גוליבר בעולם הגמדים

אחרי המשחק הראשון של מכבי תל אביב המתחדשת במסגרת ישראלית כבר ברור מדוע היא בחרה בליגה האדריאטית. הרי צריך מסגרת נוספת כדי לבחון באיזו ליגה תנצח מכבי בהפרש יותר גדול – בזירה הלאומית או הבינלאומית.

נתניה אפילו לא ברמה של נובו מסטו, לאשקו וציבונה זאגרב, אבל המשחקים האלו באמת נראים פאתטיים בכל קנה מידה. זה כאילו גוליבר נחת בארץ הגמדים. סליחה, אם מחשיבים את הליגה האדריאטית, זה כבר עולם הגמדים.

ועכשיו ברצינות. אף אחד לא ציפה מנתניה להוות יריב ראוי לקבוצה של דייויד בלאט, אבל לא היו לנו אפילו חמש דקות ראויות של משחק כדורסל צמוד. ארבעה זרים, חמישה זרים, יותר או פחות ישראלים? זה לא משנה, כי לרוב הקבוצות בליגה אין מה למכור גם מול החמישיה החמישית של מכבי.

פניני, אוחיון וג´יימס. בלתי ניתנים לעצירה (שי לוי)

מעניין איך דייויד בלאט ישחק עם הזרים שלו, כשבכל משחק ליגה או גביע הוא יצטרך להשאיר שלושה מהם בצד. הרי שחקן בסדר גודל של תיאו פפאלוקאס לא הגיע לנוקיה על תקן של מעודד. בעצם אולי הוא יחיה מחמישי לחמישי, כי שם הוא בטוח יראה דקות.

אם יש משהו שאפשר לקחת ממשחקי ההכנה של מכבי העונה (כל עוד לא התחיל היורוליג, מכבי רק מתאמנת) זה את היכולת הפנטסטית של שון ג'יימס. האמת היא שמפתיע שמכבי החליטה לצרף אותו רק בקיץ האחרון אחרי שבעונות הקודמות בבני השרון הוא "חסם" אותה בכל הזדמנות.

דייויד בלאט. יכול לקחת את היכולת של שון ג´יימס (שי לוי)

אולי ג'יימס הגיע על תקן מחליף לסופוקליס שחורציאניטיס, אבל לדעתי במהלך העונה הוא יכול להיות שחקן חמישיה גם במשחקי היורוליג. יש לו נתונים פיזיים מדהימים, הוא אתלט ברמה של NBA ושליט בלעדי מתחת לסלים.

סביר להניח שחצי הגמר מול הפועל ירושלים כבר יהיה קצת קשה יותר למכבי, אבל לא הייתי מהמר על כך שמכבי לא תיקח את גביע צ'אנס. אבל עזבו אתכם מירושלים, הרי המבחן הראשון של מכבי יהיה מול ארמאני מילאנו. או שאולי זה יהיה בכלל בשלב ההצלבה.

הכתוב הינו טור דעה.