"רוצה לקחת אליפות, אבל יש לי מטרות אחרות"

ההגעה שלו להפועל חולון הייתה מפתיעה. שחקנים בקליבר שלו לא אמורים להיות פנויים בשוק בטח לא בשלב הזה של העונה, ואפילו יותר מכך, לא בכושר עימו הוא הגיע לעונה. כבר במשחקו הראשון עבור הסגולים אריק גרין נראה כמי שעבר איתם את כל התהליך של קדם העונה, והוא נראה מחובר כמעט כמו כל אחד מחבריו לקבוצה.

הגארד, שהגיע בחוזה זמני לחולוניה ויעזוב לבודוצ’נוסט, העניק ראיון ל-ONE בו הוא דיבר על הכל מהכל. החל מהחוויה ביוון עם יאניס ספרופולוס באולימפיאקוס, ז’ליקו אוברדוביץ’ ופנרבחצ’ה, דרך האהבה לישראל, כאשר על הדרך הוא גם חושף חלק משגרת היום שלו, מה אמר לו ואסיליס ספאנוליס והאם גיא גודס נמצא בדירוג חמשת המאמנים שלו.

הראיון עם אריק גרין היה לא פחות מרכבת הרים רגשית שהייתה עטופה כולה באנרגיה חיובית, ומעל לכל כנה. בדיוק כמו גרין – חיובי, מחויך וכזה שלא מתחמק מאתגרים, קליעות מכריעות או במקרה הנוכחי, שאלות. גרין דירג את חמשת ‘הרוצחים’ בכדורסל האירופי, האובדן של דודו והקשר למחווה המרגשת שלו למשפחתו של עידו ברוך ז”ל.

בנוסף, הסקורר ששואף לחזור ליורוליג דיבר על לגדול בבית שהיה גם לבית אמנה, מה קרה לו לאחר הפיינל פור בוויטוריה גאסטייז, החוויה ב-NBA, סיינה עטורת הכוכבים בראשותו של מרקו קרספי והמסר לחברו, פטריק יאנג, שחקן היורוליג לשעבר שנפגע בתאונת דרכים וכיום נלחם כדי לחזור וללכת.

כל מי ששאלנו עד כה אומר שאתה אדם מאוד חיובי, כזה שתמיד מוצא את הטוב בכל סיטואציה, גם במצבים לא טובים, זה לא משהו רגיל, נכון?
”אני פשוט מנסה למצוא את החיובי בכל דבר שאני עושה, החיים מאוד קצרים ואני מנסה להיות שמח. אני רוצה לחייך ולהקיף את עצמי באנשים נהדרים. אני רואה דברים מטורפים שמתרחשים בכל יום, אז אני רק רוצה לחיות את חיי במלואם, לחייך ולנסות לעזור לאחרים ולהאיר אנשים”.

אתה כאן בישראל כבר כמה חודשים. כיצד תסכם את החוויה עד כה?
”אני כאן כחודשיים וחצי, ועד כה זה נהדר אני אוהב את זה. אני אוהב את האוכל, אני אוהב את התרבות ואת מזג האוויר, את חבריי לקבוצה, את האוהדים, את האווירה. הכל היה נהדר עד כה, זה מזכיר לי וייב של מיאמי עם עצי דקל וכולם כל כך נינוחים. האנשים הישראלים הם אנשים מדהימים שמתייחסים אליי נהדר ובכבוד, כך שבסך הכל אני אוהב להיות כאן ואני מקווה שאוכל להישאר”.

העונה הקודמת של חולון הסתיימה עם אליפות מקומית ופיינל פור בליגת האלופות, איך אתה משווה את הקבוצה של השנה שעברה, שכמובן לא שיחקת בה, לסגל הנוכחי, לאיזה סגל יש יתרון על פני השני, והאם הגרסה הזו של חולון יכולה ללכת שלב אחד קדימה?
”באופן אישי אני חושב שהקבוצה שיש לנו השנה, והקבוצה שהייתה כאן בשנה שעברה, שתי קבוצות שונות. היו להם שחקנים נהדרים, בשנה שעברה הם הגיעו רחוק וזכו באליפות, כך שאני חושב שהם השיגו רצף ניצחונות נהדר. הם התחילו להתחבר ברגע הנכון ועשו ריצה נפלאה. אני חושב שהשנה יש לנו יותר ניסיון בסך הכל. יש לנו הרבה וטרנים בקבוצה הזו, וכשמצרפים שחקן כמוני לקבוצה, שעבר המון בכל הרמות, אני חושב שאני ללא ספק יכול לעזור להם. כשסי ג’יי האריס יחזור גם כן, עם הניסיון שלו, אנחנו נהיה קבוצה קשוחה ונקווה שנוכל להגיע שוב לפיינל פור ובתקווה שגם לזכות בו. זו המטרה – לנסות לזכות, ובתקווה להביא אליפות נוספת לחולון בליגה המקומית”.

