אחרי 18 שנה, הכדורסל הישראלי זוכה לראות דרבי תל אביבי בין מכבי להפועל בגמר ועוד בסדרה, אמנם רק של שלושה משחקים. חבל שרוב השיח לפני הסדרה היה קשור יותר לוויכוח על האלימות והאבוקות שמקומן לא נעדר במשחק הראשון שוב למרות מאמצי המשטרה ובמקום להתכונן לדרבי הגדול הזה, שמסמן עונה טובה ומוצלחות של שתי הקבוצה, התעסקנו בדברים מן הסוג הזה.
ברור שמאבק על המגרש יהיה קודם כל בין הקווים האחוריים. מכבי עם לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין שהפכו לזוג הגארדים בין המובילים באירופה, לבין ג’ייקובן בראון וחבורת הגארדים שמקיפה אותו בהפועל. מצד שני, צ’ינאנו אונואקו, שחקן הפנים הכי מדובר בארץ והבאתו להפועל עם תומר גינת, לעומת אלכס פוית’רס, ג’רל מרטין, ג’ייק כהן ורומן סורקין, שחקני הפנים המובילים של מכבי.
המשחק התחיל עם החמישיות הצפויות, כאשר אף מאמן לא זרק את ההפתעות שלו כבר בתחילת הסדרה. מעבר ללורנזו, בולדווין ובונזי קולסון, במכבי השחקן הכי יעיל מבין השחקנים המשניים היה ג’ייק כהן. הוא קלע, מסר, היה חסר אגו ולא ניסה לגנוב את ההצגה. לעומת זאת, ג’ייקובן בראון לא נתן במשחק את מה שנתן נגד הפועל ירושלים בחצי הגמר ומה שהפועל צריכה ממנו ומכבי לקחה את ההובלה הברורה.
חצי שני התחיל עם ריצת 2:13 של מכבי ושוב הפועל במרדף. האדומים עברו לאזורית בלי פסק זמן ורצו לצמצם את התוצאה. עודד קטש נתן ללורנזו בראון לנוח ואז בולדווין לקח את ההובלה. מנגד, בהפועל לא היה בתחילת הרבע הרביעי את מי שיוביל ומכבי שמרה על ההפרש המבטיח. בפלייאוף ההפרש לא חשוב, חשוב הניצחון והמסר שאתה נותן. בכדורסל של היום צריך שלשות ועד הדקה ה-25 של המשחק, להפועל היו רק שלוש שלשות. ואונואקו עשה עבירה רביעית בדקה ה-26, מוקדם מאוד, מה שלא מפתיע במיוחד לאחר שכבר ראינו בהרבה משחקים העונה שהוא מסתבך בעבירות מהר.
לורנזו בראון (איציק בלניצקי)כניסת ג’יילן הורד שינתה משהו במשחק של הפועל, מכיוון שהתנועה שלו שונה משל אונואקו ובמכבי לא שמו לב לזה. קטש הכניס את מרטין לעמדה מספר חמש במקום סורקין כי ג’ייק כהן המשיך לתת למכבי תפוקה נהדרת מעמדה ארבע.
הרבע השלישי היה בשליטה ברורה של מכבי, אבל גם הרבע הטוב יותר של מכבי לא פתח לה את היתרון המבטיח לניצחון, כשהפועל ודני פרנקו הגיעו להרכבים שלא דרכו ביחד במגרש ממזמן, כי הכוכבים המובילים של הפועל לא נכנסו למשחק.
פרנקו הלך עם תחילת הרבע הרביעי לחמישייה הראשונה, אבל שחקני הפועל, ככל שמכבי המשיכה לשלוט והעלתה את ההפרש, נראו לא מאמינים והמומים, אולי בגלל שהגיעו עם עודף ביטחון עצמי, שנרמס על ידי הצהובים.
ג'ייקובן בראון (איציק בלניצקי)לא האימונים המעטים ישנו את מצבה של הפועל בפלייאוף, אלא התחזקות מנטלית וחזרה ליסודות, עם הגנה יותר טובה שתוריד את התפוקה של מובילי מכבי, בראון, בולדווין וקולסון והצטרפותו היום של ג’ייק כהן המצוין.
מצד שני, בלי יכולת טובה של ג’ייקובן בראון, אונואקו ומקריי, כוכבי ומובילי הקבוצה כשאף אחד משחקני המשנה לא הצטרף אליהם, הם לא יכולים להתמודד עם מכבי וליצור איזשהו מאבק אמיתי. כשיחזרו הביתה, המשחק של כל אחד יעבור לו בראש ואולי זה מה שיביא אותם אחרת ביום ראשון.
גם מכבי צריכה לעבוד על ההיבט הפסיכולוגי לקראת יום ראשון. היא צריכה למצוא דרך לשמור על היכולת אבל לא לבוא עם בטחון יתר. כרגע סיימנו משחק אחד ונחכה לגומלין ביום ראשון כי הסדרה יכולה להיות קצרה. בהצלחה.