המשחק והיריבות בליגה בין מכבי תל אביב לבין הפועל ירושלים זכתה לכינוי קלאסיקו, מה ששמור למפגשי ענק בליגות גדולות, ובעיקר בין ריאל מדריד לברצלונה. אולם, למפגש הגדול שתי הקבוצות הגיעו אחרי הפסדים צורבים - מכבי נגד זניט ביורוליג והאורחת מהבירה אחרי הפסד בית מפתיע וכואב נגד נס ציונה בליגה, כאשר הערב (חמישי) האווירה לפחות בתחילת המשחק לא דמתה לקלאסיקו כי קודם כל לא היה קהל, שנותן למשחק הזה אווירה מדהימה, אבל גם השחקנים עצמם לא נכנסו לאווירה.
בתחילת המשחק זו הייתה רכות הגנתית מצד שתי הקבוצות, שגברה בעיקר מצד ירושלים, שככל שחלפו דקות המשחק איפשרה בקלות למכבי לקלוע 55 נקודות במחצית, כשרק לפני שלושה ימים מכבי עבדה קשה מול הגנה חזקה של זניט וקלעה 35 נקודות בחצי. שמעתי את עודד קטש אחרי מספר משחקים של קבוצתו שהוא כועס על שחקניו שלא שומרים, אבל מה שראינו במחצית הראשונה היה יותר מזה. הגנת החילופים הרכה השאירה שוב ושוב את כריס קרמר ו/או את תמיר בלאט בהגנה על אנטה ז’יז’יץ’ ו/או גבוה אחר.
עוז בלייזר, דיברתולומאו וקלויארו חוגגים (איציק בלניצקי)ז’יז’יץ’ מזמן לא הרגיש עצמו כל כך חופשי, כאשר החילופים נגד ווילביקן השאירו אותו שוב ושוב נגד שחקן גבוה מה שהשאיר לו זריקות פנויות. לאחר מכן האורחת באדום עברה לאזורית לוחצת על כל המגרש ושוב הלחץ נשבר בקלות ואז במעבר מהגנת הלחץ להגנה בחצי המגרש את מי השאירו חופשי? ווילבקין, שנותר פנוי לקליעות שלוש. קטש בעט בבקבוק בעצבים ובתסכול של מאמן שהכין את קבוצתו איך לשמור על הגארד מנגד, אך השחקנים לא מבצעים כלום מהוראותיו והשאלה מה קרה וכיצד המשחק הוכרע בשלב כל כך מוקדם והפך למעשה לגארבג’ טיים.
בצד המנצח, יאניס יכול היה לתת דקות משחק ובטחון לשחקנים שמשחקים פחות ו/או מתקשים ביורוליג, כשהאלופה עשתה ככל העולה על רוחה. בשנים האחרונות ירושלים הגיעה מספר פעמים לשחק מול מכבי, כולל בתל אביב, ונתנה לה פייט רציני ואף ניצחה מספר פעמים אולם, זו לא הקבוצה שהגיעה היום. נכון ג’ייקובן בראון חסר, אבל גם הוא לא שר ההגנה ומכבי בקלות יכולה הייתה להסתדר בלי אותלו האנטר, שכולם יודעים את חשיבותו למועדון הצהוב.
סולימאן בריימו (איציק בלניצקי)כמו כן, יותר מדי שחקנים חדשים בירושלים לא מכירים את חשיבות המשחק הזה ולמרות זאת, לקראת החלק האחרון של ההתמודדות כן הצליחו שחקני האורחת להוציא כמה פעמים את הכדור מהידיים של ווילבקין ושיבשו את משחק האלופה. לפני כמה שבועות קרמר האריך את חוזהו עד סוף השנה ונאמר שהייתה לו הצעה מקבוצת יורוליג, אך היכולת שהראה היום לא הצדיקה שום דבר כזה ובעיקר עד הרבע השלישי. לפני שתי קליעות עונשין היה לו אחוזי קליעה של 0/9 ובהגנה הוא השתלב בכלום ההגנתי של האדומים ובנוסף לא יכול היה להתמודד בחילופים עם שחקנים חסונים ממנו.
למכבי לא היה מזמן משחק קל כזה בליגה, ולירושלים ולקטש יש הרבה חומר למחשבה עם דברים שדורשים תרגול ובדיקה למה שפת הגוף של השחקנים האורחים הייתה היום שלילית ובעייתית כל כך. בשורה התחתונה – ניצחון קל למכבי והפוגה קלה מהמאבקים הקשים והאגרסיביים מול הגנות היורוליג, מצד שני הופעה ירודה של הקבוצה מהבירה.