הזכרת את המילה המון, זו התחנה ה-14 שלך בקריירה, בתוך כולן איזו הכי זכורה לך ומדוע?
”מתוך כל 14 הקבוצות שהייתי בהן, אני ככל הנראה אהיה חייב לומר אולימפיאקוס. הסיבה לכך היא שהגעתי מה-NBA לאולימפיאקוס ולא ידעתי עד כמה זה מועדון גדול כאן. אז יצא לי לשחק עם ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס, עם שחקנים שזכו באליפות יורוליג. עבורי באופן אישי לעבור את זה ולהיות עם השחקנים האלה, לראות כמה קשה הם עובדים, כמה זה רציני ושכל משחק נחשב, כל משחק היה חשוב, זה פשוט לקח אותי לרמה אחרת לגמרי בקריירה שלי. למדתי שבכל יום אתה חייב לבוא לעבוד. בכל יום יש לנו מה להוכיח, בכל יום מישהו מנסה לנצח את אולימפיאקוס. היינו בטופ של הטופ. ההגעה לפיינל פור ולמשחק האליפות אלו זיכרונות שלעולם לא אשכח, ויצא לי לשחק עם הגדול מכולם שלימד אותי כל כך הרבה בקריירה שלי, שבשיא הכנות אני לא לעולם לא אשכח”.

אתה יכול לחלוק איתנו משהו שהם לימדו אותך ואולי גם סיפורים על ‘קיל ביל’ (ספאנוליס) ופרינטזיס שלא ידענו?
“’קיל ביל’ הוא אחד מהאנשים האלה שמגיע ויש לו ריטואל, אתה יודע למה אני מתכוון? הוא יגיע וישב על הכיסא שלו, והוא יעשה את מה שהוא עושה רק כי כל יום ויום הוא ריטואל והוא לא מפספס. הוא מפוקס כמו לייזר. מעולם לא ראיתי מישהו שמגיע ולא באמת מדבר הרבה. אם זה יום של משחק, או שיש משחק גדול, הוא מוכוון מטרה. דבר אחד שאהבתי לגביו שלימד אותי, זה לא משנה אם תקלע 20 נקודות או 4 נקודות, בסופו של יום זה עניין של ניצחונות וזכיות באליפויות”.

“בגיל צעיר חשבתי שאני צריך לקלוע 10 או 15 נקודות ולהשיג את הסטטיסטיקות, והוא אמר ‘לא, כאן זה לא משנה. כל עוד אתה מנצח, ואתה בחור עם אופי טוב שמשחק היטב ברגע הנכון, אתה תגיע לאן שאתה צריך להגיע’. רק מלהיות בסביבתו אתה לומד כל כך הרבה. דבר אחד שאני תמיד אומר לילדים שהוא לימד אותי: ‘אל תרדוף אחרי הכסף, תיתן לכסף לרדוף אחריך’. המשמעות של זה היא אל תלך ותנסה להוכיח את עצמך בכל לילה. אם אתה טוב מספיק ואתה משחק טוב מספיק, השחקנים והכסף וכל שאר הדברים האלו יבואו אליך”.

הזכרת את משחק האליפות, אבל כבר בחצי אתה לקחת על עצמך את התפקיד של קיל ביל ו’הרגת’ את צסק”א מוסקבה במו ידיך, הוא אמר לך על זה משהו, זה הרי היה התפקיד שלו במשך שנים?
”בשיא הכנות, במשחק האליפות בפיינל פור באמצע העונה, הוא נתן לי יותר את המושכות. כל הזמן הוא היה באוזן שלי ואמר לי ‘אתה תיקח שליטה’. זה נתן לי יותר ויותר ביטחון. כולם יודעים ש’קיל ביל’ יקבל את הכדור, אבל הכדור הגיע אליי, ואני זוכר שהסתכלתי לראות אם אני צריך לתת לו את הכדור, הוא פשוט הסתכל עלי ואמר לי ‘לך תשחק’. אז אני על קשת השלוש קולע את השלשה, והוא נתן לי חיבוק גדול ואמר לי ‘ככה אתה אמור לעשות את זה. קליעה גדולה מאוד’. זה שהוא נתן לי את הביטחון הזה לקח אותי לרמה אחרת לגמרי”.

