"המטרה מספר 1 - להיות חבר של קבע בנבחרת"

נבחרת ישראל תפגוש הערב (שני) את נבחרת סלובניה במה שיהיה המשחק האחרון בחלון הנוכחי וגם יסגור את טורניר מוקדמות ההעפלה ליורובאסקט. לקראת החלון ישבנו לראיון בלעדי עם יותם חנוכי, שחקנה של הפועל חולון, שלראשונה מאז ימי נבחרת העתודה ב-2019 חבר שוב לאריאל בית הלחמי, הפעם במדי הבוגרת.

בראיון חנוכי נפתח ומספר על אותו גמר תיכונים מול דני אבדיה וההייפ שנוצר, העונה הנוכחית עם הפועל חולון, הזכייה עם נבחרת העתודה, ניב משגב וגם האם איתן בורג קיים את הבטחתו ושר לשחקני הנבחרת. הוא מרגיש בשל יותר, אך העונה הנוכחית הביאה קשיים בדמות פציעה והפורוורד מבחינתו מדבר בפתיחות על העניין ועל הקשיים הנלווים, על המטרות שלו עם הנבחרת וברמה האישית וגם מה החלומות.  

זימון ראשון שלך לסגל הסופי, אז אריאל ואתה שוב יחד.
“התגעגעתי לאריאל, כן היו לי שנים טובות איתו גם בגלבוע וגם בעתודה וחיכיתי לשחק תחתיו שוב פעם זה מאוד מרגש”.

אריאל בית הלחמי (לילך וויס-רוזנברג)

כשמסתכלים על זה שש שנים עברו מאז אליפות העתודה, איך אתה מסכם אותן?
“המון דרך ותהליך עם עליות ומורדות. היום אני שחקן הרבה יותר בוגר, שלם מיושב ובשל, יותר בשל”. 

הבשלות זה משהו שאתה מרגיש שהגיע עם חולון או קצת לפני?
“אני חושב שזה תהליך שבכל מקרה קורה. אין ספק שהקפיצה ברמה ובחולון בשנה וחצי כמעט שנתיים האלה שאני שם נותנים לי המון ניסיון. אני משחק במועדון גדול ובליגת האלופות, ברמה גבוהה, מול שחקנים טובים ועושה משחקים טובים - בין אם זה טופ 16 או מול הקבוצות הכי טובות בליגה שלנו. אין ספק שכל משחק כזה וכל שלב כזה נותן לך איזה צעד קטן לבשלות יותר גדולה ושלמות כשחקן”. 

יותם חנוכי (ראובן שוורץ)

העונה שלכם בחולון הייתה מלאת אירועים בלשון המעטה, ממשחקים בחו"ל, דרך פציעה שלך, העזיבה של ניב משגב, ההדחה מאירופה ועזיבה של מאמן. איך אתה כשחקן חווה את זה ואיך כל אירוע השפיע עליך?
“לעונה כמו העונה יש חיים משלה וכשאתה מתכנן תוכניות בתחילתה אתה גם אף פעם לא יודע איך היא תיגמר ומה יהיה בדרך. אני אישית הייתי בחוץ כחודשיים ופספסתי לא מעט וגם בסיטואציה שלי השנה נגיד שהתחלתי מ”צעד אחורה” והייתי צריך להוכיח את עצמי כל משחק. אני חושב שבסוף אנחנו מקצוענים, זו העבודה שלנו ויש הרבה דברים שלא בשליטתנו. בסוף הפועל חולון רוצה וצריכה להצליח והיא בין ארבע הגדולות של הכדורסל הישראלי. דברים קורים והיא מגיבה תוך כדי תנועה ובסוף אנחנו מקצוענים שצריכים להתאים את עצמנו לשינויים האלו בצורה הכי טובה. גם אני עשיתי זאת משבוע לשבוע בתוך הפציעה ואחרי שחזרתי ממנה ותוך כל השינויים האלו צריך למצוא את האיזון”.

 כמה זה כאב לאבד את משגב, כי היה דיבור על כך ששחקנים בכו כשהוא עוזב.
"אני לא יודע לגבי הבכי. אני וניב בקשר מאוד קרוב אני חבר מאוד טוב שלו, התחברנו בשנה שעברה ואנחנו בקשר יומיומי כמו אחים. ידעתי על כל התהליך של המעבר לפני אז לא הייתי מופתע. דיברנו על זה הרבה הוא גם הלך לגלבוע, מקום שאני בסוף גדלתי בו ואני מכיר אותו טוב מאוד אז דיברנו על זה. אין ספק שזה פגע בקבוצה – הוא היה הרכז, שחקן מאוד דומיננטי עבורנו ובסוף שחקן שגורם לאחרים סביבו להיות טובים וברגע שהוא עזב אחרים צריכים לחפש את עצמם מחדש. אני ספציפית הייתי בחוץ כל התקופה הזאת ולא זכיתי לשחק איתו השנה אז נכנסתי לקבוצה חדשה גם מפציעה אבל זו הייתה מכה”. 

