מכבי תל אביב הגיעה למשחק חשוב וקריטי, על אף שכל הזמן אומרים ש-”יש עוד הרבה זמן והרבה משחקים בהמשך”. ההשפלה ביוון אצל אולימפיאקוס נתנה בעיטה לכל המערכת והביאה אנרגיה אחרת לשחקנים, לאוהדים ולמאמנים. קודם כל לשחקנים שהסתכלו במראה, בשידור החוזר או באסיפות הווידיאו וראו את היכולת החלשה שלהם במשחק ביוון.
גם נבן ספאחיה, שהבין את חשיבות המשחק, הסיק מספר מסקנות והמיר אותן להחלטות על המגרש. קודם כל הוא השתמש בהרכב גבוה, חזק ואגרסיבי שכולל כל הזמן שני גבוהים – ג’ונה בולדן, ארטיום פרחובסקי ו/או אלכס טיוס, ביחד עם דיאנדרה קיין ו/או דשון תומאס בעמדה 3 וכן להשתמש יותר בג’ון דיברתולומיאו שנדבק לטיילור רוצ’סטי או כל רכז אחר. הוא נכנס לו לעצמות, שיתק את כל ניהול המשחק של הכוכב האדום והראה שהוא יכול לקלוע מעבר לקשת גם באירופה.
שיתוקו של רוצ’סטי, בעיקר בחצי הראשון, שיבש לסרבים את המשחק לחלוטין. בנוסף לכך, ספאחיה, לפחות עד הירידה להפסקה, שינה לחלוטין את הרוטציה שלו. הוא הפסיק עם השיתוף של 11 שחקנים עד סוף החצי הראשון וכך לא נזרקו למערכה ג’ייק כהן, כארם משעור ויובל זוסמן ביחד למגרש ולא ראינו הרכבים לא מחוברים שפוגעים בתנופה.
השגת נקודות מהתקפות מתפרצות, כולל מספר פעמים מהוצאת כדור מהירה גם אחרי סל, זה דבר שמכבי ת”א נבנתה עליו והוא לא הושג במשחקים האחרונים. לפחות בחצי הראשון זה עבד מצוין והסתיים ב-29:47 עם משחק הגנה כפי שמצופה מהקבוצה. טיוס נתן את אחד המשחקים היותר טובים שלו מבחינת הכדורים החוזרים ואפילו מבחינת ההגנה הוא סיפק תצוגה מהסוג שמכבי ציפתה לו בשבועות האחרונים. גם לדיאנדרה קיין היה משחק מצוין הגנתית והתקפית.
תחילת הרבע השני ללא ג’קסון ובולדן הייתה הימור גדול מידי. פתאום לא היה רכז במגרש וקיין יחד עם מייקל רול ניסו אולי לתת את הכדור למי שבאמת היה אמור להיות הרכז – נוריס קול. הסרבים צימקו את ההפרש מ-19 לשבע, בזכות התעוררות של רוצ’סטי והרכב לא טוב של מכבי ת”א, אבל החזרתו של ג’קסון למשחק שוב הפכה את הקערה על פיה והגארד התחיל לרקוד על הפרקט, ללעוג לשומריו עם המהירות שלו, השליטה בכדור והשליטה בגוף תוך שהוא חולף על פני כל שומר.
בנוסף לכך, ג’קסון ניצל את הירידה הגרועה והלא ממושמעת של הסרבים להגנה ויחד עם דיברתולומיאו, שהוחזר למגרש על חשבון רול, נתנו למכבי את הניצחון המוצדק. גם בולדן לא שותף בתחילת החצי השני בשל העובדה שהיו לו שלוש עבירות וכאן ראו כמה הוא חשוב למכבי ת”א, עם הנוכחות שלו, הידיים הארוכות, השליטה בריבאונד והתיאום שלו עם ג’קסון.
כאשר מכבי מורידה את ספיגת הנקודות שלה לסביבות ה-75, ומצד שני מתקרבת ל-90 נקודות, זה מעודד וזו הדרך הנכונה. מכבי ת”א הרגיעה את עצמה והחזירה את כבודה מפיראוס, אבל המאבק לא נגמר והשיעור שנלמד הפעם צריך להמשיך ולפיו צריכות להתקבל ההחלטות.