אריק גרין מול סקוטי ווילבקין (EUROLEAGUE)

שיחקת מול פנרבחצ’ה וכמו שהמאמן יאניס ספרופולוס אמר וזה נכון, ש”הוא הגיע לשני פיינל פורים אבל לדאבונו פעמיים זה היה מול הקבוצה שאירחה את הפיינל פור”. איך זה היה עבורכם לראות את הארינה מלאה עד אפס מקום, זה כמו לשחק מול יותר שחקנים?
”אתה צודק לחלוטין, זה היה עם כל האוהדים שלהם עם אווירה שלא תאומן. הייתה להם קבוצה נהדרת באותה העונה, אבל מבחינתנו אנחנו רצינו ‘לשחוט את הענק’. רצינו לנצח אותם במגרש הביתי שלהם וזה לא קרה, אבל עדיין ישנם זיכרונות ודברים שאנחנו מדברים עליהם עד עצם היום הזה. לא עשינו היסטוריה, אבל שמנו חותמת באולימפיאקוס, ועבורי זה בסך הכל משחק וזיכרונות שלעולם לא אשכח”.

האם ישנה אכזבה שליד השם של אריק גרין לא מופיע הטייטל של אלוף יורוליג?
”מאה אחוז. באופן אישי, זה הדבר שחסר לי בקריירה. אליפות מקומית או יורוליג, בכל ליגה שיש. הפסדתי פעמיים ביורוליג עם פנרבחצ'ה ואולימפיאקוס וזה צורם לי, כי כולם יודעים שאני יכול לקלוע ועושה את העבודה שלי, אבל באופן אישי אני תמיד רוצה שיזכרו אותי בתור מי שזכה באליפות. בעוד חמש או עשר שנים כשאפסיק לשחק אף אחד לא הולך לזכור כל נקודה שאי פעם קלעתי, אבל אני חושב שיזכרו ‘היי הוא זכה באליפות באותה השנה והוא הביא לנו גביע’, כך שזה משהו שאני רוצה להשיג”.

שיחקת עבור יאניס ספרופולוס ועבור ז'ליקו אוברדוביץ’, הם מהטופ של היורוליג?
”ללא ספק שניים מהמאמנים הכי טובים, בטופ של היורוליג. הייתה לי את ההזדמנות לשחק עבורם, להיות איתם וללמוד כל כך הרבה מהם וזה עזר לי להפוך לשחקן שאני כיום”.

ספר לנו על ההבדלים ביניהם, אולי בגישה שלהם למשחק, כי שמענו המון על כך שאוברדוביץ’ הוא מאמן פסיכולוגי מבחינה מסוימת.
”שניהם מאמנים נהדרים ואנשים מדהימים שמכורים לכדורסל. הם אוהבים את המשחק ורואים וידאו בכל לילה ולילה. אוברדוביץ’ הוא יותר צעקות ואמוציות, כולם רואים אותו על הקווים, אבל הוא כל כך מגניב מחוץ לפרקט, הוא צוחק ומספר בדיחות, הוא בחור נהדר. באולימפיאקוס היה את ספרופולוס שהוא לא ככה. הוא רגוע יותר על הקווים, הוא צועק קצת ולא כמו אוברדוביץ’. הוא גם בחור מדהים מחוץ לפרקט. באופן אישי אהבתי את שניהם. הייתי בגיל צעיר כשהייתי באולימפיאקוס ומעט בוגר יותר כשהייתי בפנרבחצ’ה, כך שאלו היו פעמיים בקריירה שלי שלמדתי שני דברים שונים”.

ביורוליג שיחקת בארבע קבוצות שונות. סיינה שהייתה גם התחנה הראשונה שלך, וגם בוולנסיה. תוכל לחלוק איתנו משהו מהתקופות האלו?
”שיחקתי בארבע קבוצות שונות ביורוליג. סיינה היא אחת שתמיד יהיה לה מקום מיוחד בלב שלי, כי זו הייתה התחנה הראשונה שלי מעבר לים אחרי הקולג’. אני זוכר שירדתי מהטיסה ואמרתי ‘תן לי להסתובב ולחזור בחזרה. זה לא בשבילי’. היו לי געגועים הביתה, לא ידעתי הרבה על כדורסל אירופאי, זו הייתה עיר שלא דיברו בה יותר מדי אנגלית ולא הכרתי את חברי לקבוצה, גם הייתי השחקן הכי צעיר בסגל. שיחקתי עם שחקנים שהיו וטרנים כמו אות’לו האנטר וג’וש קרטר ששיחקו כאן באירופה, אז הם לקחו אותי תחת חסותם וכולם ראו את הכישרון שלי. כולם ידעו שהייתי ילד מוכשר, אבל היה לי את המאמן מרקו קרספי וזה היה שונה. הוא היה מסתכל עלי בכל יום ויום, הוא היה קשוח. זה היה קשה, היו לו דרישות, אבל זה גרם לי לצמוח ולהתבגר כל כך הרבה. מנטלית הייתי חזק יותר. יכולתי להתמודד עם כל אחד אחרי שהתמודדתי איתו. הוא היה באופן אישי מאמן נהדר, אני אוהב אותו והוא לימד אותי המון”.

