במשחק השני של גמר הפלייאוף בליגת ווינר סל, גלבוע/גליל הבטיחה וגם קיימה. אחרי המשחק הראשון שבו הקבוצה הצפונית לא נשברה אבל לא הייתה במיטבה ומכבי תל אביב ניצחה, חלק מאנשי הכדורסל לא האמינו שהחבורה של אבישי גורדון יכולה לנצח, אך אחרי משחק הקרבה וכדורסל טוב מצד שחקני המפתח, היא ניצחה וכפתה משחק שלישי כבר מחר (חמישי), בלוח זמן מטורף שאין בו זמן לנוח ולהתאושש.
כולם יודעים הכול על כולם. גלבוע ניסתה לעצור את סקוטי ווילבקין ולא הצליחה, אבל למרות הכול מנצחת. בדרך כלל כשמכבי מפסידה כולם מתרכזים בהפסד שלה ושוכחים קצת את המנצחת, ננסה להתגבר על זה כי גלבוע/גליל ראויה לניצחון למרות שאין מגיע וראוי בספורט. הקבוצה הגיעה נחושה, מרוכזת ובכושר קליעה מטורף של 30 נקודות ברבע הראשון.
החמישייה הראשונה שלה ובעיקר 4 האסים - ג’ו תומאסון, יפתח זיו, קרי בלקשיר וג'הייבה פלויד, שהיו ביום טוב ושיתוף הפעולה ביניהם היה מצוין. שני הדברים שהיו חסרים לגלבוע במשחק הראשון לדעתי וגם לדעת מאמנם הם קודם כל בקליעה משלוש, ודבר שני בשמירה על ווילבקין. אי אפשר לומר שהם לא ניסו לעשות הכול כדי לעצור את הגארד, אבל ווילבקין במשחק מדהים כשיאניס ספרופולוס לא מרשה לעצמו את הלוקסוס של הורדתו לספסל, שיחק 37 דקות כי בלעדיו זה היה נראה רע.
אז נכון, הייתה הרבה ביקורת על סקוטי ווילבקין אבל הוא השחקן הכי חשוב והכי טוב במכבי ת”א, הוא שחקן יורוליג אמיתי, הוא קיבל קצת עזרה מכריס ג’ונס אבל מהאחרים לא מספיק. נכון, גם שחקני המשנה בגלבוע/גליל לא התעלו כי הלחץ והאווירה דורשים ממך התעלות מיוחדת וניסיון במעמדים כאלה. הקבוצה הצפונית קיבלה היום משחק מצוין מתומאסון שהיה פעיל עם 17 נקודות ב-37 דקות, כי אי אפשר היה לתת לו לנוח. הוא ויפתח זיו לקחו את רוב האחריות הגדולה לשמור על ווילבקין וזה דורש ממך הרבה מרדף, הרבה עבודת רגליים ואסור לאבד ריכוז לשנייה כי סקוטי החתול זז, מקבל חסימות ועולה לקליעה ממרחקים גדולים.
יחד עם זאת, עם קצת מצבים של גיל בני ובחילופים של הגבוהים, סך הכול בגליל ניצלו בצורה יוצאת מן הכלל את החולשה של גבוהי מכבי ת”א. אנטה ז’יז’יץ’ (שתוך כדי המשחק התברר שהוא קצת פצוע בגב), אות’לו האנטר שנראה לא טוב, עומרי כספי שהיה טוב יותר בחצי הגמר ובמשחק מספר 1 וגם טי ג’י קליין שתרם שלשה אחת והקריב כמה עבירות אבל זה לא מספיק. גבוהי מכבי למרות הכל שלטו בריבאונד ההתקפה כפי שהיה במשחק הראשון גם כן וזה מנע מגלבוע לנצח בהפרש גדול יותר.
במכבי לא זלזלו במשחק אחרי הניצחון במשחק הראשון. יאניס הרבה להשתמש בווילבקין, ג’ונס וברתולומאו ביחד כשאנג’לו קלויארו שהפתיע בקליעות השלוש שלו במשחק הראשון לא חזר על זה במשחק השני. ספרופולוס לא זלזל בגלבוע ונתן כבוד ליריבה. כנראה שמכבי מצד אחד לא נכנסה למשחק כראוי והתוצאה היא שהיריבה הצפונית באה הרבה יותר דרוכה, והשחקנים שלה נכנסו למשחק כמו מלוע של תותח. הם ניצלו את האיטיות בכניסה למשחק של מספר שחקנים של מכבי כי בכל משחק בנוסף לווילבקין ולז’יז’יץ’, בכל משחק בסדרות הקודמות ובגמר הגביע, מישהו התעלה. פעם זה היה כספי, פעם זה היה יובל זוסמן, פעם קלויארו, אבל כעת הכול היה על כתפיו של ווילבקין וככה קשה לנצח.
יאניס השתמש בשני פסקי הזמן שלו כבר אחרי שש דקות וחצי ונשאר כ-13 דקות ללא פסק זמן. גלבוע התחילה כסופה והגיעה כבר בחצי הראשון להובלה של 16 הפרש, אבל אי אפשר לרוץ משחק שלם עם 30 נקודות לרבע במשך ארבעה רבעים. ספרופולוס, בניגוד להרגלו, צמצם את השימוש בזוסמן, בכספי וגם באחרים, אבל גם זה לא הביא ניצחון. כל ארבעת האסים של הגליל קיבלו שבחים ממני אבל מי שעשה עבודה טובה הוא בניה סרור, ילד צעיר, חזק וגבוה. יליד המועדון קיבל 8 דקות להתמודד עם גבוהי מכבי ת”א, עשה 6 נקודות, העלה את האחוזים שלו מהעונשין ולקח ריבאונדים חשובים. עוד ניסיון בהתפתחות שלו.
המשחק השלישי נקבע בהפרש של יממה אחת וכבר אמרתי שזה לוח זמנים קשה לכולם, ויותר מזה פוגע בכשירות של השחקנים ומוסיף לסכנה לפציעות, אבל במשחק המכריע הרבה שחקנים צריכים להגיע ולשחק על הרזרבות כי באמת אחרי אחרי המפגש הכול נגמר וכל הכדורסל יוצא לפגרה (אוי מה נעשה בלי כדורסל). אין זמן לאימונים לפני המשחק וגם אם מישהו יגיע לאימון קליעות יהיה קשה לעשות אימון טקטי והכל באסיפות וידיאו והסברים. חשובה במשחק האינטליגנציה של השחקנים. עוד לילה ללא שינה למאמנים ואני כבר מחכה למשחק.