לפני שאתחיל לכתוב על המשחקים, אני רוצה להתייחס לפיינל-פור. החליפות של המאמנים והתפאורה שמסביב היו הדבר היחידי שמצדיק את קיום האירוע הזה, מכיוון שאין לשיטה הזו שום הצדקה ספורטיבית. בליגה צריכה לזכות מי שיציבה לאורך כל העונה. אנשים באים לראות כדורסל איכותי ולא רקדנים בתוך עשן. בשביל לראות מופעים, יש מקומות טובים יותר.
כמו בשנה שעברה, גם השנה שחקנים ומאמנים דיברו לפני המשחק מול מכבי תל אביב. זה הדבר הכי גרוע בשבוע הפיינל-פור. כדי לדבר צריך שיהיה לך ביד משהו. אי אפשר כל הזמן לירות כדורי סרק. שנה שעברה נתניה, השנה ראשון, צריך שיהיה לקבוצות האלו משהו ביד. עם כל הכבוד, הישראלים של ראשון לא יכולים אפילו לקחת חלק באימון של מכבי. הם לא יכולים ללבוש את החולצות שם, אז מה זאת החוצפה הזו שהם מדברים בכלל? קצת כבוד. בסך הכל גנבתם משחק אחד מבני השרון והגעתם לפיינל-פור.
אם היה אפשר למסור עם הלשון יכול להיות שראשון היתה מנצחת, אבל עם הלשון צריך לדבר דברי חכמה, ועם הידיים צריך למסור, לא לשחקן צהוב, אלא לכתום.
 |
| שחקני מכבי ת"א חוגגים. ששחקני ראשון ימסרו לשחקן כתום (שי לוי) |
|
| |
לא יכול להיות שדייויד בלו אומר שמכבי לא באה פייבוריטית לפיינל-פור מול ראשון ובראשון מקשקשים במשך ארבעה ימים כמה הסיכויים שלהם לנצח את המשחק הזה ריאלים. בדקה השלישית המשחק נגמר. רק בשביל האנשים המכובדים שהגיעו למשחק הזה צריך לכבד את המעמד.
תעצרו עם הגוף זריקות. ראשון איבדה כל כדור שלישי למכבי ורוב האיבודים היו לא מחויבים למציאות. כל הכבוד לראשון שגנבה את הביתיות מבני השרון והגיעה למעמד. אבל ככה זה שאתה עובד עונה שלמה ובא למשחק ומפסיד אותו ביום לא טוב של הקבוצה או יום רע של שחקן זה או אחר.
לגבי המשחק הראשון. ישנם מאמנים שבאים למשחקים גדולים ומעלים הרכבים מתחכמים. פעם בדור, זה מצליח והם מקבלים תשומת לב ומזכירים את זה 20 שנה אבל ברוב המקרים זה נכשל וזה נראה כמו המשחק הראשון. להשאיר ילד בן 12 שישמור על סופו ולא להביא עזרה, בלשון עדינה, זה דבר לא חכם. גם ללחוץ ב-25 הפרש על כל המגרש זו חכמה קטנה. ההתחכמויות האלו של כל מיני הגנות יכול לפגוע במכבי רק פעם בדור.
 |
| אפי בירנבוים. ישנם מאמנים שמעלים הרכבים מתחכמים (שי לוי) |
|
| |
נעבור למשחק השני. חשבתי שהמשחק בין הפועל ירושלים לגלבוע/גליל יהיה שקול, כולם קיוו כך. זה לא קרה "באשמת גליל". היא באה, שיחקה כדורסל וריווחה את המשחק. מאחר וליובין מכיר את השיטה אז היה לו קל. הוא היה יותר מתוחכם, הוא התחיל עם חסימה של גארד לגארד ורק אחרי זה ניצל את היתרונות. ירושלים עשתה חילופים לא מחויבים, חילופים אוטומטים. גליל בחכמה מצאה את המיס-מאצ'ים, חדרה שהיה צריך וקיבלה ברבע השלישי זריקות חופשיות לשלוש שגמרו את המשחק.
ברבע הראשון הם חדרו. ליובין עשה חילופים נהדרים, ידע מתי לתת לכוכבים שלו לנוח, לקח פסקי זמן בזמן. בצד השני, כלום ושום דבר. אם מישהו עוד חשב באיזשהו שלב של המחצית הראשונה שסולומון בא למשחק גדול, אז הוא טעה. בדיוק כמו הפרה שנותנת חלב ובועטת בדלי. היה ברור שברגע שיעלה קצת מדד הלחץ הכדורים יתחילו לעוף והשחקנים לא ידעו מתי זורקים ומתי יורדים להגנה. ההפרש עלה ל-15 די בקלות ובלי תגובה מהספסל הירושלמי.
לסיום, אני מאוד אוהב את ליאור ליובין, הוא עשה עבודה נהדרת וניהל את המשחק בצורה יוצאת מן הכלל, אבל אסור לשכוח שדייויד בלאט לקח את הליגה בשמונה ניצחונות פור, הפסיד משחק אחד כל העונה, הגיע לאן שהגיע באירופה ולמרות זאת הוא לא מאמן העונה. אם מכבי היא מחוץ לתחום בנושא התארים הקטנים, אז אולי טוב מה שהיא עושה, שלפחות בשלב ראשון היא תשחק גם בליגה האדריאטית.