מכבי תל אביב בדרך להשלים את הסגל לקראת עונת 2023/24 ולפני שיוצאים בהצהרות נמהרות או מסיקים מסקנות מוקדמות, אפשר להבטיח דבר אחד: האוהדים הולכים להגיע להיכל מנורה מבטחים בכל שבוע והשחקן הראשון שהם ישימו לב אליו יהיה חסיאל ריברו.
בדומה לדניס רודמן או ג'רמי סוהאן מסן אנטוניו ספרס, גם הפורוורד/סנטר החדש של הצהובים נוטה לשנות תסרוקת בתדירות גבוהה. פעם אלו צמות צמודות, פעם מדובר במוהוק צבעוני ויש פעמים שסתם לא התחשק לו לעשות כלום והוא עולה איך שהוא רוצה. הדבר הכי חשוב מבחינתו, מעבר לזכייה בתארים, זה להיות שמח ולהקרין את השמחה החוצה.
ריברו (29, 2.06) הוא הקובני השני אי פעם ששיחק ביורוליג אחרי הווארד סנט רוס שעבר בפנאתינייקוס. הוא אמנם לא שם יותר מדי מרשים, אבל את העונה שעברה הוא פתח בסערה וזכה בשחקן החודש של הליגה הספרדית באוקטובר ודצמבר. כשהחלו להיערם הפציעות בוולנסיה הגיעה דעיכה, ירידה במעמד ופיצוץ עם המאמן שהוביל לאי חידוש החוזה. הוא הוזכר כמועמד לברצלונה ובאסקוניה, אבל אז הגיעו ההצעות מישראל וזאת תהיה הפעם הראשונה שבה הוא יגיע לשחק במדינה שאינה דוברת ספרדית. אז מה הקובני החביב יכול להביא למכבי תל אביב?
לריברו, או בכינויו "פאפי", היה סיכוי מאוד נמוך להיות שחקן מקצועני. מאמן קובני נתקל במקרה באביו, שמתנשא לגובה של שני מטרים, ושאל אותו אם יש לו בן שמשחק כדורסל. באותו זמן ריברו בן ה-10 התמקד בלשחק כדורעף, שכן קובה נחשבה בזמנו לאחת המעצמות בתחום, כאשר הכדור הכתום נותר כתחביב.
לאט לאט הבינו שיש לו יכולת להגיע רחוק והוא נחשב לאחד הכישרונות הצעירים הגדולים בקובה, אבל היה בשוק שגילה על העולם שבחוץ: "עד 2015 כדורסלנים קובנים לא יכלו לצאת לשחק בחו"ל", אמר בראיון, "לא משלמים לך כדי לשחק בליגה הבכירה. אחרי ששיחקתי עם נבחרת קובה הגיע סוכן ואמר שהוא רוצה לייצג אותי, זאת הייתה הפעם הראשונה שחוויתי את העולם שבחוץ".
אותו טורניר שהוציא אותו מהמדינה הקומוניסטית היה אליפות אמריקה, שם פרח עם 18.8 נק' ו-6.5 ריב' בממוצע והסוכן שלו העביר אותו לאורוגוואי, משם המשיך לאסטודיאנטס הארגנטינאית. אחרי השנה הוא נפצע במפרק כף היד והחמיץ עונה שלמה, אחריה חווה עונת פריצה והכפיל את ממוצעי הנקודות שלו. בוקה ג'וניורס הביאה אותו, הוא הפך למלך הסלים של הליגה ואז עשה את המעבר הגדול לספרד, שם שיחק בבורגוס.
בורגוס כבר הספיקה לרדת ליגה ולחוות פירוק בגלל קשיים כלכליים, אבל אחרי הקורונה היא הייתה הדבר הלוהט של ליגת האלופות של פיב"א עם שתי זכיות רצופות. ריברו עצמו נבחר לחמישייה השנייה של המפעל והוא אפילו קיבל הצעה מריאל מדריד: "בסופו של דבר היינו שלושה מועמדים: אלכס טיוס, גוסטבו איון ואני. לצערי הם בחרו בטיוס. לשחק מולם עכשיו נותן לי יותר מוטיבציה" אמר בראיון ל'אס'.
מבין האופציות שהונחו בפניו, הוא חתם בוולנסיה לשנתיים והיה נחשב לפיגורה בחדר ההלבשה: "הוא כל הזמן רק רוצה שיהיה שמח, הוא חשוב לנו גם על המגרש וגם מחוצה לו" אמר מאמנו אלכס מומברו לאתר היורוליג. השחקן עצמו הוסיף: "אני מוצא בכל דבר משהו שמח. הדבר הראשון שאני עושה על המגרש זה ליהנות". ומה החלום הגדול? "לשחק מול לברון ב-NBA", כך אמר לפני שנתיים וחצי. עכשיו? לזכות בתארים.
