מכבי תל אביב הגיעה למשחק מול אנאדולו אפס אחרי שנחלה תבוסה באתונה ע”י פנאתינייקוס ועודד קטש. אותו הפסד הפתיע את אנשי הצהובים כי הם המשיכו לומר ‘אנחנו מכבי, לא מוותרים ונילחם עד הסוף כדי להראות מה זה מכבי’. אולם, התוצאות לא מצדיקות את האמירה הזו ובטח שלא היכולת של העונה הנוכחית.
אשתקד מכבי חוותה עונה טובה ביורוליג, גם לאנאדולו הייתה עונה נהדרת ביורליג וכל אחד יכול לפנטז מה היה קורה אם מכבי הייתה חושבת שהיא יכולה להגיע לפיינל פור והטורקים היו חושבים שיכולים לזכות בגביע. אנאדולו קבוצה עם תקציב גדול אבל גם לה יש בעיות כלכליות כמו רוב קבוצות היורוליג. הקבוצה הטורקית בוחרת שחקנים ומי שמשתלב במועדון נשאר בו הרבה זמן והיא לא מוותרת עליו.
אנאדולו לוקחת שחקנים שהגדולות ויתרו כמו כרטיס סינגלטון, טיבור פלייס, ג’יימס אנדרסון ושלא לדבר על בראיין דאנסטון ששיחק פה בארץ ונמצא בנאדולו כבר כמה שנים כשאף אחד לא מצליח להוציא אותו. גם וסיליה מיצ’יץ’ עבר לשם מבאיירן מינכן וגם בבואה ואדריאן מוארמן הגיעו ונכנסו היטב לתבנית הקבוצתית. שניהם צרפתים, שוק אליו מכבי לא מסתכלת כלל. בנוסף, יש גם את קרונוסלב סימון שלא לדבר על סימון ולולא רצה המאמן ארגין עותמאן לתת דקות משחק ולקדם שחקן טורקי כמו סנלי, התוצאה וההפרש היו גדולים יותר.
ועכשיו שיין לארקין – לפני שנתיים לארקין וסקוטי ווילבקין היו פנויים והיו אז בערך באותו סדר גודל. לארקין כבר היה אחרי הגעה ליורוליג כשלא מצא את מקומו ב-NBA והגיע לבאסקוניה.כל קבוצה עשתה את ההחלטה שלה וברור היום מי עשתה טוב יותר מההחלטה. זה לא שווילבקין לדעתי שחקן רע, הוא שחקן טוב, אבל הבעיה במי שציוותו איתו וסביבו.
מכבי ת”א רוצה לשאוף לצמרת וגם במידה שיש צמצום בתקציב בעקבות משבר הקורונה ביורוליג, אך הקבוצה הצהובה לא יכולה להסתכל ולומר ‘הוצאנו מכל שחקן את המקסימום, הוצאנו מכל שחקן בקבוצה ומהקבוצה כולה 120 אחוז’. יאניס ספרופולוס הנהיג והטמיע במכבי בשנה שעברה הגנה טובה, אך חלק מהשחקנים שהגיעו לקבוצה והחליפו את העוזבים לא הביאו את רמת ההגנה הנדרשת לקבוצה ביורוליג אבל גם בהתקפה הם רחוקים מהנדרש, כשאין מוסרים מספיק טובים, אין מנהל משחק טוב, אין שחקנים בעלי קריאת והבנת משחק כדרוש בליגה כמו היורוליג. טיבור פלייס לא מהכוכבים הגדולים שעבר מספר קבוצות ונקלט באנאדולו, שחזר רק עכשיו מפציעה ארוכה וב-10 דקות סיפק 10 נקודות, 3 ריבאונדים ו-3 חסימות בלוק שוט, והיה נראה שאף שחקן במכבי לא יכול לעשות כלום מולו.
אבל יותר מזה – היציאה להתקפות מעבר. למכבי הייתה בשנה שעברה תוצרת נהדרת בזה, אבל לאיפה היא נעלמה היום. אנאדולו הראתה הנעת כדור נהדרת שאין במכבי, שם יותר מדי שחקנים מכדררים ולא מניעים את הכדור ועושים זאת בצורה צורמת לעין מקצועית ולא מקצועית, וגם שחקנים שלא נחשבו לשחקני הגנה טובים לפני הגעתם להיכל עם אנאדולו, הראו רמת הגנה נהדרת וסגרו למכבי כל אופציה התקפית ועם סגירת ‘פסט-ברק’ שמנעה ממכבי ת”א סלים קלים.
אי אפשר לבחור שחקנים רק לפי סטיטיסטיקה או מידת הכישרון שלהם לפני שהלכו ל-NBA וכשלו שם. צריך גם עין מקצועית שתוכל להעריך ואף אחד לא יכול להעריך בהצלחה מלאה, אבל אחוזי ההצלחה צריכים להיות סבירים ומכבי לא מצליחה לבצע את מציאת השחקנים המתאימים לקבוצה. האלופה הישראלים גם לא מצליחה ליצור מהם קבוצה שמשחקת יחד בצורה וברמה הדרושה כדי להיות פקטור ביורוליג. לפעמים תוך כדי התהליך אתה משלם מחיר על הרצה של שחקן כדי שיתקדם ובשנה הבאה ייתן יותר תוצרת, אבל מי הוא השחקן או השחקנים החדשים שמכבי בונה עליהם לשנה הבאה שהם ישתפרו, יהיו טובים יותר ויחזירו את מכבי לצמרת היורוליג ששם היא רוצה להיות?
לצערי הרב, בחירת השחקנים התאמתם לקבוצה, ויצירת קבוצה ראויה ליורוליג רחוקה מלהיות משביעת רצון וזו בלשון המעטה במכבי ת”א. ההפרש וההתרחשויות על הפרקט מול אנאדולו בהיכל רק הראו את ההבדלים בין הקבוצות שהיו כמעט שוות בתחילת העונה, והיום רחוקות זו מזו. ‘אנחנו מכבי ונילחם עד הסוף’, אמרו, אבל הקבוצה ספגה היום את ההפסד הגדול הזה ללא תנאי. האם אחרי זה יעשו צעדים נכונים? האם עכשיו ינתחו את תוצאות היורוליג בעין מקצועית נכונה ויזיזו הצידה את כל האינטרסים והאינטרסנטים?
למרות שעונת היורוליג עוד לא נגמרה וכולם ינסו להופיע בספורטיביות מלאה, יש למכבי ת”א עוד הרבה עבודה לעשות מבחינת התוצאות וההחלטות שיוצאות מהן ופה יש סימן שאלה גדול.