ניב משגב (רועי כפיר)

אני רוצה להחזיר אותך כמה שנים אחורה. אתה ודני אבדיה בגמר התיכונים זה היה ה-דבר. שני השחקנים העולים הכי טובים של הכדורסל הישראלי, יצא לך לעבור כמה מפציעות מאז, כשאתה רואה את דני ולאן שהוא הגיע אתה מרגיש במקום מסוים על איפה אתה יכולת כבר להיות אלמלא הפציעות?
“זו שאלה טובה ואני אחלק את התשובה שלי – קודם ברמת ההשוואה מול דני, אני חושב שבדיעבד אני לא ידעתי כמה המשחק הזה היה גדול ומשמעותי. עד היום מזכירים לי אותו אנשים, עד היום רואים אותו ויש קטעים ביוטיוב, הוא ממש חקוק. זה גם בגלל דני וכל מה שהוא מביא וגם בגלל שבאמת היה משחק גדול ואיכותי ביחס לרמת התיכונים וזה היה מאוד משמעותי. אז בנוגע להייפ נאמר שלקח לי בכלל זמן להבין את זה ואני בסוף בא ממקום קטן צנוע ושקט וזה לא היה לי מאוד טבעי. כן עברתי לא מעט דברים אחרי זה, היו לי כל מיני פציעות ובהשוואה לדני אני לא לקחתי את זה ברמה האישית אליי, אני כמובן התמקדתי בדרך שלי ועברתי דברים לא פשוטים”.

“היו פציעות שעיכבו אותי, שמו אותי בחוץ ואילצו אותי להתמודד עם הרבה דברים. התמודדות עם פציעות ארוכות זה משהו שלא מדברים עליו מספיק  – הקהל, התקשורת וכל מי שמסביב לא באמת יודעים מה הספורטאי עובר ועם מה הוא צריך להתמודד מכל הבחינות. אני בסוף לא מסתכל היום על מה היה או כל מיני דברים כאלו, אלא מסתכל על זה כמשהו שמאוד ביגר אותי, חיזק אותי ונתן לי כלים, מכל הבחינות, להיות מי שאני היום כאדם וכשחקן. כלים להתמודדות שבזכותם אני מי שאני ויש לי עוד המון חלומות ומטרות להשיג ולהגשים ולהיות כאן חלק מהסגל של נבחרת ישראל זה אחד מהם. אני שמח שהגשמתי את זה ומאחל לעצמי ומאמין שיש לי עוד הרבה שנים פה. בסוף אנשים מזכירים לי את המשחק ההוא זה לא מעט בין אם הם מבוגרים או צעירים אבל זה משהו שיושב כזיכרון מתוק כיפי ולא הרבה מעבר”. 

לברון ג'יימס מול דני אבדיה (רויטרס)

מבחינת ההתמודדות, אנחנו – עיתונאים, פרשנים, סקאוטים ואוהדים רואים את השחקן לפני הפציעה ואיך שהוא חוזר אחרי ואף פעם לא באמת נחשפים ליומיום וכל מה שעברת. אתה יכול לשתף אותנו?
“שיקום בסופו של דבר זה מאפס. אתה חוזר וצריך ללמוד לחזק את הרגל מההתחלה - ללכת, לרוץ, לשחק עם מגע לחזק את הרגל ולשמור על תחזוקה שוטפת. התהליך הוא מאוד הדרגתי וסיזיפי וגם החזרה לא פשוטה. זה לא שכבר ברגע שדרכת על המגרש אז זה מאחוריך, זה משהו שהוא לצידך ומלווה אותך. אני כן סופג ביקורת, גם היום כשאני חמש שנים אחרי פציעה, הרבה אנשים אוהבים לדבר עליה ואם אני מחטיא איזה לייאפ אז אוהבים להגיד את זה. הדבר הזה מאחורי והוא בעבר, עברתי כל כך הרבה משחקים וכל כך הרבה זמן חלף מאז שלפעמים זה מתיש, אבל זה החלק של התקשורת בדבר ואין לי הרבה שליטה על זה. בשורה התחתונה זה חלק מקריירה של ספורטאי מקצועני ברמות שלי וזה משהו שבסוף חיזק אותי ונתן לי הרבה”. 

דיברת על מטרות לעתיד, אילו מטרות אתה מציב לך?
“קודם כל בנבחרת ישראל, אני פה וגם אמרתי לאריאל כשראיתי אותו כמה אני מתרגש לשחק שוב תחתיו וכמה אני מתרגש להיות פה וללבוש את המדים. באמת מאז העתודה לא יצא לי ואני מאוד מתרגש להיות כאן, המטרה שלי להיות חבר של קבע פה ולהיות כאן למשך כמה שיותר שנים. זו באמת המטרה מספר אחת והחלום הכי גדול שלי ונראה לי של כל שחקן שגדל בישראל. ברמה האישית פשוט להמשיך ולהתפתח אני שואף להמשיך ולשחק ברמות הכי גבוהות של אירופה אבל להמשיך להתפתח משנה לשנה”.

