מכבי תל אביב והפועל ירושלים הגיעו למפגש הגדול ביניהן אחרי הפסדים ואכזבה באירופה, כאשר לקטש וירושלים היו יותר ימים של התאוששות כדי להתכונן למשחק מאשר לספרופולוס וקבוצתו. למרות זאת, מכבי באה למשחק הזה בהרבה יותר אגרסיביות, נחושה יותר, עם מה שנראה כרצון עז יותר לנצח.
נראה היה שלמכבי המשחק הרבה יותר חשוב, גם כדי לחפות על ההפסד המאכזב ביום חמישי, אבל לא רק. הקבוצה של קטש, לעומת זאת, לא הייתה נחושה, ונראתה כמו קבוצה שלא הגיעה מוכנה מנטלית למשחק.
החוק הרוסי מכתיב למאמנים הרכבים שונים ורוטציות שונות בליגה מאלה בהן הם משתמשים באירופה, וזה משפיע על היכולת במשחק. שחקני מכבי - זוסמן, ג’ייק כהן וברתולומיאו - מקבלים מעט דקות באירופה ומגיעים עם רצון עז לליגה, כשהם לא עייפים מדי. בר טימור, צ’וברביץ’ וליאור אליהו מושפעים יותר מהמשחקים באירופה וזו בעיה בירושלים.
סקוטי ווילבקין מול בר טימור (איציק בלניצקי)אם זה לא מספיק, אז אליהו יצא עם חמש עבירות בארבע דקות, ואין ספק שספיגת העבירות בצורה כל-כך מהירה השליך על מה שקרה לקבוצה. מצד שני, החלטת קטש לעלות עם צ’וברביץ’ בתחילת המחצית השנייה הוכיחה את עצמה, לאחר שצ’וברביץ’ התחיל עם עשר נקודות רצופות ושינה את כל המשחק של הקבוצה מהבירה, זאת בנוסף לשינוי לטובה בהגנה של ירושלים, מה שנתן לקבוצה יכולת להתמודד עם הצהובים למשך מספר דקות.
רוטציות גדולות מדי ופירוק של חמישיות שרצו טוב לטובת מכבי נתנו לירושלים אפשרות לצמצם את הפער, אבל הקבוצה של קטש בכל זאת לא הובילה אפילו פעם אחת במשחק. מכבי הגיעה לקליעות מהצבע ובכלל משתי נקודות בקלות, וזה נתן לה אחוזי קליעה גבוהים מהשדה, כשירושלים לא הצליחה לעשות מספיק עצירות בהגנה. מכבי ניצלה את החולשה ההגנתית של ירושלים וחגגה בהתקפה, כששחקניה קולעים בלי בעיה, מתי שהם רוצים. קטש עבר לשמירה שבלבלה את מכבי בתחילת ההתקפה, אבל לאחר הנעת כדור ווילבקין וברתולומיאו קלעו משלוש נקודות, כאשר כל סל כזה הגיע ברגע מכריע.
ג"ון דיברתולומאו ומייקל רול (רדאד ג'בארה)גם טאריק בלאק היה יעיל וטוב יותר מאשר ביום חמישי, כאשר ברור שבליגה הישראלית ההגנה והפיזיות שהוא חווה היא נמוכה מאשר ביורוליג. מצד שני, לא בכל חמישייה הוא מקבל מספיק כדורים והיום, כשהוא היה יחד עם ג’ייק כהן, הוא קיבל יותר כדורים משהוא מקבל מאוברייאנט. גם הגארדים צריכים להסתכל עליו ולהפעיל אותו יותר.
ג’יימס פלדיין הגיע לירושלים מהיורוליג ועד לפני כשבועיים סיפק הצגות עם אחוזי קליעה מפלצתיים מהשלוש. קטש המסובך עם החוק הרוסי סיגל לקבוצה מצב שבו פלדיין וגם ג’קובן בראון המצוין עולים מהספסל. אני חשבתי שהיום אולי קטש יפתיע ויעלה איתו בחמישייה, אבל פלדיין קם מספסל והיה היום חלש מאוד. נכון שמכבי הקדישה לו הרבה תשומת לב הגנתית, אבל משחקו היה מהוסס וחלש והוא לא קיבל מספיק מצבי קליעה.
מכבי בחרה בצדק לשים בתחילת המשחק את זוסמן בהגנה על בלאט, כי הוא מכיר אותו מצוין ויודע להתמודד איתו בפיק אנד רול, שזה נשקו האמיתי. ואכן, זוסמן ומכבי הצליחו להוריד מהתפוקה של בלאט וזה שיבש את התכניות של ירושלים, שרדפה אחרי מכבי לכל אורך המשחק וצמצמה פה ושם, אבל לא סיכנה את הניצחון של הצהובים. בלאט, בהופעתו הראשונה כשחקן מוביל במשחק גדול שכזה, ייקח את קלטת המשחק וילמד ממנה הרבה.
תמיר בלאט ויובל זוסמן (רדאד ג'בארה)רבות דובר בשבועות האחרונים על עמדת הרכז במכבי. ווילביקן וברתולומיאו הם הקלעים המובילים של מכבי, כאשר ווילביקן הוא אכן קלעי מצוין אבל פחות טוב כרכז וגם הגנתית מהווה בעיה מסוימת. מצד שני ברתולומיאו משמש כרכז שמכניס אנרגיה, מהירות, לחץ ושמירה על רכזי היריב, כפי שניתן היה לראות מול בלאט, ומתבל את זה בשלשות מדהימות בזמן מתאים שהכריעו את המשחק ותיסכלו את ירושלים.
הקבוצה של קטש צריכה להרים את הביטחון של בר טימור, ליאור אליהו וצ’וברביץ’, שהפתיע ביכולת טובה בתחילת המחצית השנייה. כל שפת הגוף והשאפתנות ההגנתית צריכה לעלות מדרגה או שתיים.
בסיום שבוע עמוס וקשה לשתי הקבוצות, מכבי יצאה עם ראש מורם מהמשחק הזה, אבל עם צמד משחקים קשים באירופה שכל אחד מהם הוא מאסט – משחק נגד חימקי ובסיום השבוע בליטא נגד ז’לגיריס.