטה על שחקנים - אין. הפועל ירושלים הפכה מ-"אימפריה" שרוצה את הישראלים הכי טובים, נלחמת על הכרטיס ליורוליג ורוצה לזלול את כל התארים האפשריים, לחממה לטיפוח ופיתוח מאמנים שגידלו ביצים של שור כדי למחוק מהרוטציה את יותם הלפרין ובר טימור, ולספסל 40 דקות שלמות את הקפטן הירושלמי.
"לא משנה מה נעשה, לעולם לא נגיע ליורוליג. מכבי חוסמים אותנו", סיפרו גורמים ירושלמים על החלום הנגוז. האנרגיות בבירה כבויות. הספסל לא מעודד והשחקנים אינם רעבים להצלחה. הם לא רוצים את זה כמו שגיא פניני וג'ו אלכסנדר רוצים לנקום במכבי. או כמו שגלן רייס ג'וניור רוצה לחזור ל-NBA. או כמו שעוזר המאמן יונתן אלון יצא מהמיטה ב-40 מעלות חום כשהוא רטוב ומזיע דרך החליפה כדי לעזור לקבוצתו לשחזר את ההיסטוריה. הם לא רוצים את זה כמו חולוניה. הם לא רוצים את זה כמו שג'ייק כהן מת לנסוע למלאגה למשחק יורוליג במקום להיתקע בדרייב אין נגד נבחרת בריטניה.
הארסיות של שחקנים כמו טרנס קינסי וריצ'ארד האוול נעלמה והפכה לפרצופה האנמי של ירושלים. לפני המשחק הסנטר העביר ‘סמול טוק’ עם גלן רייס ג'יוניור, ואילו הפורוורד, שפעם היה עולה למגרש עם מטרה לחיסול ממוקד של היריב, נכנס הפעם לפרקט ומיד עשה דרכו לכוכב חולוניה לכיפים של חילופי כבוד. האופי בבירה השתנה. מאז הפרידה מהפרחחיות של קרטיס ג'רלס, האלופה בקריסה. אירופה אין. גביע אין. אליפות?
בתום ההפסד, אייל חומסקי וגיא הראל התקבצו על יד הכניסה לחדר ההלבשה של מכבי ת"א במסדרון התחתון בהיכל. לעומת אורי אלון שנכנס לחדר ההלבשה לשוחח עם מודי מאור. אנשי ירושלים נעו בין סקירה מלאה של דפי הסטטיסטיקה, למבטים עגומים על מכשירי הסלולארי.
לאט לאט הירושלמים טפטפו החוצה. גורמים בבירה טוענים שהסגל פצוע ופציע, ויש שחקנים שעוד לא נכנסו לכושר - האוול, למשל, שאמור להתייצב בשבוע הבא אצל עודד קטש ונבחרת ישראל להמשך קמפיין מוקדמות אליפות העולם, סובל מעודף משקל שהגיע על פי גורמים עד 10 קילו. ליאור אליהו סירב לשוחח עם התקשורת, ורק בר טימור, יוגב אוחיון והלפרין נשארו במלתחה עד אחרי חצות הלילה וכיבוי האורות בארנה לדבר על המצב, לנתח הסיטואציה, והמשברים בקבוצתם.
"האם היינו מנצחים עם מאמן יותר מנוסה? אאמ.. אאה.. אני לא יודע. מינוי מאמנים זה לא התפקיד שלי", אמר ג'רום דייסון, אחרי רגעים ארוכים של הפסקה ומחשבה בהם ניסה למצוא את המילים להגיד את שעל ליבו מבלי להגיד את שעל ליבו, ולא לספר שהמעמד היה גדול על הצוות הירושלמי. "בסופו של דבר, השחקנים משחקים, ומה שהרג אותנו זה ההגנה. לא שיחקנו ביחד, לא שמרנו ביחד, כל אחד חושב על עצמו, וזה גרם לתסכול אצל השחקנים וזה נגרר ולא יכולנו לעצור את זה", סיפר הגארד, ומנה עוד כמה בעיות בסגל בסמול טוק עם המנכ"ל הירושלמי על המדרגות המובילות החוצה לרחוב יגאל אלון, למבול האוהדים הסגולים שחיכה לגיבוריו.
"אנחנו לא עושים עבודה טובה בהתקפה. החטאנו הרבה זריקות ויש לנו בעיות בהגנה. אין לנו חיבור או הגנה קבוצתית. ספגנו הרבה סלים קלים וכדי למנוע את זה דרושים מאמצים קבוצתיים. זה מאכזב, אבל הפוקוס עובר לסיום העונה", דייסון סיכם.