שון ג'יימס: אקח כל הזדמנות, מרגש לשחק עם סופו

שון ג'יימס היה הזר הכי טוב מחוץ למכבי ת"א בשנתיים האחרונות. למרות שלא קיבל על כך את הפרס ממנהלת הליגה ושבסופו של דבר לא הצליח לזכות עם בני השרון בתואר כלשהו, הסנטר המצוין היה ללא עוררין שחקן ההגנה המצטיין של העונה האחרונה. הוא הוביל את מדד היעילות והיה מלך הריבאונדים והחסימות של ליגת לוטו בפער ניכר כשהוא רושם ממוצעים מרשימים של 13.5 נקודות, 11.1 ריבאונדים ו-3.2 חסימות ב-30 דקות משחק עם אחוזי קליעה טובים מאוד מכל הטווחים (66 אחוז לשתיים, 40 אחוז לשלוש ו-74 אחוז מהקו).

כך, שעל אף הכישלון הקבוצתי של השרונים, הדומיננטיות של ג'יימס לא היתה לשווא ובשנתיים הקרובות הוא ינסה להפוך לשר ההגנה של סגנית אלופת אירופה. "אני מאוד נרגש מכך שחתמתי במכבי. שיחקתי בישראל שלוש שנים ומכבי היא קבוצה גדולה שתמיד נמצאת בטופ של אירופה", סיפר ג'יימס ל-ONE בראיון ראשון בצהוב, בו חשף את תחושותיו לקראת האתגר הגדול בקריירה שלו עד כה. "לא כל זר או ישראלי מקבל את ההזדמנות ללבוש את המדים הצהובים כך שאני מרגיש שבורכתי".

ג'יימס בן ה-27, הוא גם אחד השחקנים הארוכים ביותר ששיחקו כאן. הוא מתנשא לגובה של 2.08 מ', אבל מוטת הידיים המפלצתית שלו מוסיפה לו לפחות עוד עשרה סנטימטרים, אם לא יותר. ג'יימס לא גילה את יכולת החסימה שלו בישראל. הוא מהחוסמים הטובים בתולדות המכללות בארה"ב. בשלוש שנים (שנה בנורת'איסטרן ושנתיים בדוקיין הוא השיג 196 חסימות, שני רק לדיוויד רובינסון האגדי, שחסם 207 פעמים, אבל גם שיחק חמישה משחקים יותר מג'יימס), ועד היום הוא מחזיק בשיא החסימות ב-NCAA לעונה אחת עם 6.5 חס' למשחק ב-2006-2005.

"אני חושב שזה יכולת התזמון והרצון לשמור בהגנה", ניסה ג'יימס להסביר את יכולת החסימה המדהימה שלו. "זה תוצאה של כל מיני מרכיבים, אבל בעיקר של תזמון, רצון והיכולת לעשות את זה".

שון ג´יימס. "מרגיש שבורכתי להגיע למכבי" (אמיר לוי)

במכבי בהחלט צריכים את יכולת החסימה של ג'יימס. בעונה האחרונה אף שחקן של הצהובים לא השיג יותר מחסימה אחת למשחק ביורוליג כאשר ריצ'ארד הנדריקס עם 0.8 וליאור אליהו וסופוקליס שחורציאניטיס עם 0.7 מובילים את רשימת ה"חוסמים המצטיינים" של הקבוצה.

"אקבל כל תפקיד שייתנו לי במכבי"
בבני השרון היה ג'יימס אחד מהשחקנים המרכזיים, אם לא החשוב מכולם. מעניין יהיה לראות האם הוא יצליח להסתגל למעבר לקבוצה גדולה ומלאה בכוכבים כמו מכבי והאם הוא יוכל לתרגם את היכולת שהציג בליגה שלנו גם למאבקים ביורוליג ובליגה האדריאטית. "אני חושב שאני יכול להצליח במכבי", הפגין ג'יימס ביטחון עצמי ופירט את הסיבות לכך: "תמיד הייתי שחקן קבוצתי שאוהב לשמור ולעשות הגנה. אני אקבל כל תפקיד שיהיה לי בקבוצה בעונה הבאה. זה לא משנה לי. אני אקח בשתי ידיים כל הזדמנות שתינתן לי. אם המאמן רק רוצה שאחסום זריקות ואקח ריבאונד אז זה מה שאני אעשה, כל מה שצריך כדי שננצח, וזה מה שאני אעבוד עליו".

