בלב תל אביב נמצאת כיכר מילאנו, שמצטלבת עם רחוב יהודה המכבי. ההצטלבות הזאת היא אולי זו שחזתה את העתיד ושמספרת בצורה הטובה ביותר את העונה המטורפת שעוברת על מכבי תל אביב והגיעה לשיאה אמש (שישי) בניצחון העצום 67:68 על צסק"א מוסקבה והעפלה לגמר הפיינל פור.
כנראה שאפשר להחליף את הטבעות באולם, אפשר להחליף את הפרקט, אבל את הלב הצהוב שיש לשחקני מכבי אי אפשר להחליף בשום דבר אחר. אחרת אי אפשר להסביר את הערב הקסום שעבר על הצהובים, ערב שהתחיל רע והגיע כבר למינוס 15 נקודות בתום הרבע השלישי, אבל נגמר בצורה הכי מתוקה שיש ועם הכרטיס לגמר הנכסף.
כזאת שמחה לא ראו אנשי היורוליג כבר הרבה זמן ולראייה, העובדה שחלק גדול מהקהל פשוט קפץ לפרקט וחגג עם השחקנים, שנשארו במשך דקות ארוכות על הפרקט, שרו עם האוהדים, רקדו כשכוכב הערב היה הסלפי. אגב אוהדים, אלו הפתיעו שוב את המארגנים והאבטחה כשבמהלך המשחק פתחו שלוש אבוקות ביציעים העליוניים.
מי שסוף סוף שיחרר חיוך היה יושב הראש שמעון מזרחי, שותפו דיויד פדרמן החזיק את הראש והתקשה להאמין במשך דקות ארוכות ובנו, דני הזיל לא מעט דמעות. מזרחי עצמו אמר: "זה לא אותו הפרקט, אלו לא אותם סלים, אבל מה שלא היה בפעם הקודמת והיה מול צסק"א אלו 8,000 אוהדים שנתנו לנו רוח גבית נהדרת והקבוצה שלנו, שגם במינוס 15 לא הורידה את הראש ונלחמה. בפעם הקודמת זה היה מינוס 12, הפעם הגענו ל-15. אני לא מרים ידיים אף פעם, אבל היה קשה לחזור. שיחקנו נגד קבוצה שהיא בין הטובות באירופה, אבל עשינו את זה".
|
מילאנו פינת יהודה המכבי (לי נוף) |
|
|
יושב הראש ענה למבקרים: "בהתחלה אמרו שלא נגיע לפיינל פור, עשינו צעד צעד. בהתחלה הגענו לטופ 16, אחרי זה לטופ 8 ואז לפיינל פור ועשינו את זה ללא יתרון הביתיות. ההישג העצום הוא שנהיה באחד משני המקומות הראשונים באירופה. מה יש למכבי שאין לקבוצות אחרות? יש את הלב, יש את המסורת, יש את הנשמה ויש את גאוות המועדון. הכדורגל של המועדון זכה באליפות, היום גם הכדוריד ואנחנו הגענו לגמר, זה עוד תפארת למועדון, לעיר תל אביב ולישראל".
הג'נרל מנג'ר דני פדרמן: "זה היה מרגש, לראות את הקהל הזה. כל המשחק עבר לי בראש כל הזמן כמה זה יהיה נורא לאכזב את הקהל הזה. אנשים פה באו מכל פינה בארץ. לא רצינו לאכזב אותם, פרץ השמחה בסוף היה מרגש, אין לי מילים לתאר את זה. אני לא יודע אם האולם הזה מיוחד כמו שהקבוצה הזאת פשוט מיוחדת. יש לנו חבר'ה עם אופי מאוד מיוחד. אני עדיין אותו ילד שצועד ומעודד, בסוף רצתי כמו ילד לשחקנים והתרגשתי כמו ילד. זה אחד הדברים הכי יפים בספורט. נכון שאני בתפקיד ניהולי ולפעמים אני לא יכול להשתולל ולשיר, אבל כשזה יוצא זה הכי טבעי וזה קסום בעיני".
פדרמן ג'וניור התבקש לשחזר את דקות הקאמבק: "פשוט התפללתי. בשיא הכנות, לא הרגשתי כלום, נכנסתי לריכוז מוחלט, לא צעקתי, לא קפצתי, הסתכלתי על המגרש וקיוויתי כל כך שיקרה מה שהתפללתי שיקרה. אתה כאילו רואה את הנולד לנגד עיניך, כשאנחנו קולעים עוד סל וההפרש יורד עוד קצת ואתה מרגיש שמשהו מיוחד הולך לקרות ואתה שואל את עצמך, 'מה, זה באמת קורה עכשיו?' פתאום ההפרש יורד לחמש ואז שלשה ופתאום נקודה ואני מת מפחד לזוז כדי לא לעצור את המומנטום ופתאום זה קורה. זה קרה".
רגע לפני תחילת הרבע האחרון ניגש הקפטן, גיא פניני לטייריס רייס וביקש ממנו לקחת את המשחק עליו: "טייריס רייס גבר, הוא פייטר ו-ווינר, בתחילת העונה ששאלו אותי עליו, אמרתי את זה, הוא הראשון לצאת איתו למלחמה. אני הייתי מחתים אותו להרבה שנים, הוא שחקן מדהים, זה שחקן שמתאים למועדון הזה, הוא מחזיק את חדר ההלבשה, הוא אהוב. אבל זה מועדון של ווינרים".
הקפטן התייחס לסיום המשחק: "ב-15 הפרש ראיתי את המסך יורד על העונה שלנו, הסל של ווימס בכל משחק נורמלי מסיים את המשחק. אבל אז הגיע בלו, האמת? אני עוד לא יודע מה קרה שם. אני מקווה שהכל זה סימנים".