יותם חנוכי וג'ובונטה רדיק (לילך וויס-רוזנברג)

דיברנו על העתודה, איך חווית את הדבר הזה מהקהל? הנציגים של ה-NBA, האחווה ואת ההישג שהיה חסר תקדים במונחים של הזכייה שהייתה גם שנייה רצופה?
“זו הייתה חוויה בלתי נשכחת וככל שעובר הזמן אני קולט כמה זה היה באמת ייחודי, גם לעשות את זה בארץ וגם בכללי לעשות את זה. באמת החבר'ה שהיו בנבחרת היו מדהימים והאווירה שהייתה לנו. ככל שעובר הזמן אני באמת לומד להעריך את החוויה יותר ויותר, היא הייתה בלתי נשכחת ומדהימה”. 

אם ניקח שחקנים מהנבחרת ההיא ונוסיף עוד כמה לאן הדבר היה יכול להגיע?
“זה לא בדיוק אותו הדבר. כדורסל בוגרים הוא שונה מכדורסל של ה-U20 ששיחקנו שם. בלי קשר העתיד טוב עם המון שחקנים טובים ויש צוות אימון מאוד טוב, אני חושב שהפוטנציאל שם ואפשר לעשות דברים גדולים בשנים הקרובות”.

אגב איתן בורג כבר שר לכם שם? כי הוא הבטיח ששירה תהיה שם.
”בורג עדין לא נפתח לרמה שהוא שר אבל אנחנו נעבוד על זה”. 

קאדין קרינגטון ואיתן בורג (משה ברדה)

ברור שאלו שני דברים שונים אבל איך אתה משווה את האחווה שיש בנבחרת לעומת מה שאתה מצפה ממועדון לאורך עונה?
”כמובן שזה שונה אבל כולם על אותו הגל ויש שיחות מאוד טובות וחיבור מאוד טוב, בין אם אלה המבוגרים יותר או הצעירים. גם האווירה מאוד טובה וכולם מרגישים שזה שבוע שמתגייסים בשבילו לפיק כזה של שני משחקים למטרה מאוד חשובה – לייצג את המדינה. כל אחד שם את הדברים שלו בצד ובא, מרגישים את זה. אמנם זו הפעם הראשונה שלי בנבחרת הבוגרת אבל כן יש בזה דמיון בין הנבחרות הצעירות לבוגרים שמרגישים שיש משהו גדול יותר באוויר וזה כיף מאוד. התגעגעתי לאווירה הזו ואני שמח מאוד להיות חלק מזה”. 

הנבחרת הגיעה לחלון הזה כשכבר הבטיחה העפלה ליורובאסקט, הרי אין באמת לחץ. אתה מרגיש איזשהו הבדל בסיטואציה הנוכחית לבין במידה והנבחרת הייתה מגיעה בפוזיציה אחרת?
”לא הייתי חלק מהחלונות הקודמים אבל באמת שאפו אדיר על מה שעשו עם הניצחונות הגדולים - גם בחלון האחרון וגם בזה שלפניו. אני כן מרגיש שיש פה ואנחנו שמים על עצמנו את הלחץ כי אנחנו מייצגים את מדינת ישראל תמיד, בטח ובטח בימים האלו. זו הדרך שלנו גם לייצג בכבוד, גם להביא ניצחונות וגם לשחק בצורה טובה ואנחנו שמים על עצמנו את הלחץ הזה. אני לא מרגיש איזשהו רפיון או הרגשת נוחות, באים לפה מאוד משימתיים וחדורי מטרה ומוטיבציה”.  

כל שחקן רוצה לייצג את הנבחרת, אתה רואה את החלון הזה בתור הזדמנות לתת כאב ראש חיובי לקברניטי הנבחרת לומר 'אוקיי אנחנו חייבים אותו בנבחרת ליורובאסקט הזה’?
”אני לא חושב כל כך רחוק. אני סופר מרוכז בחלון הזה ובהזדמנות להיות חלק מנבחרת ישראל ולייצג אותה, אני אעשה את המקסימום. תמיד ארצה לייצג את הנבחרת ולהיות בכל אפשרות שיש לי, זו הגשמת חלום בשבילי ומטרה שתמיד תהיה מעל לכל מבחינתי כבר מגיל צעיר. אני כל כולי מרוכז בחלון הזה ומה יהיה בעתיד? אני לא חושב על זה כרגע”. 

מה החלום האולטימטיבי שלך הן ברמת הנבחרת והן ברמת המועדונים?
"החלום האולטימטיבי שלי זה גם להשתתף עם נבחרת ישראל בטורניר גדול כמובן וגם ברמה האישית רוצה לשחק ברמות הכי גבוהות באירופה וזו המטרה שלי להיות בטופ לבל”. 

כלומר יורוליג.
“כן יורוליג”.