הזכרת את האנטר ואת קרטר שהיו וטרנים, אבל לקבוצה הזו היה גם את טיילור רוצ’סטי, מאט ג’אנינגס ודניאל האקט. זה סגל מפוצץ בכישרון. מדובר כאן על שחקנים בקליבר שזכו ביורוליג.
“כן, לשחק עם כל השחקנים האלו היה בלתי יאומן. אני זוכר עם דניאל האקט כשאמרו לי שהוא פוינט גארד, ואני אמרתי ‘הבחור הזה ענק, הוא 1.98 ומשחק בפוינט?’, הוא היה בחור נהדר. הוא קיבל אותי בברכה והוא לימד אותי דברים על הכדורסל האירופאי. היית חייב להתחיל לכדרר כשאתה מגיע תוך כדי תנועה. אני זוכר שכשרק הגעתי, עשיתי צעדים משהו כמו חמש פעמים במשחק, כל הזמן עשיתי צעדים, כך שהוא עבד איתי לאחר האימון. כשטיילור רוצ’סטי הצטרף באמצע העונה הוא היה נהדר, היה לו המון ניסיון, לאות’לו האנטר היה המון ניסיון. לשחק עם כל החברה האלה גרם לי להתבגר ולצמוח כי הייתי חייב כשהייתי איתם”.

בוא נחזור לפיינל פור בוויטוריה, הגעת לשם שוב עם קבוצה מאוד מוכשרת של פנרבחצ’ה, הפסדתם בחצי הגמר, וספגת פציעה במשחק על המקום השלישי. איך נפצעת וכיצד זה השפיע עליך?
“נפצעתי כי מתחתי את גיד האכילס שלי. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל זה גבה ממני המון. לא הייתי אותו שחקן במשך משהו כמו שנה וחצי, לא יכולתי לרוץ אותו הדבר ולא יכולתי לקפוץ באותו האופן. האקספלוסיביות שלי לא הייתה שם וזה היה אחד מאותם הדברים שפשוט הציקו והציקו לי. איבדתי קצת מהמהירות שלי, אז הגעתי לסין ושיחקתי שם. כשחזרתי ושיחקתי בסביליה, במשך כל אותה השנה כף הרגל שלי הרגה אותי, אבל השנה וחצי האחרונות היו נהדרות. חזרתי לעצמי, אני מרגיש במקום נהדר וחזרתי להיות שחקן ברמה גבוהה, אבל הפציעה הזו גבתה ממני מחיר כבד”.

אם כך, עד כמה חזרה ליורוליג תהיה דבר גדול מבחינתך, הרי רק מהסתכלות על המספרים שלך עד כה העונה, היכולת ללא ספק עדיין שם אז האם נראה אותך בחזרה שם?
”אני מקווה, זו המטרה. אני אשמח מאוד לחזור ליורוליג, אני מרגיש שאני שייך לשם. אני יודע שאני יכול לשחק ברמה גבוהה, אני בריא, הביטחון שלי בשמיים ועדיין יש לי מה להוכיח. אני רוצה להראות שאני גם כן יכול להיות אחד מהגארדים האמריקנים הכי טובים ברמה הזו. אני לא מבקש להיות ה-שחקן בקבוצה, אני יכול לעלות מהספסל, שיהיה לי תפקיד עם השפעה על הקבוצה, אבל הדבר שאני רוצה זה לעזור לקבוצה טובה לזכות באליפות”.

פטריק יאנג, זה עצוב לומר שמדובר אולי במישהו עם מזל כל כך רע. אחרי שקרע את הרצועה הצולבת, הוא חזר לשחק ונראה כמי שבהחלט יכול להתאושש מהפציעה ואז הגיע הזיהום בברך במילאנו. לאחר הפרישה, תאונת דרכים הותירה אותו על כיסא גלגלים כשהוא נלחם כדי לחזור, בעזרת השם, לעמוד על רגליו וללכת. ספר לנו קצת עליו, יצא לך לדבר איתו, יש מסר שתרצה לשלוח אליו?
“פט יאנג הוא אדם מדהים. מדהים. הרוח שלו תמיד חיובית אפילו ברגעים הכי קשים של החיים שלו, הוא תמיד היה בחור חיובי. כשהוא נכנס לחדר הוא מאיר אותו, החיוך שלו, האנרגיה שלו וזה לא משנה אם עובר עליו היום הכי גרוע, הוא איכשהו יהפוך אותו ליום נהדר. אני דיברתי עם פט, באינסטגרם. כשהוא היה בבית החולים חבר לקבוצה שלי פנה אליי וסיפר לי מה קרה לו, לא יכולתי להאמין לזה. הוא כזה אדם נהדר שזה מבאס שדברים כאלו קורים לו, אבל הוא אחד האנשים הכי חיוביים ומעוררי השראה שתפגשו”.