גם מהציפיות הגבוהות ממנו הוא לא ממש מתרגש: "הציפיות שלי מעצמי הם הרבה יותר גבוהות מהציפיות של כל אחד אחר לגביי, כך שאני מתכוון לדחוף את עצמי הקיץ לעבוד הכי קשה כדי לעמוד במטרות שניצבות בפניי".

העובדה שמכבי הולכת לשחק העונה גם בליגה האדריאטית תהפוך את הקבוצה של דייויד בלאט לניידת כמעט כמו קבוצת NBA, אבל את ג'יימס, אב טרי לזוג תאומים, זה לא מדאיג. "אני לא מודאג מכך שנשחק בשלוש ליגות שונות. בשבילי זה אתגר גדול, אבל העבודה שלי היא לשחק ולהתחרות. אני בטוח שזה משהו שההנהלה והבעלים רוצים ומצפים לו וכך גם אני. בכל שנה מכבי נהיית יותר טובה אז אני חושב שאם נשחק ונתחרה כמו הקבוצה של העונה תהיה לנו עונה נהדרת באירופה".

שון ג´יימס מתעופף. בנוקיה יתרגלו (מנהלת הליגה)

גם לגבי הירידה הצפויה בדקות המשחק הוא לא מודאג: "אני משקיע בהגנה והגנה מנצחת משחקים כך שכל עוד אעשה מה שאני יודע שאני מסוגל לעשות, אני חושב שאשחק. ללא קשר למסגרת, ברגע שאני משחק כמו שאני יודע, זה מה שחשוב".

אחרי שבעונה שעברה שיתף פעולה בקו הקדמי של בני השרון עם לי ניילון, בעונה הקרובה יהיה לו פרטנר דומיננטי לא פחות מתחת לסלים בדמותו של סופוקליס שחורציאניטיס ומעניין מאוד לראות מה יוליד החיבור בין השניים. "אני מתרגש לשחק עם ביג סופו", אמר ג'יימס והראה את חוש ההומור המפותח שלו: "רק חבל שעכשיו אני אצטרך לראות אותו בכל אימון כל יום. אהבתי את זה שהייתי צריך לשמור עליו רק שלוש פעמים בשנה".

"אבל ברצינות, אני מאוד מתרגש מכך שייצא לי להתחרות ולהכיר את סופוקליס כאדם כי הוא שחקן נהדר לדעתי. השחקנים היחידים של מכבי שאני מכיר מבחינה אישית, הם ג'רמי פארגו וריצ'ארד הנדריקס ואני בטוח שאת כל שאר השחקנים אלמד להכיר השנה".

בסיום הראיון, הוכיח ג'יימס, שהוא לא שכח מי עזר לו להגיע לאן שהגיע. "אני רוצה להודות לכל משפחת בני השרון", אמר הסנטר והתעקש להתעכב ולהודות לכל אחד מהאנשים שליווה אותו מאז הגיע לישראל: "תודה לבעלים וההנהלה, שנתנו לי ולאשתי להרגיש פה בבית בשלוש שנים האחרונות. אלדד אקוניס לקח סיכון גדול כשהחתים אותי כשהייתי פצוע, אז אני רוצה להודות לו במיוחד על כך וגם לרגב פנאן וטל סגל, מאמני הכושר, שבגללם לא נפצעתי בצורה רצינית בכל השלוש שנים ושעזרו לי להתחזק ולהפוך לאתלט טוב יותר".

סופו מתעופף. שיתוף פעולה עם ג´יימס מצית את הדמיון (שי לוי)

"וגם תודה לדן שמיר. יש לו שיטה נהדרות והוא מאמן מצוין. השיפור שלי כשחקן בהבנת המשחק הוא בגללו ובגלל שהוא האמין בי כשחקן. ואחרון חביב תודה לאורן אהרוני, שנשאר איתי אחרי כל אימון ואפילו לפני כל אימון כדי לדאוג שאני לא עושה לעצמי חיים קלים ולוקח ימי מנוחה".

עזב, אבל השאיר נדוניה: האח של שון בבני השרון
דלרוי ג'יימס (פורוורד 2.03 בן 24) שחתם לפני כשבוע בבני השרון, הוא לא אחר מאשר האח הקטן של שון ג'יימס. דלרוי, בניגוד לאחיו, משחק דווקא בעמדת הפורוורד ויכול לשחק במספר עמדות על המגרש, נחשב שחקן מאוד מגוון וחכם אשר מזכיר בסגון משחקו את לאמר אודום מהלייקרס שכמו דלרוי הגיע ממכללת רוד איילנד.