המשכיות בצד הצהוב, הפתעה בזרים בצד האדום

פלייאוף ליגת העל נמצא ממש מעבר לפינה, למעשה הוא יחל לו בשבוע הבא ולפחות מבחינת הדירוג באשר לראשות הטבלה, הוא יכול להיקבע כבר הערב (רביעי) מבחינתה של מכבי תל אביב שעשויה להבטיח את המקום הראשון, בעוד שעבור יריבתה העירונית הפועל תל אביב הוא יכול לתת בראש ובראשונה אינדיקציה אמיתית באשר להיכן קבוצתו של סטפאנוס דדאס באמת נמצאת רגע לפני פתיחתו של השלב המכריע של העונה, מה גם שהרישומים למשחק, שהיו די צפויים מצד אחד הפתיעו במידה מסוימת מהצד השני. 

הדרבי התל אביבי תמיד מספק את הסחורה עם מתח, אמוציות, אנרגיות וכדורסל שכמעט תמיד מלווה ברמת עניין גבוהה שרק עולה ממשחק למשחק. על הנייר, הפועל תל אביב ערכה שלושה שינויים בסך הכל לאחר ההדחה ברבע גמר גביע המדינה, אחד על הקווים ושניים נוספים בסגל השחקנים. השינוי הראשון – הגעתו של דדאס, זה כמובן שינוי מרחיק לכת, שכן הוא מביא עמו המון סימני שאלה ולא בנוגע לאיכות של המאמן אלא יותר באשר לשינויים בשיטת המשחק, כמו גם ברוטציות ואופי השימוש בשחקנים.

הדרבי השלישי של העונה ייתן אינדיקציה לדדאס בראש ובראשונה. מאז שהיווני הגיע, רצף המשחקים של הפועל תל אביב היה נהדר ונראה שהביטחון חזר לקבוצה אחרי ההדחה הכואבת מהגביע. עד כה כה האדומים שיחקו מול שלוש יריבות שהיו בתקופות מאתגרות, כאשר כולן לא היו כשירות במאת האחוזים. שני המשחקים האחרונים של סגנית האלופה מול יריבות חזקות בדמות מכבי תל אביב והפועל ירושלים יהיו במידה רבה אינדיקציה להיכן הקבוצה עומדת רגע לפני תחילתו של הפלייאוף. 

סטפנוס דדאס. הפתיע בבחירת הזרים (רועי כפיר)

בחירתו של דדאס

רישום הזרים למשחק מהצד האדום הביא עמו הפתעה המסוימת. אייזיאה מיילס, שנחשב לשחקן שאמור להתאים כמו כפפה ליד לשיטה של דדאס נותר בחוץ, כמו גם אקסבייר מנפורד, ובמועדון הלכו עם מי שנחשב ללא ספק לאחד הכוכבים הבלתי מעורערים של הפועל תל אביב העונה – ג'יילן הורד. שני השחקנים מביאים דברים שונים, אך ננסה לעשות קצת סדר בדברים ולנסות ולספק הסבר להחלטה של המאמן היווני.

הבחירה ללכת עם הורד וג’ון הולנד, שנמצא בכושר מצוין, מביאה עמה ‘סייז’ והיא מובנת כאשר מנגד ניצבים חסיאל ריברו שידוע בפיזיות שלו וכשהעומק של עודד קטש במצבת הגבוהים כולל גם את ג'וש ניבו, רומן סורקין, ג'ייק כה ובונזי קולסון. הבחירה של דדאס ללכת דווקא עם יותר עומק בקו הקדמי היא מעין התאמה לסגל של הצהובים.

ג'ון הולנד. יוסיף גודל בצבע (שחר גרוס)

אם זה לא שבור, לא צריך לתקן את זה

ארבעת הזרים של עודד קטש, בטח שלמשחקים המכריעים הם לא פחות מ’באנקר’ (בראון, קולסון, ריברו וניבו), והשאלה היחידה שעולה לפני כל משחק חשוב בהינתן פציעתו של ווייד בולדווין היא מי יהיה הזר החמישי שיירשם, כלומר האם יהיה זה ג'ו תומאסון או שמה יהיה זה אנטוניוס קליבלנד. שניהם שחקנים מוכשרים מאוד, כל אחד מגיע עם כרטיס ביקור שונה באשר לסט הכישורים שלו. אם קליבלנד ידוע בזכות היתרונות ההגנתיים שלו, הרי שתומאסון מביא עמו יותר בפן ההתקפי.

יתרון נוסף, שאולי היה זה שגרם לקטש לרשום אותו ולא את קליבלנד או ג’יימס ווב, הוא היכולת שלו לעזור בהובלת הכדור, דבר חשוב מאוד בהיעדרו של בולדווין. צמד המשחקים מול הפועל ירושלים, בגביע ובליגה הבהירו כמה חשובה התוספת של גארד נוסף שיכול לייצר ונחשב לאיום יציב יותר מעבר לקשת בהיעדרו של בולדווין, כך שמה שעבד טוב מאוד נגד האדומים מהבירה והוכח כמשהו די יעיל שגם נותן פתרונות נוספים בשני צידי המגרש לא ‘שבור’, אז אין באמת צורך להחליף אותו. מה גם שניצחון הערב יאפשר לאלופה לעשות כרצונה באשר לניסיונות רוטציה בשני המשחקים הבאים שהיו לפרוטוקול וישוחקו בתוך פחות מ-96 שעות.

עודד קטש. אם זה לא שבור, לא צריך לתקן (חגי מיכאלי)