מכבי תל אביב סיימה הערב (חמישי) שבוע איטלקי כפול בבית. כשמדברים על הבית, הרי שהיכל מנורה מבטחים חזר להיות מגרש ביתי אמיתי. אני שומע את המאמנים שמגיעים לפה והם מתייחסים לאולם כקשה ביותר. כמובן שגם השחקנים למדו לשחק וקיבלו דחיפה אדירה מהעידוד של הקהל, ומה שפעם היה יוצר לחץ על חלק מהשחקנים הפך ל’מכשיר’ חשוב מאוד.
יחד עם זאת, הקבוצה התגבשה, ההגנה השתפרה, ריבאונד ההגנה שהיה נקודת תורפה בתחילת העונה השתפר פלאים, הלחץ על הכדור שמביא ליותר איבודי כדור של היריב ויצירת פסט-ברייק וסלים קלים השתפרה, והתאום השתפר פלאים. שחקני הפנים, בעיקר ניבו וסורקין, החלו לנוע טוב יותר ולקבל את האסיסטים של בראון ובולדווין. קולסון מראה יכולות התקפיות עם הפנים לסל ועם הגב לסל בצורה מרשימה, והשחקנים למדו לתפקד טוב גם כאשר מספר התקפות הם לא מקבלים מצבי קליעה.
אבל אי אפשר בלי לציין ולדבר על בולדווין ובראון. שניהם שחקנים ברמה גבוהה ולקח זמן ללמוד ולתאם משחק של שניהם. הצמד צריך להיות הרבה עם הכדור, אבל הם השתפרו בללמוד לשחק גם כשלעיתים אחד מהם יותר דומיננטי מהשני בדקות מסוימות, והוא מחכה בסבלנות עד שהכדור יחזור אליו והוא יהיה הדומיננטי.
לורנזו בראון (איציק בלניצקי)עודד קטש למד גם כן את קבוצתו והצליח להכניס בה את מבנה המשחק שבו הוא מאמין, ובשבועות האחרונים הוא קוצר את הפירות. הקבוצה למדה להשתמש בג’ון דיברתולומאו, שלפי דעתי נותן את העונה הטובה ביותר שלו במכבי, וגם בג’ייק כהן שלא תמיד התרומה שלו צריכה לבוא לידי ביטוי בצבירת נקודות, אבל הוא מתאים מאוד להתקפת הפיק אנד רול של מכבי ושל קטש.
לקח זמן לכל הדבר הזה להתכנס ביחד, אבל מאז המשחק באנדולו, מכבי נמצאת בשיאה. מילאנו שנמצאת בעונה מאכזבת התאוששה לאחרונה ואף חלמה על הגעה עדיין לפלייאוף, אבל ההפסד המוקדם שלה השבוע נגד אנדולו הוציא אותה מהמרוץ.
למד את הקבוצה שלו. קטש (איציק בלניצקי)האיטלקים בדרך כלל משחקים התקפות ארוכות במטרה לכפות קצב איטי, אבל מכבי בקלות שברה את סגנון המשחק הזה וכפתה את הסגנון שלה. הרבע השלישי של הצהובים מתל אביב היה פחות טוב, פחות קצבי ועם פחות אנרגיות. בולדווין הסתבך בארבע עבירות וניצל מספיגת עבירה טכנית, בראון לא היה בשיאו ברבע הזה, אבל הרבע נגמר בעשר הפרש, וגם הרבע הרביעי התחיל רגוע מדי עם שגיאות הגנתיות ובחירת זריקות לא טובה של היליארד ובראון.
עם זאת, מרטין ודיברתולומאו עשו עבודה טובה, ומכבי ת”א חזרה לעצמה ופתחה שוב את ההפרש שהבטיח את הניצחון. המארחת פגשה השבוע שתי קבוצות איטלקיות, קבוצות פאר עמוסות שחקני יורוליג מוכחים, עם שני מאמנים גדולים ומצליחים כמו מסינה וסקריולו. לשתי הקבוצות תקציבים גדולים, אבל הן בעונה רעה עם כדורסל לא מרשים, וזה בלשון המעטה, עם שחקנים שלא נהנים מהמשחק ונראים אדישים, ועם שחקנים שהציגו הגנה ירודה, לא מתואמת ולא מאומנת.
שחקני מכבי תל אביב חוגגים (איציק בלניצקי)המעבר של מילאנו להגנה אזורית היה כושל כשלעצמו, ולא עצר כהוא זה את מכבי תל אביב. הצהובים נמצאים בכושר נהדר, כזה שאיתו הקבוצה יכולה להגיע רחוק העונה ביורוליג, כמובן בהתאם ליריבה בשלב הבא. כשאני רואה את המשחקים האחרים, למרות שאיני מזלזל באף אחת, הקבוצה של קטש נמצאת בכושר ובהתלהבות וביטחון שהיא יכולה להתמודד עם כל קבוצה ביורוליג.