החיבור בין פיני גרשון וחולון הוא טבעי

מישהו התלונן שהכדורסל בישראל משעמם? מישהו חשש שהפועל חולון לא תצליח לפתוח את העונה? מישהו באמת חשב שפיני גרשון יעבור עוד עונה אחת מחוץ למשחק שהוא כל כך אוהב, ושהפך אותו למי שהוא?

אני מניח שחלק מהקוראים השיבו בחיוב על השאלות הללו, אבל מבחינתי – כלל לא היה ספק. הכדורסל בישראל סובל אמנם מחוליים רבים, ברמת השחקנים, המאמנים, הבעלים והתקשורת, אבל אין בו יותר מדי עונות דלות, תמיד יש סיפור.

לא מעט פעמים בשנים האחרונות הפועל חולון היתה הסיפור הזה: זכיה באליפות היסטורית, בעונה שלאחר עלייתה מהליגה הלאומית; זכייה דרמטית במיוחד בגביע המדינה, הודות לסל מטורף של בריאן טולברט בשניות הסיום; והישרדות מופלאה בליגת העל בעונה החולפת, למרות אינסוף בעיות כלכליות והעובדה ששיחקה חלקים גדולים ממנה עם שני זרים בלבד.

וכשהפועל חולון לא היתה הסיפור, אז פיני גרשון היה שם. 3 זכיות בתארים אירופאיים, דומיננטיות מוחלטת במסגרות המקומיות ברוב שנותיו בצהוב והזדהות מוחלטת עם מכבי, מכביזם וגם – ווינריות. הפסד האליפות לגלבוע/גליל לפני שתי עונות לא הצליח לקעקע את האופן שבו הוא נתפס בעיני הציבור.

בעצם, מדובר בחיבור די טבעי. מצד אחד, לחולון כמות קהל לא-קטנה, שמלווה אותו בנאמנות, יכולת לשלהב אלפים מתושבי העיר במעמדי שיא, והיא מהווה מוקד לעניין תקשורתי רב. פיני אוהב לדבר, אוהב ששומעים אותו ומעריכים את דבריו, ומסתדר מצויין עם קהל שמבין כדורסל.

אוהדי חולון. יתחברו עם פיני (גיא איזנר)

כמובן, שהשניים חולקים עוד דבר אחד חשוב: הפועל ירושלים היא לחלוטין לא כוס התה שלהם. מבחינת חולון, מדובר ביריבה הגדולה (והשנואה) ביותר, ומבחינת פיני, מדובר בקהל עימו הוא מחזיק בחשבון ארוך מאוד. אין ספק שהמפגשים בין שני המועדונים העונה יהיו טעונים מתמיד. מעניין, כבר אמרנו?

ולשאלה שמעסיקה רבים – מה בדיוק יהיה תפקידו של פיני במערכת – אגיב בפשטות: לא כל כך משנה אם יעמוד על הקווים, יישב על הספסל או ינדוד ליציע כזה או אחר. נוכחותו תעשה את שלה, הן בהכנות לעונה (מאמן בקליבר של דן שמיר מוזכר כמועמד לאימון הקבוצה) והן במהלכה, באולם הפחים ובאולמות היריבות.

דן שמיר. יעמוד על הקווים (שי לוי)

רמת העניין סביב המועדון תעלה, גם ציפיות יתלוו לעניין, ואפשר לסמוך על פיני שהוא ידאג שתיבנה קבוצה בצלמו, גם אם הוא לא יאמן אותה ביום-יום. אוהדי חולון ודאי מאושרים היום, אוהדי ירושלים לבטח מחככים את ידיהם בהנאה ובציפייה להגעתו של גרשון למלחה, והאוהדים הניטראליים מסוקרנים לראות מה יוליד הציוות. לא יהיה משעמם.