ארונו של מנהלה המיתולוגי של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, שמואל (שמלוק) מחרובסקי, הוצב היום (רביעי) בהיכל מנורה מבטחים ביד אליהו ולאחר מכן הוא הובא למנוחות בבית העלמין קרית שאול.
שמלוק, שהלך לעולמו אתמול בגיל 81, היה מנהל בין 1960 ל-1992 והיה שותף מלא לפריחה ולשגשוג של הצהובים בזירה המקומית והאירופית. בתקופתו זכתה מכבי תל אביב ב-27 תארי אליפות, ב-23 גביעי מדינה ובשתי אליפויות אירופה (1977 ו-1981).
בין אלו שהגיעו לחלוק כבוד אחרון: יו”ר מכבי ת”א שמעון מזרחי, מאמן הצהובים לשעבר צביקה שרף, הבעלים דייויד פדרמן, איש העסקים רענן כץ, שחקני העבר טל ברודי ואולסי פרי, מיקי ברקוביץ’ ודורון ג’מצ’י, מאמן מכבי ת”א יאניס ספרופולוס, המנהל המקצועי של מכבי ת”א ניקולה וויצ’יץ’, יו״ר הפועל ירושלים לשעבר דני קליין, ראש עיריית ת”א רון חולדאי והרב יעקב גלויברמן, יו”ר המנהלת שמואל פרנקל, המאמן גיא גודס, המאמן אריק שיבק, הבעלים של מכבי הרצליה אריאל שיימן, הבעלים של עירוני קריית שמונה איזי שרצקי והמדליסטית האולימפית יעל ארד.
“שמלוק זה מכבי ומכבי היא שמלוק”
שמעון מזרחי ספד: “שמלוק, שם שכולו לב. מאז קיץ 1969 זכיתי לצעוד עם שמלוק בדרך ארוכה. שמלוק היה מורה הנבוכים מבחינתי בתחילת דרכי. הוא ידע למצוא את המילים ללבם של השחקנים וכל זאת תוך שמירה על חוש הומור מיוחד במינו. זו היה בתחילה בעונה בה מכבי ת”א לא זכתה בתארים המקומיים. החלטנו לשנס מותניים על מנת להידמות לריאל מדריד, אחד המועדונים הגדולים באירופה בתוך 10 שנים ותוך שמונה שנים זכינו בפעם הראשונה באליפות אירופה ואחרי שלוש שנים זכינו בכל התארים האפשריים. קשה וכואב לדבר על שמלוק בלשון עבר, שמלוק זה מכבי ומכבי היא שמלוק”.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר: ״שמלוק היה הרבה יותר ממנהל דגול לקבוצה. הוא האדם שיצר את מכבי תל אביב ויצק בה את רוחו המיוחדת, זו שהובילה אותה אל אירופה והעולם כולו. הוא היה מקצוען אמיתי אבל מעל הכל נשמה גדולה. המנהל הקפדן עד אימה מול כל שחקן ושחקן היה גם האבא והאח הגדול בכל רגע שנדרש. ברגישות מקצועית מופלאה ידע להפריד בין יכולותיו המקצועיות וסמכויותיו כמנהל ומתח קו ברור בין שני השדות. רוחו המקצועית והערכים שהנחיל לספורט הישראלי ימשיכו לפעום במגרשינו עוד שנות דור. יהי זכרו ברוך."
אולסי פרי: “שמלוק היה מי שהביא אותי למכבי, היה כמו אבי כששיחקתי, וגם כשלא שיחקתי ועברו עליי זמנים קשים הוא תמיד היה שם בשבילי. היחסים ביני לבינו בשנים האחרונות היו פחות טובים, הוא היה במצב לא טוב והתרחק מרוב האנשים. הוא הלך טרם זמנו. הוא היה האבא של כל השחקנים, ובשבילי במיוחד. הוא שכר אותי בשביל שישה משחקים שהפכו ל-42 שנים. אני חייב לו המון. הוא גרם לחלום שלי להתגשם”.
צביקה שרף: “יום קשה מאוד מפני שמעבר לעשייתו של שמלוק במכבי, הוא היה האיש שהכי השפיע עליי ועל הקריירה שלי, הוא היה איש מיוחד. הוא המציא את המושג של מה זה מנהל קבוצה, שבונה מקבוצה חובבנית כמו שאז היה הספורט הישראלי לקבוצה מקצוענית שרוצה לכבוש את אירופה. הוא הסתכל בעיניים של ריאל מדריד, פאו ואולימפיאקוס ורצה לנצח אותן. את כל הגדולות של אירופה. הוא ידע לקשר בין אנשים, לבחור אותם, החוכמה שלו הייתה לטפל במשברים. בקבוצה הכי קל לטפל כשהכל דופק. הוא היה איש מבריק עם ראייה וקליטה, והייתה לו הבנה ענקית בכדורסל. תמיד הרגשת שיש מאחוריך גב. עד לפני שנה הקשר היה אדוק. בשנה האחרונה היו לנו הרבה שיחות שרק אנחנו יכולנו לדבר עליהן”.
אחותו של שמלוק, פנינה: “אתה אדם עם נשמה טובה, עזרה לזולת, אהבת אדם וכמובן, גם חוש הומור יוצא דופן. בשנתיים האחרונות חלית ומצבך הלך והידרדר עד לסוף הנוראי. סבלך היה סבלי וכאבך היה כאבי. הפרידה היא בעצם לידתו של זיכרון ואנחנו נזכור אותך תמיד כאחד, יחיד ומיוחד”.
מיקי ברקוביץ׳: “הכרתי את שמלוק כשהייתי בן 15 וחצי והוא ליווה אותי בכל משחק ואימון ואמר לי שאני אגיע לבוגרים ואהיה אלוף וסמל במכבי. הוא היה האב הרוחני שלי ושל כולנו. נסעתי לארצות הברית לקולג’ כדי להגשים חלום, לפתע אני רואה את שמלוק ואת רלף קליין והם ניסו לשכנע אותי לחזור. הוא אמר לי שאם אחזור אשיג את כל מה שאי פעם חלמתי עליו ובסופו של דבר חזרתי וזכינו באליפות אירופה. אני מאוד מצטער שלא יצא לי לפגוש אותו לאחרונה, למרות שניסיתי. דיברתי לפני עשרה ימים עם פנינה והיא אמרה לי שלא כדאי לי לבוא לראות אותו כי זה כבר לא אותו שמלוק שאני מכיר ושהמצב לא טוב, אבל עדיין אני מצטער על זה, קשה לדבר על שמלוק בלשון עבר. מכבי תל אביב זו משפחה אחת גדולה הרבה מאוד בזכותך ונזכור אותך לעד״.