“דיברתי איתו והוא היה ברוח מאוד טובה, והוא יחזור ללכת. הוא יעשה כל מה שצריך ואני יודע שהוא נלחם. הוא עובד עם החבל ומתאמן, אשתו והילדים שלו שם איתו, והרוח שלהם, הם נותנים לו את האנרגיה שהוא מקבל, והוא יודע שיש לי רק אהבה אליו ואני תומך בו. אני מקווה שתהיה לי את ההזדמנות לראות אותו שוב. אני יודע שהוא בפלורידה, אחי אני מעודד אותך ותמשיך להיות הבחור מעורר ההשראה שאתה ותמשיך להביא את האור החיובי לעולם כי אתה עושה עבודה מדהימה”.

הספקת גם לשחק ב-NBA, ספר לנו קצת על החוויה הזו ועם אילו זיכרונות נשארת מהתקופה שם?
”יצא לי לשחק ב-NBA במשך שנה וחצי וזה היה מדהים. שיחקתי עבור הדנבר נאגטס והייתה לי את ההזדמנות לשחק עם ג’אמיר נלסון, טיי לאוסון, ווילסון צ’נדלר, דנילו גלינארי, קנת’ פאריד, ג’אבייל מגי ועוד. כל השחקנים הנהדרים שהותירו חותם ב-NBA ועבורי. פשוט אתיקת העבודה שלי. איך שהם באים, שעה או שעה וחצי לפני אימון ופשוט מתאמנים וזורקים לסל, הם מתנהלים במקצוענות. נשארים אחרי האימון, באים לפני המשחקים ונשארים אחרי המשחקים שבהם הם לא מקבלים דקות משחק רבות. הם מתאמנים איך להתחרות ברמה גבוהה בכל ערב, להיות בסביבה הזו ושיש את ההזדמנות לשחק נגד קובי בראיינט, לברון ג’יימס וקיירי אירווינג, המובחרים שבמובחרים בכל העולם, אלו רגעים שאני לעולם לא אשכח”.

“כשמשחקים ב-NBA זה מוציא משהו אחר ממך, מעין ‘כלב’. אם לא תביא את זה, הם יבואו ו’יהרגו’ אותך. הם יביאו את זה כך שזה אחד הדברים שהייתי צריך להביא את זה בכל לילה, וזה הקשיח אותי. עשה אותי חזק יותר ומוכן מבחינה מנטלית והזיכרונות. יש לי תמונות תלויות בבית שאני מסתכל עליהן כל הזמן ואומר – ‘אני אחד מהאנשים הבודדים שהייתה להם את ההזדמנות לשחק בליגת ה-NBA’”.

אריק גרין מול רומן סורקין (איציק בלניצקי)

העונה, חולון מאבדת את סי ג’יי האריס בפציעה לאחר שהחליק על מדבקה, שיחת הטלפון הזו שקיבלת איפה היא תפסה אותך, מה עשית באותם הרגעים?
”בשיא הכנות, התאמנתי, הפלאפון שלי צלצל ולא עניתי. הסוכן שלי צלצל אליי אז אחרי האימון, נכנסתי לרכב והסוכן אמר לי יש לנו הצעה מחולון. למען האמת לא ידעתי יותר מדי על חולון, סי ג’יי נפצע ויצרתי איתו קשר כי הכרתי אותו מאז התיכון, והוא סיפר לי הכל. הסתכלתי על הסגל, הם זכו באליפות בשנה שעברה וזה לא היה באמת מה שכיוונתי אליו בזמנו. זה שהייתי בסין ומחוץ לאירופה, ברגע שאתה עוזב את אירופה, אנשים די שוכחים אותך קצת, אז ההזדמנות עבורי למתג את עצמי מחדש, ולהכניס את עצמי לבמה האירופית בליגת האלופות, עבור קבוצה שזכתה באליפות, קבוצה שהתוכנית שלה בנתה את עצמה כלפי מעלה, אז חשבתי שזו הזדמנות נהדרת עבורי להראות את הכישרון שלי ולחזור למקום שאליו אני רוצה לחזור”.

