אייל חומסקי נפרד מהפועל ירושלים. מי שהיה הבעלים והאיש החזק במועדון בעשר השנים האחרונות מכר את חלקו בקבוצה למתן אדלסון, שיחזיק ב-90% מהמניות של הקבוצה, לצד 10% נוספים שיהיו של האוהדים. כעת, מסכם חומסקי את תקופתו הארוכה במועדון מהבירה, שהסתיימה העונה עם זכייה בגביע המדינה והעפלה לגמר ליגת האלופות של פיב”א.
חומסקי פתח את הדברים בהודיה לאנשים שעבדו איתו בעשור האחרון: “אתחיל בתודות לאנשים שהלכו איתי. אני מסכים עשר שנים, וזה בדיוק השבוע, יש בזה משהו מיסטי. אני רוצה להודות לגיא הראל, שבעצם תשע שנים הוא היה יד ימיני וליווה אותי בכל מה שקרה במועדון, גם בשנה האחרונה. אני חושב שגיא הוא דמות כדורסל מספר אחד במדינת ישראל, בלעדיך לא הייתי מצליח.
השני שאני רוצה להגיד לו תודה זה אורי אלון, שהייתה לנו יחד את התעוזה והיכולת לחלום בגדול ביחד. אני חושב שההשקפה של שנינו שינתה לגמרי את ה-DNA של הקבוצה. גם למשה גרינברג, שותפיי הקודמים, האנשים שהיו בארגון בעשור האחרון ואמיר ואלעד, האחים של אשתי”.
חומסקי המשיך: “בזכותכם הפועל ירושלים הפכה למשהו גדול והצלחנו לבנות ארגון בסטנדרטים הכי גדולים שיש. המפעל הזה של המועדון עשה שינוי ושדרוג משמעותי, הצלחנו לזכות בשתי אליפויות, שלושה גביעים, הגענו לחצי גמר היורוקאפ, הגענו לגמר הצ’מפיונס עם אלפי אוהדים במלאגה. בממוצע כל עונה יש תואר”.
על השנה האחרונה, אמר: “השנה הזאת הייתה מאוד מאתגרת עבורי, בתחילתה לקחתי על עצמי להציל את המועדון לאיפה שהוא נקלע כלכלית וניהולית. הכרתי בן אדם מדהים, מאמן הקבוצה אלכסנדר דזיקיץ’, שהוא הכי טוב בליגה. הוא אדם מדהים, רגיש, שהקבוצה מוכנה להילחם בשבילו וזו זכות גדולה בשבילי להכיר אותו. עברנו לא מעט, זכינו בגביע, שברנו שיאי קהל בארנה, היו לנו אירועים מכוננים באתונה, וכמובן הפיינל פור בליגת האלופות, שאני בטוח שהקבוצה תצא מחוזקת מההפסד בגמר”.
על המאמנים שעבדו תחתיו: “היו שלושה מאמנים שקיבלו את הצ’אנס הראשוני, שהתחילו כעוזרי מאמן. אחד מהם זה מודי מאור, שאני בטוח שעוד יגיע ל-NBA. גם יונתן אלון ויותם הלפרין. אני גאה שנתתי להם את המושכות להצליח”.
כשנשאל על העברת הבעלות, ציין: “אני חשבתי שהדבר הנכון למועדון זה להעביר את הבעלות למתן אדלסון. אני מאמין שהוא דבר טוב מאוד להפועל ירושלים. בתוך הסיטואציה הזו, הבנתי שאני צריך לזוז, כי טובת המועדון חשובה לי מהכל. זה שיש לי רגשות, כולם מכירים, אבל עבדתי פה עם השכל”.
לאן הולכת הפועל ירושלים: “אני לא יודע כלום כרגע. העברתי את המושכות, ואין לי מושג לגבי דברים קונקרטיים על דברים שהולכים לקרות במועדון בעונה הקרובה. את השיחות שלי עם מתן אני רוצה לשמור לעצמי, אבל הוא בחור מאוד פיקח, יש אנשים מאוד טובים שמייעצים לו ואני בטוח שהוא ישקול מה הדבר הכי נכון למועדון”.
עוד הוא אמר: “אני בן אדם אינטואיטיבי. אני מאמין במתן, ואני מאמין שהוא יכול להקיף את עצמו באנשים רלוונטיים שייתנו לו את הכלים להמשיך את התשתיות שנבנו פה. יש פה מועדון שהוא גדול יותר מכל דבר אחר, ובעשור האחרון הפכנו אותו למשהו מאוד גדול. הדבר הזה רק ילך קדימה”.
על חזרה למועדון: “אני חושב שמתן הוא קרן אור מאוד גדולה, במיוחד לספורט ולכדורסל הישראלי. כשגורם כזה נכנס זה משהו שהוא בשורה טובה לכלל. אני תמיד אעשה כל מה שהפועל ירושלים תבקש ממני, ואם יצטרכו ויבקשו, תמיד אהיה כאן”.
על יורוליג: “לצערי לא הצלחנו להגיע לשם. באיזשהו שלב הבנו שמכבי ת”א לא רוצים שנשחק שם. התחרות שלהם זה מול הכדורגל, מול אמצעי פנאי אחרים. אם נהיה כמו ביוון, או בגרמניה, או בספרד, זה רק ירים את הכדורסל ויביא עוד הכנסה לכל הקבוצות. ניסיתי להסביר את זה ולהתמודד עם זה, אבל לא הצלחתי לצערי. אני מאוד מקווה שמתן יצליח, ואני חושב שאם יש מישהו שיכול לעשות זאת זה הוא”.
הרגע המשמעותי בעשור: “טעיתי המון בדרך, אי אפשר לעשות הרבה בלי לטעות. אני חושב שבשנה האחרונה הקדשתי המון אנרגיה כדי להחזיר את הקהל והגוש המעודד, כי היה אירוע של נתק שנגרם מאירועי ולנסיה וזה מאחורינו כרגע. אין רגע גדול מההליכה אחרי הזכיות לקברים של אמיר ואלעד”.
חומסקי התייחס גם לסאגת הדרבי: “אם לא יעשו משהו יהיה פה אסון, לשחק בלי קהלי חוץ? אם זה מה שצריך, אז אין ברירה”. הבעלים היוצא סיכם: “אני רוצה להגיד תודה ענקית להפועל, על המון רגעי אושר שנתנה לעשרות אלפי אנשים. תודה לך הפועל”.