טישמן ה-MVP, דאוסן שוב הרשים ומה עם מנקו?

הדיבורים סביב דקות המשחק של השחקן הישראלי לא פוסקים ולפיכך החלטנו השנה לבצע מעקב צמוד ולבחון את התקדמותם השבועית של טאלנטים ברחבי הליגה, בעיקר אלו שאמורים לבצע העונה את קפיצת המדרגה, לפרוץ קדימה ולהראות לכולנו, כן גם למאמנים, שיש פה כדורסל כחול לבן. 

כבר לא מעט שנים שמאמני הכדורסל בישראל מסתכלים על דור הכדורסלנים הצברי בזלזול. הזעקה הגדולה של חובבי הענף נשמעת כבר מעבר לאולם הכי דרומי בארץ, אין פה כדורסל ישראלי כי אין לנו מספיק ישראלים טובים ואין לנו דור עתיד.

אם את המחזור הראשון היה ניתן להגדיר כ"מחזור של השחקנים הצעירים" הפעם הזאטוטים פינו את הבמה לטובת השחקנים הישראלים, הקצת יותר בוגרים דוגמת אבי בן שימול ושלומי הרוש (21 ו-20 נק' בהתאמה), ששברו את שיא הקריירה שלהם בליגה הבכירה. ולמרות זאת עושה הרושם שהפינה שלנו מתחילה להשתלם. רק בשבוע שעבר סימנו את נמרוד טישמן כשחקן שנעלם וכנראה שהצעיר מהצפון קרא והפנים משום שהשבוע הוא התכבד בתואר השחקן המצטיין.

ה-MVP: נמרוד טישמן (גלבוע/גליל)
רק בשבוע שעבר ירדנו על הגארד ואמרנו שהוא בורח מהכדור ברגעי האמת ולא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו. אז סלחו לנו שאנחנו קצת קשים עם החבר'ה הצעירים, אבל כמו אבא אוהב, שלפעמים נותן טפיחה קלה על הגב כדי להחזיר את הבן למסלול, גם אנחנו. טישמן הצליח סוף סוף להוביל את קבוצתו ולהיות פאקטור משמעותי במשחק של שרון דרוקר. לא הרבה חשבו שהבחורים מהצפון יגיעו לבית מכבי ויצליחו להביס את מכבי ראשל"צ, אלא שגלבוע/גליל פשוט העלימה את החבר'ה מעיר היין, הרבה בזכות טישמן, שב-26 דקות על הפרקט קלע 7 נקודות ומסר 6 אסיסטים, אבל מעבר לזה הראה הרבה אחריות ומנהיגות, ילד, תמשיך ככה!

השחקן הבולט של השבוע: שון דאוסן (מכבי ראשל"צ)
עושה רושם שדאוסון ג'וניור קנה מקום קבוע במדור שלנו והוא לא רוצה מתכוון ללכת לשום מקום. אחרי שבשבוע שעבר הפציץ 20 נק', השבוע הגארד האתלטי היה קצת יותר סולידי ולמרות זאת היה קרוב לרשום דאבל דאבל כשסיים את המשחק עם 8 נק' ו-9 ריבאונדים. הפעם זה לא עזר לקבוצתו שהובסה 80:64 על ידי גלבוע/גליל. כמו בשבוע שעבר, גם הפעם נדגיש שדאוסן חייב לשפר את משחק ההגנה שלו, כי נתונים פיזיים (רגליים זריזות, יכולת חסימה מצויינת) יש לו.

סימני השאלה: רפי מנקו (הפועל י-ם) ועוז בלייזר (בני הרצליה)
נתחיל בווידוי, כשחשבנו להתחיל את הפינה של השחקנים הישראלים, שני השחקנים הראשונים שעלו לנו לראש היו אלו שבכותרת, בעיקר בגלל שראינו אותם צומחים לנו מתחת לאף ולא מעט מחובבי הענף בונים עליהם כעתיד של הכדורסל הישראלי. ועכשיו לעיקר, עד כה לא ראינו משניהם יותר מידי. נתחיל עם מנקו, בוגר האקדמיה סומן כבר לפני שנתיים כאחד השחקנים הישראלים המבטיחים. העונה סיפרו לנו בירושלים שמי שטוב ישחק, בלי קשר לדרכון או לגיל שלו. מנקו היה בין הראשונים שחיכו לפריצה שלהם, אלא שבדרך הוא ראה איך אדם אריאל תופס את המשבצת של השחקן הצעיר במקומו. השבוע קלע מנקו 6נק' והוריד 2 כדורים חוזרים ב-9 דקות על המגרש. מנקו יצטרך לעשות את קפיצת המדרגה ואם ההזדמנות לא תגיע הוא יצטרך לא להסס ולעבור בהשאלה לקבוצה בליגה הלאומית. גרינברג, תן לילד לשחק.

בהמשך ישיר לציפיות. בעונה שעברה זכינו לראות את בלייזר מככב במדי הפועל עפולה בליגה הלאומית כשהוא לא מבחין בין זר לישראלי ונותן כמעט לכל שחקן "בראש". בלייזר הראה הגנה מצויינת, יד רכה מתחת לסל ומחצי מרחק והיה שחקן ישראלי שפשוט כיף לראות. עד עכשיו לא מצליח בלייזר לבוא לידי ביטוי, כשהשבוע קלע רק 6 נקודות והוריד 2 ריבאונדים ב-15 דק' על הפרקט. הנקודה החיובית, הפורוורד שיחק יותר דקות מבמחזור הראשון וקלע יותר. באופן אישי אנחנו מצפים ממנו להמשיך לעבוד חזק, כי אין לנו ספק שהתוצאות יגיעו.

הנעלם: אור סולומון (מכבי ראשל"צ)
הרבה זמן מדברים על סולמון כאחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי. הופעה טובה שלו בגביע ווינר העלתה את רף הציפיות, אלא שבשני המחזורים הראשונים של העונה, סולומון לא ממש מצליח לבוא לידי ביטוי בקבוצה של מתן חרוש. הפורוורד/גארד קיבל כמות דומה של דקות בשני המשחקים הראשונים של העונה (10 ו-12 בהתאמה), כשהשבוע נגד גלבוע/גליל קלע את שתי הנקודות הראשונות והיחידות שלו העונה. אם בשבוע שעבר סולמון היה סימן השאלה שלנו, הפעם סימן השאלה נעלם ונשארת רק השאלה, איפה אתה אור סולומון? חרוש, תחזיר את הילד לעניינים ויפה שעה אחת קודם.

שאר הישראלים במעקב:
אדם אריאל (ירושלים) 8 דקות, גיל אמיתי (נס ציונה) 5 דקות, אנטון קזרנובסקי (אילת) 6 דקות, שון לבנובסקי (אשדוד) לא שותף, עמית ביר-כץ (אשדוד) 10 דקות, איתי שגב (חולון) 8 דקות, נאור שרון (חולון) לא שותף, גולן גוט (הפועל ת"א) לא שותף, גיא לביא ,4 דקות ראשונות בליגה, עידן זלמנסון ואבירם זליקוביץ' (הרצליה) לא שותפו, יועד בית יוסף (נתניה) 3 דקות, דולב דראפיץ' (נתניה) דקה אחת.