דיברת עם מישהו נוסף מלבדו של סי ג’יי?
”לא. האמת שסי ג’יי היה האדם העיקרי, אני סומך עליו. הייתה לי איתו מערכת יחסים נפלאה במשך שנים, והוא פשוט סיפר לי כל כך הרבה דברים טובים על המאמן. הדבר שאהבתי אצל המאמן כשדיברתי איתו הוא שהוא ייתן לי להיות אני, הוא אמר ‘אני מכיר את המשחק שלך, ואני יודע איזה סוג שחקן אתה. אני אתן לך להיות אתה ולשחק את המשחק שלך’. כשדיברנו בטלפון אמרתי לו שהדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לעזור להם לנצח. לא הגעתי לכאן להיות ‘ה-שחקן’ אני יודע שזו הקבוצה של ג’ו רגלנד וכריס ג’ונסון. אני פשוט רוצה לנסות להגיע ולהשתלב במקום שבו אני יכול להיכנס ולעזור לתוכנית הזו. לעזור לקבוצה הזו לזכות באליפות שוב”.

מהיום הראשון שהגעת במשחק הראשון שלך, קלעת 20 נקודות במשחק חוץ, איך זה?
”אתה יודע, זה מצחיק, כולם אמרו ירדת בדיוק מהמטוס ואתה פשוט הולך וקולע. בכנות, אף אחד לא יודע את זה, אבל כל הזמן הזה שהייתי בבית התאמנתי ושיחקתי בפרו איי אם ועבדתי, עבדתי, עבדתי. עליתי על הטיסה, רשמתי את זה ואמרתי לעצמי, לחברה ולמשפחה שכשאגיע לשם אני הולך להצטיין במשחק הראשון, אני רוצה לתת הצהרה. ואמא שלי אמרה לי ‘ייקח לך קצת זמן להתחיל להיכנס לעניינים’, ואני אמרתי ‘לא. אני הולך להצטיין במשחק הראשון’. כשירדתי מהמטוס והגעתי לפולין רציתי לתת הצהרה, לא רק לקבוצה אלא לכולם, 'חזרתי לאירופה', מאז אותו המשחק הביטחון שלי בשמיים, חבריי לקבוצה קיבלו אותי בברכה, והם נותנים לי לעשות את מה שאני עושה. יש לי מה להוכיח, חזרתי”.

לרוב כאשר מישהו מגיע לא בכושר ומחוץ לקצב, יש נפילה אחר כך גם אם המשחק הראשון היה מדהים, אז זו הסיבה שבגללה לא הייתה לך את הנפילה הזו?
”כן, לרוב יש נפילה. זה לוקח זמן להיכנס לקצב, אבל לא לי, אני רעב. אני רוצה לחזור לפסגה, אני רוצה להראות לאנשים שאני עדיין אריק גרין”.

אני רוצה לשאול אותך על משחק מאוד ספציפי ששיחקת כאן, נגד עירוני נס ציונה שהחלטת לתת את גופיית המשחק שלך למשפחה שכולה (סמ”ר עידו ברוך שנרצח בפיגוע ירי) ושזה היה אמוציונלי עבורך, אתה יכול לשתף אותנו?
”כן, זה ריגש. אנשים כבר יודעים עלי המון, על הרקע שלי ודברים שנוגעים לליבי, כי אני מגיע ממשפחה שבה חונכנו שכהורה אתה לא אמור לקבור את הילד שלך, הילד שלך אמור לקבור אותך. ראיתי את סבתי שהיא כמו אמא שנייה עבורי שדאגה לי, גידלה אותי. היא ראתה את כל המשחקים שלי ונאלצה לקבור את הבן שלה, כי הוא נורה ונהרג מול הילדים שלו במגרש המשחקים. זה שבר אותי, שבר את אמי, את סבתי ואת כל המשפחה שלנו כי הוא היה חלק גדול מהמשפחה שלנו”.

“כך שכאשר ראיתי את זה, זה נגע בי. זה כאילו כאב לי בלב. עבורם לבוא למשחק הזה כשהם עוברים את כל מה שהם עוברים אמרתי ‘וואו, אני לא יכול’. אין הרבה דברים שאני יכול לעשות, אני לא מכיר אותם באופן אישי, אבל מתוך כבוד ובהיותי האדם שאני, רציתי לעשות משהו. הם הגיעו לחולון, הלכתי ונתתי להם את גופיית המשחק שלי, פשוט מתוך אהבה וכבוד וצר לי על אובדנם. אם אי פעם יהיה משהו שאוכל לעשות, אנא תגידו לי, כי כמו שאמרתי זה רגע קשה בחייו של כל אחד”.

