המשחק הערב (שבת) בין הפועל ירושלים לבין מכבי תל אביב הגיע כשהקבוצה מהבירה בקו עלייה ברור והאלופה בצהוב בשיאו של משבר ביורוליג. טרם המשחק, כשראיתי ששון קילפטריק לא משחק, חשבתי שירושלים אינה פייבוריטית בסגל הזה. גם הסנטר החדש שהוחתם בשבוע שעבר, ג’ון אגבונו, לא נרשם ואינני יודע למה, כאשר המארחת של יותם הלפרין משחקת ללא שחקן בעמדה מספר חמש.
איתי שגב עושה עבודה סבירה בהגנה, אבל התקפית הוא לא מסיים בצורה יעילה מספיק. בנוסף, אנתוני בנט הוא לא שחקן שיכול לשחק בעמדה מספר 5 וגם ככה הוא בדרכו החוצה מהקבוצה. סולימאן בריימו עשה כמיטב יכולתו, אבל הוא לא יכל לבדו מול שחקני הפנים של מכבי שהיו טובים ויעילים יותר. זה השאיר את ירושלים תלויה בזריקות מהשלוש ועם חוסר בסלים בצבע בכמות מספקת לניצחון.
אין לאדומים הגנת יורוליג ומכבי הרגישה בנוח ברבע הראשון וברבע הרביעי, כאשר מי שניצחו הפעם למכבי את המשחק הם דריק וויליאמס, בתצוגה הכי טובה שלו עד היום, ועוד שחקנים שבדרך כלל ביורוליג לא לוקחים תפקיד חשוב – עוז בלייזר עם רבע ראשון מדהים וג’ון דיברתולמאו עם מחצית שניה מצוינת בהגנה וארבע שלשות, כולל החלטות טובות תחת לחץ שהביאו לצהובים את הניצחון.
במקביל, יפתח זיו נתן מספר דקות טובות בהגנה, ואין ספק שהגארד משחק עם הרבה הקרבה. גם ג’ייק כהן נתן היום תצוגה יעילה, שתרמה הרבה לניצחון – 11 נקודות ב-14 דקות היו לפאוור-פורוורד. האלופה סיימה את המשחק ללא אנטה ז’יז’יץ’ שנפצע ולא שותף בחמש הדקות האחרונות, אך גם אז לירושלים לא היה שחקן פנים שינצל את זה. מלבד זאת, סקוטי ווילבקין המשיך בתצוגות הרעות שלו. נכון שמצד אחד ירושלים הקריבה עליו שמירה כמטרה מספר אחת, אבל במקביל גם הוא לא נמצא בשיאו ונראה קצת עייף.
יש לציין שהיה משחק באווירה טובה עם קהלים צבעוניים ומהלכים מלהיבים. במהלך ההתמודדות אף קבוצה, עד הדקות האחרונות, לא הצליחה לפתוח הפרש מבטיח. אולם שבע דקות לסוף המשחק, ירושלים עלתה ליתרון שבע הפרש. יאניס הזעיק פסק זמן וממנו מכבי יצאה טוב הרבה יותר. וויליאמס ניצל את החילופים בהגנה של המארחת, שהשאירו אותו מול שומר נמוך או חופשי לגמרי לקליעת שלוש מכריעה.
כך היה גם מול דיברתולמאו, שניצל היטב את השגיאות בהגנת המארחים שהשאירו אותו פעמיים לזריקת שלוש מכריעות. בסיום, האורחת נתנה את הכדורים לכהן שהלך לקו העונשין, אך הוא לא התרגש ודייק עם 5/5. באשר למאמן, יאניס הגיע למשחק כשכל הלחץ עליו ובמקביל עם הודעת הגיבוי של ההנהלה. המאמן היווני עמד בלחץ, כשלעומתו מנגד יותם הלפרין חווה לראשונה את המשחק עם הלחץ הגדול ביותר בכדורסל הישראלי.
ליותם לא היו פתרונות כדי לכסות את החורים בהרכב שלו וכאמור ממצב יתרון של שבע הפרש קבוצתו לא עשתה את הפעולות הנכונות בהגנה, ואולי שם הפסידה את המשחק. בזמן הריצה של האלופה, ירושלים עשתה פעולות התקפיות ללא ריווח מספיק, ללא שחרור שחקנים לזריקה נוחה ורוב הזריקות בהתקפות האלה היו תחת לחץ. כאמור גם ללא תשובות בעמדה 5 ועם חוסר ברכז מחליף. נכון שההעברה של נועם דוברת היא מעשה נכון, אבל אי אפשר אחרי יום בקבוצה החדשה להיות משפיע ואפקטיבי. נועם יצטרך זמן כדי להיכנס לעניינים ולחזור לכושר.
כעת אחרי הניצחון הצהוב, לשתי הקבוצות אין זמן למנוחה – למכבי הרבה פחות, כי יש לה עוד שני משחקים השבוע והמשחק בהרצליה כבר ביום שני ממש לא יהיה טיול בפארק. מה גם שטרם ברורה חמורת פציעתו של ז’יז’יץ’, שכל כך חשוב למכבי, בעיקר בתקופה כזו.