האם פורוורד מכבי תל אביב, דייויד בלו, יפרוש בסיום העונה או יבחר לבסוף להישאר עונה נוספת לאור קריאתו של הקהל הצהוב שימשיך במועדון ולא יעזוב את ישראל לטובת חזרתו לארצות הברית? את ההחלטה בנושא יקבל בלו רק בסיומה של העונה אך האוהדים הצהובים לא מתכוונים להרפות עד אשר יצליחו לדבריהם לשכנעו להמשיך גם בעונה הבאה.
הערב (חמישי) במשחקה של הקבוצה מול מ.כ הבקעה ב-19:15 בהיכל נוקיה, יעניקו לו האוהדים מכתב מיוחד אשר כתבו לו בניסיון נוסף להפעיל עליו לחץ ולשכנע אותו להישאר. יש לציין כי גם אנשי מכבי תל אביב מפעילים לחץ לא קטן בכדי לנסות ולבחון האם יש סיכוי כי הוא אכן יישאר, אך גם להם ברור שאם יבחר לקחת את הזמן לטובת קבלת ההחלטה לא תהיה להם ברירה אלא להרפות ולנסות לחפש שחקן אחר לעמדה החשובה שלו שתתפנה.
במכתב אשר יעניקו לו האוהדים בפתחו של המשחק נכתב:
"דייויד היקר, 8.4.2012, מכבי תל אביב מארחת את ז'לגיריס בקרב ישיר על הפיינל פור שאמור להתקיים בתל אביב. 2 שניות לסיום הכל נראה אבוד, אבל אז, איכשהו, כל כך הרבה דברים התרחשו בבת אחת וההמשך ידוע – מכבי העפילה לפיינל פור בדרך ל-20 נקודות שלך בגמר וזכייה ראשונה בגביע אירופה.
שעה וחצי מאוחר יותר, נפגשנו שוב – בפארק הירקון. אתה בטח זוכר את הטירוף ואתה בטח זוכר, בדיוק כמו כל מי שחווה את זה בפעם הראשונה – לא משנה אם הוא שחקן או אוהד, שזה היה רגע בו הבנת באופן סופי ומוחלט – מהי מכבי תל אביב, מה היא מייצגת ושזו קבוצה שמדינה שלמה עומדת מאחוריה.
מי כמוך יודע ומכיר את עוצמת ההרגשה המצמררת הזאת של לעמוד מול 150,000 אוהדים בפארק או בכיכר (ועוד כמה מליונים שצפו בטלוויזיה) שחוגגים זכייה בגביע אירופה ומי כמוך יודע עד כמה השמחה הזאת חורגת הרבה מעבר לגבולות הספורט, לעיתים אפילו הרבה מעבר לגבולות ההיגיון.
צפו במכבי מטיילת ל-66:101 על הבקעה
אנחנו זכינו בקבוצה הזאת שמצליחה לרגש אותנו שוב ושוב, פעם אחר פעם, שגורמת לנו להתנהג כמו ילדים מאוהבים שעבורם הדבר היחיד שחשוב זה הניצחון והגביע שמניפים מיד אחריו. אתה זכית בכישרון הענק הזה, ביכולת לשדרג אותו בכל עונה מחדש ולהפוך לאחד הסמלים של המועדון המדהים הזה שראה כבר כמעט את הכל. קשה לדבר על משחק גדול של מכבי בשנים האחרונות בלי להזכיר איזו שלשה מטורפת שלך מהחצי או בלי להזכיר איך עצרת בהגנה איזה שחקן שגבוה ממך בראש ושלא היה מסוגל לחדור את חומת הרצון הבלתי נגמר שלך לנצח.
בחודש פברואר 1977, הסכימה צסק"א מוסקבה בפעם הראשונה בתולדותיה לשחק מול קבוצה מישראל. לתדהמת כולם הרוח המכבית ניצחה וחוללה את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הכדורסל האירופי. אחרי המשחק אמר טל ברודי משפט בלתי נשכח "אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה, לא רק בספורט, בהכל". הרייטינג בטלוויזיה עמד על 97% - מדינה שלמה צפתה בגאווה.
היום, העיניים הצהובות וגם הכחולות-לבנות מביטות אליך בדריכות ובתקווה שתמשיך לתרום מהמתנה שקיבלת כדי לשמח אותנו וכדי לכתוב עוד רגעים בלתי נשכחים בתולדות המועדון הצהוב, הכדורסל הישראלי ומדינת ישראל, שתעזור לנו להמשיך להיות על המפה כי אתה חלק בלתי נפרד מאותו איזור קטנטן בין הים התיכון לירדן, חלק בלתי נפרד בלב ובנפש.
 |
| דייויד בלו עם האוהדים בנתב"ג. יעזוב בקיץ? (יניב גונן) |
|
| |
אנו יודעים שהחלטה לא קלה לפניך ושאולי אם תבחן אותה ברובד העובדתי ישנה אפשרות כזאת שלא נראה אותך בשנה הבאה לובש את המדים הצהובים. אולי צריכים לקרות יותר מדי דברים כדי שתחליט להישאר, אבל אנחנו מאמינים שכמו אז, באפריל 2004 הכל יסתדר לטובה. אנחנו יודעים שכפי שעבורנו – כך גם עבורך, מכבי תל אביב היא הרבה מעבר לגבולות ההיגיון והיכל נוקיה הוא המקום שבו כל החוקים משתנים ושבדיוק כמונו, גם אתה, חוזר להיות ילד מאוהב שעבורו הדבר החשוב ביותר בעולם הוא הניצחון.
דייויד, אנחנו אוהבים אותך ומלב צהוב אחד אל משנהו – בבקשה תישאר במכבי".