אריק גרין ושחקני הפועל חולון (איציק בלניצקי)

שאלנו אותך מה עוד תרצה להשיג ואמרת שתרצה אליפות, החוזה שלך בחולון עתיד להסתיים, מה הסיפור עם זה?
”החוזה שלי מסתיים ב-29 לדצמבר (מחר), אנחנו מדברים על הארכתו ונראה איך זה ילך. כרגע אני מרוכז בלנסות להמשיך את השבועות האחרונים, להמשיך ולעזור לקבוצה, להמשיך ולשחק ברמה גבוהה ונראה מה יקרה. אני אשמח להישאר כאן בחולון. זה המקום שבו אשמח להיות, אבל יש לי גם מטרות. יש לי משפחה שאני צריך לדאוג לה, יש לי שני ילדים שאני צריך לדאוג ולטפל בהם, ויש לי גם את המטרה - לחזור לרמה הגבוהה, כך שנראה מה יהיה”.

תספר לנו משהו על אריק גרין שאף אחד לא יודע.
”אני איש משפחה ענקי. אני אעזור לכל אחד, לא רק במשפחה. אם הם לא בתקופה טובה או לא מצליחים היטב, אני תמיד רוצה לתת ואני לא רוצה דבר בתמורה מאף אחד. אני רוצה לתת ולתת ולתת כי אני מבורך, יש לי את כל מה שאני צריך בחיים שלי, אבל אני יודע שיש הרבה אנשים שאין להם הרבה, ואם יש משהו שאני יכול זה לתת בחזרה לילדים ולמשפחות שאין להם הרבה. המשפחה שלי גדלה, היו לנו ילדי אמנה, אני חושב שאימצנו משהו כמו 18-20 ילדים בתקופת ההתבגרות שלי, אז כשאני רואה או שומע סיפורים על איך ילדים לא זכו ליחס טוב, או שבבית שלהם אין אוכל ודברים כאלה, אני מנסה בעיר שלי ולכל מקום שאליו אני הולך, לעשות דברים כמו בחג המולד או בחג ההודיה. לנסות ולמצוא אנשים שאין להם דברים כמו שיש לנו כדי לתת להם, ולברך אותם כשם שאני בורכתי בחיי”.

שיחקת באיטליה, ספרד, סין, טורקיה, יוון ועכשיו בישראל, איפה אתה מדרג את ישראל?
”בהחלט למעלה ברשימה. אני לא אשקר, אני אוהב את האוכל הספרדי, מי לא אוהב. פאיאייה זה אחד האהובים עליי. יוון הייתה אדירה, אבל בכנות ישראל. אני אוהב אותה. האוכל מדהים, אני אוהב להיות על החוף ולשתות את השייק פירות שלי וזה אחד המקומות הכי אהובים עלי לחיות בהם. יוון וישראל אלו שני המקומות בטופ שתיים שלי לחיות בהם. אמרתי למשפחה שלי שאם לא הייתה לי שם משפחה, יכולתי לחיות כאן בישראל כי היא מדהימה. עבורי מזג האוויר תמיד טוב, נינוח ואני אדם שלא אוהב להיות בפומבי ולצאת, אני אוהב לשמור על פרופיל נמוך עם עצמי. זה המקום להיות בו עבורי”.

שיחקת עבור מספר מאמנים, לא נשאל אותך מי הכי טוב כי זה לא הוגן, אז נבקש ממך לדרג את הטופ 5 שלך.
"וואו, זה קשה. אני אומר חמישה אבל בלי שום סדר. אני אתחיל עם מרקו קרספי כי הוא עזר לי להתבגר והייתי צריך להתבגר. להגיע לכאן מהקולג’ ולהיות ליד גברים בוגרים, הוא הביא אותי לרמה אחרת והוציא ממני יותר. אני חייב לומר שהמאמן כאן, ואני לא אומר את זה כי אני משחק עבורו כעת או משהו כזה, אבל זה קשה לאמריקאי לבוא מעבר לים, אלא אם כן הוא מוצא מאמן שנותן לך להיות אתה ולשחק את המשחק שלך. הרבה מאמנים מנסים ‘לביית’ אמריקנים, ולא לתת להם להיות עצמם, אבל הבחור כאן נותן לי להיות אני ואני אוהב את זה. הוא מאפשר לי לטעות ואומר לי להמשיך ולהמשיך ואני אומר ‘וואו’”.