יחד עם זאת, ריברו לא טיפוס ששומר בבטן. בפלייאוף השנה מול ברצלונה הוא נשאר מחוץ לסגל למרות שהיה אחד המצטיינים של הקבוצה לאורך השנה. הוא העלה סטורי עם הרבה אמוג'ים צוחקים, ככל הנראה בהתייחס להחלטה של מומברו לא להלביש אותו ולהפסד שהגיע בעקבותיו. אם צריך להקביל את זה לדברים שקרו במכבי ת"א בעונה שעברה, אירוע דומה קרה עם דארן היליארד, שהושעה למשחק אחד בעקבות ציוץ בטוויטר.
אז דיברנו על ריברו האדם, מה עם ריברו השחקן? למרות גובהו הנמוך, הוא נע בין עמדות 4-5 בעיקר בגלל היכולות שלו בשני צידי המגרש והפיזיות איתה הוא יכול להתמודד בתוך הצבע. אם נעסוק בשאלת עד כמה הוא יכול להיות סטרץ' פור ולרווח את ההתקפה, נגלה שהוא זרק בערך כל משחק בממוצע מחוץ לקשת, כשהאחוזים לא יותר מדי מזהירים למרות 44% מפתים מאוד בליגה הספרדית (לעומת 21.4% ביורוליג), אבל עדיין לא שווה להשאיר אותו פנוי מחוץ לקשת. גם מהעונשין הוא לא מצטיין ונע בין 58-65% עונתי, כאשר בשיא אפשר למצוא שהוא קלע קצת יותר מ-70% בשלוש זריקות וחצי בממוצע.
אחרי שהוצאנו את האחוזים מהשק, זה הזמן לדבר על היכולות שלו. יש לו כישרון לצבור נקודות בדרכים יצירתיות, בין אם חדירה לצבע, משחק בין גבוהים כשהוא נע מאחורי החסימות כשהוא לא חלק ממהלך הפיק אנד רול או משחק פוסט משובח, משהו שלמכבי לא היה הרבה ממנו, אם בכלל, למעט מיס מאצ'ים של בונזי קולסון. המהירות שלו מאפשרת לו להתגלגל יותר מהר לצבע אחרי חסימות ובניגוד לג'וש ניבו, זה יהיה פחות צפוי אם הוא יתעופף לפולו דאנק מהדהד, אבל הוא כן טוב למשחק הריצה ויכול לסיים מתפרצות או לתפוס את השומר שלו רגע לפני שהוא מתייצב.
הגנתית, הוא לא אמור להציג משהו מיוחד. בתור גבוה סולידי הוא אמור להסתדר כמה שאפשר עם שחקנים בעמדות הפנים, אבל בהגנה על גארדים אולי עדיף שסורקין או ניבו ימלאו את החסר במקומו. הוא כן רשם מספר חטיפות יחסית נחמד לגבוה (0.72 בכל המסגרות בעונה שעברה), אבל מהצד השני רק 0.42 חסימות ו-3.78 ריבאונדים. במידה וסורקין וניבו אמורים למלא את רוב הדקות בעמדה מספר 5, אלו מספרים שאפשר לחיות איתם בשלום. יחד עם זאת, הוא מאוד אגרסיבי ושומר טוב בפוסט, דבר שהצהובים חייבים הרבה ממנו.
רמת השליטה שלו בשפה האנגלית, בה ידברו בחדר ההלבשה התל אביבי לא יותר מדי ברורה. הביקורים שלו במדינות שלא דוברות ספרדית היו במסגרת משחקי חוץ, אבל גם במכבי תל אביב תהיה לו נחיתה רכה. לורנזו בראון שיחק בנבחרת ספרד ואולי למד מילה או שתיים, אבל העזרה המרכזית תגיע מהצד של עוזר המאמן ג'וספ מריה ברוקאל הספרדי וגם מהרכש החדש ג'יימס ווב, איתו שיחק בוולנסיה בעונה שעברה.
בין אם עודד קטש סגר את הסגל או לא, גם אם בחלק מהשחקנים לא מדובר בבחירות הראשונות שהם רצו, כן אפשר לומר שהם הביאו שחקנים בפרופיל שהם רצו. בחצי השני העונה שעברה הרוטציה שרצה מנתה בין 9-10 שחקנים, כאשר אנטוניוס קליבלנד ותמיר בלאט מגיעים על התקנים של היליארד, אוסטין הולינס וג'יילן אדאמס ו-ווב וריברו על אלו של אלכס פוית'רס, ג'רל מרטין וסולימאן בריימו, כאשר לא ברור אם יצטרף פורוורד זר נוסף. ימים יגידו האם אלו היו הבחירות הנכונות, אבל אם אוהדי מכבי תל אביב רוצים להתחיל את העונה עם חיוך למרות שהשמות שציפו שיגיעו לא נחתו בהיכל, כל מה שהם צריכים לעשות זה לתת לאנרגיה של ריברו לעטוף אותם והאושר יגיע כבר מעצמו.