“הבא שלי ברשימה חייב להיות אוברדוביץ’, פשוט כי הוא גאון. הדברים שהוא עושה, מעולם לא ראיתי מישהו שעושה. הוא יגיד לך שמשהו יעבוד וזה יעבוד. הדרך שבה הוא ניגש לדברים, הוא נכנס לבניין כולם אומרים ‘אלוהים אדירים זה אוברדוביץ’. כשהוא נכנס לחדר כמו שאמרתי זה בלתי יאומן. ספרופולוס כמובן, פשוט הדרך שבה הוא יכול לנהל כל כך הרבה שחקנים נהדרים בקבוצה אחת. הקבוצה שלנו באולימפיאקוס הייתה עם הרבה כישרון, והדרך שבה הוא ניהל אותנו ושמר את כולנו רגועים כדי לקחת אותנו לפיינל פור ולמשחק האליפות הייתה מדהימה. החמישי זה המאמן שלי ב-NBA, המאמן מייק מאלון, הוא היה מדהים. כשהמאמן בראיין שואו פוטר, הוא הגיע והחליף אותו והייתה לו השפעה גדולה עליי גם כן. הוא לימד אותי איך לעבוד קשה ואיך להיות מקצוען וזה היה נהדר”.

הקבוצה שהכי תרצה לשחק בה באירופה או ביורוליג?
”בכנות, בכל קבוצה ביורוליג. אנשים לא מבינים את האווירה במשחקי היורוליג, את התחרותיות, אני מתגעגע לזה. אני מתגעגע להתמודדות מול המובחרים שבמובחרים. יום אחד יש לך את מייק ג’יימס, אחר כך יש לך את שיין לארקין, יש לך את מיציץ’ למחרת, אז אתה נוסע לצרפת יש לך את ננדו דה קולו או שאתה נוסע לרוסיה ויש לך מישהו. אני מתגעגע לזה כי אני מתחרה. אם אני רואה מישהו שאומרים שהוא הכי טוב, אז אני רוצה לשחק מול הטוב ביותר כי אני מרגיש שאני הכי טוב. אז להיות כן איתך, אני פשוט מתגעגע לאופי התחרותי”.

מתוקף היותך ‘רוצח’ על הפרקט, אם נבקש ממך לדרג את חמשת ה-’רוצחים’ שלך ששיחקת איתם או נגדם. רוצחים כמו דיוויד בלו וקיל ביל?
”קיל ביל במקום הראשון, אין עוד מישהו כמו האדם הזה. ראיתי אותו בסופי משחק ואף פעם לא ראיתי מישהו כמוהו. הוא רוצה את הזריקה הזו והוא הולך לעשות לך את ‘הסייד סטפ’ והוא יקלע את הזריקה. יש לו את הביטחון, את האומץ, את הטיפת שחצנות הזו שאומרת ‘אוקיי אני אוהב את זה בו’. כמובן שמייק ג’יימס, אני חייב לתת למייק ג’יימס המון כבוד. הוא קולע זריקות גדולות והדרך שבה הוא שיחק לכל אורכה של קריירת היורוליג שלו הייתה מדהימה. סרחיו יואי ‘רוצח’ ענק, אני יודע שהוא מעט מבוגר יותר כעת, אבל שיחקתי נגדו כשהוא היה צעיר יותר והוא היה ‘רוצח’. מי עוד? יש הרבה כאלו כאן, יש את לארקין, לקלוע 40 נקודות ב-40 דקות במשחק יורוליג, זה ‘רוצח’. אתה יודע למה אני מתכוון? והוא עושה את זה מספר פעמים, זה רוצח”.

“אחד השחקנים האירופאים הכי אהובים עלי זה מילוש תאודוסיץ’. הדרך שבה הוא מוסר, הדרך שבה הוא משתלט על המשחק, הוא ווינר בכל רמה שהוא משחק בה. הבחור הזה כשאתה מסתכל עליו אתה אומר ‘אוקיי, הוא יכול לשחק כדורסל?’, בהופעה שלו הוא לא בדיוק נראה כמו שחקן כדורסל, אבל ברגע שהוא עולה על הפרקט, הדרך שבה הוא יכול להנהיג קבוצה, לתת מסירות מטורפות ויש לו 'כלב' בתוכו. אז אלו הם הטופ חמש שלי”.

כיצד תסתיים העונה של חולון והיכן יהיה אריק גרין?
”נקווה שהעונה של חולון תסתיים עם אליפות, נעמוד במרכז המגרש, נרים לתקרה עוד סרט אליפות ואני סוף כל סוף אוכל להגיד שזכיתי באחת. אני מקווה שאריק גרין יהיה כאן, אבל איפה שאריק גרין לא יהיה, כדאי שתאמינו שאני בריא במאה אחוז, שיש לי מה להוכיח ושאני מוכן לשחק ברמה הכי גבוהה שרק אפשר”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה

"רוצה לקחת אליפות, אבל יש לי מטרות אחרות"

אריק גרין, שחקנה של הפועל חולון שמסיים חוזה ולא ימשיך את העונה במועדון, בראיון מיוחד ל-ONE: "רוצה לחזור לפסגה ולהראות שאני עדיין שייך לשם"